צ'מע סיפור, היא אומרת לי ומשתהה. כדרכם של גברים, בשלב הזה אני מחריש. עוברות פֶּרֶט שניות, פוקעת סבלנותה והיא לואטת, אתה אמור להגיב, להשתתף. מה את רוצה שאגיד? תגיד כולי אוזן. אבל כולי לא אוזן, מ'לשות, שאשקר לך? כן, שקר לי, לפחות שאדע שאתה בהאזנה. בכורח הנסיבות אני בהאזנה, לא אומר שאני מקשיב, אבל עור התוף שלי תמיד סופג תנודות האויר, ככה בנוי גוף הגבר.
נחש מה קרה לי הבוקר. שקט, לא מוציא הגה, לא נד בראשי. תגיד נו, מה. ואם לא אומר? מה, כואב לך לומר איזה מה קטן? לפחות תהמהם.
אשה יקירתי, את רוצה לספר, ספרי, תמשיכי. לא רוצה, גם טוב.
עזרת הציבור מבוקשת. זה רק אני או שזו מחלת גברים חשוכת מרפא? זאת ההזדמנות שלכן לזעוק את מררתכן. שפוכנה, אל תחרשנה!! |
תגובות (44)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דע עקא, כולם שותקים, לא רק החכמים.
תגידי, כשכתוב "את פתח לו", על מה בדיוק מדובר?
מה פתום,
אלא אם אתה יושב מול הפקידה בבנק.
בהחלט שכן. כלומר שתמיד אפשר להנהן,
או, סופסופ באה אחת ומדברת על מה שגברים מוכנים לדבר עליו. :-)
אך ורק :)
מרוב נימוס ופיסי, כך אני מבין. :-)
האמת...
גם אתם לא תמיד מעניינים אותנו...
אך אנחנו מעמידות פנים...
רק לא בסקס...
והכאפות לנשים שמדברות שטויות - גם. לא אשמתנו. משהו בכרומוזומים.
בבקשה, קבלי.
ציטוט משם:
Asperger syndrome is at the milder end of the autism spectrum
פס רחב מאוד של הבדלי מינים עובר פה לדעתי.
הרי זו תלונה נשית מאוד נפוצה - שהוא שותק, שהוא לא מקשיב.
ואפילו המסקנה נפוצה - שהוא לא באמת שם ז..
אהה, אז בעצם גברים הם חיות מחמד כאלה. גם הן שותקות.
וכמותן, גם גברים כאאאלה חמודים ומקסימים!
טוב. לא מתווכח. :-)
אם זה לא היה בבית תשכח מה שאמרתי. הכללים לא חלים על פולניות במקום העבודה..
מה שמצחיק, זה בכלל לא היה בבית הבוקר.
זה היה בעבודה, קולגה. הטריגר לפוסט הזה.
- אוהו, באתְ מוקדם הבוקר, ציינתי.
- יפה שמישהו שם לב .... .... .... (זאת ההשתהות) למה-מה-קרה, היא אומרת בשבילי, מחייכת את החיוך הנשי הזה שמשמעותו "יו, כמה דביל יכול גבר להיות", וטווה תנועות מעגליות בידיה כאילו מסובבת את השיחה הלאה בכיוון השעון, ... הילדים בבית בחופשה, אז באתי מוקדם.
למה לעשות דרמה מכל דבר?
כולה להגיד "נו, מה" או "כן" והאשה שמחה
ואשה שמחה זה שמחה בבית (!)
(ואם אלו הצרות שלך, אשריך :)