כותרות TheMarker >
    ';

    אומנות החיים !

    מה זה לחיות באמת ? האם בכלל ניתן לחיות חיים הרמוניים מלאי שלווה בחברה כה רועשת מוקפים אינספור גירויים. שהמוטיב המרכזי הוא - תחרותיות וצבירת הון ?

    0

    במקום הכי גבוה בתל אביב

    1 תגובות   יום ראשון, 9/10/11, 09:48

     

    ''

     

     

    הרב יהושע אנגלמן הכניס את הפסיכותרפיה לעבודתו בישיבה, את משנתו של הגורו ההודי רמאש ללימוד התורה, את שירי רחל לאלבום ניגונים, ואת השבת למאהל בנורדאו. אנשי הקהילה שייסד בצפון תל-אביב יודעים שהם יכולים לקבל מרבם מענה לבעיות מכל הסוגים, אבל את התשובות לשאלות הלכתיות הוא ישלח אותם למצוא בעצמם

     

    כתב וצילם - איתן אלחדז

     

     

    בקומה העליונה התכנסו להם קצת יותר מעשרה אנשים רובם שומרי מצוות אך היו גם כאלו שלא. חתך האוכלוסייה היה מגוון - צעירים ומבוגרים, נשים, גברים וגם זוג צעיר. האווירה הייתה טובה וכולם ישבו סביב לשולחן רחב מכוסה במפה לבנה. אנגלמן תיאר את הסיפור וחילק קטעים שצילם מבעוד מועד. לדידו של אנגלמן אקט הבריחה של אורה גיבורת הספר מחשש שתקבל את בשורת מות בנה "הוא אינו בריחה מהמציאות כי אם אקט מחאתי .היחיד אולי שהיא יכולה לעשות במציאות הבלתי האפשרית" אומר אנגלמן ומוסיף "אל תבחנו את מה שאתם עושים לפי התוצאות או לפי מידת יעילות הדברים תעשו אותם כמו ילד שפשוט מרגיש שהוא צריך לעשות זאת". מישהי מנוכחים מעירה שזה מזכיר לה קטע מסיינפלד שמסרב לקבל את פרידת בת הזוג שהכיר אז הוא לא עונה לה לטלפונים. למישהי אחרת זה מזכיר את סיפור יונה הנביא והרב בעצמו נזכר באיזה סדרה שראה פעם והוא לא בורח מההקשר הפוליטי שיש בספר "האם השמלאנית לא רוצה שבנה ישרת בחברון אך לאחר השיחה הנוקבת עם בנה היא מבינה שהסיטואציה מורכבת והיא נותרת לבסוף חסרת מענה שזה מקום טוב להתחיל בו את התשובה".לסיכום אומר אנגלמן "תשובה אמיתית זה לא לומר שאני יעשה הכל באופן מושלם זה להכיר במציאות ולומר 'אני אשתדל השנה לעשות מעשה רע אחד פחות".

     

    ''

    לוח המודעות ביקר


    לתת תשובה זה לזלזל 

     

    בזמן האחרון מסתובבת שמועה בתל אביב בעיקר בחלק הצפוני שלה שיש איזה רב מיוחד שמצליח לעניין חילונים ודתיים משכילים.  הרב יהושע אנגלמן קוריאם לו.,מוסמך לרבנות, פסיכוטרפיסט ובעל רזומה בתחום המוזיקלי. כיום הוא מנהל את הקהילה הססגונית של בית הכנסת 'יקר' אותה הקים לפני 4 שנים בשליחותו של הרב מאיר רוזן ז"ל שהקים את קהילת 'יקר' בי-ם "הרב רוזן" פורס לפניי אנגלמן את הסיבות שהביאו אותו בין היתר להקמת המקום "תמיד האמין שצריך מקום דומה בת"א למה שהקים בי-ם". בירושלים יצר הרב רוזן מודל של בית כנסת "בעל עוצמה ולהט דתי שגם מקיים דו שיח עם העושר התרבותי הסובב אותנו". אם לשפוט לפי כמות ההרצאות נראה שהנוסחה עובדת. בית הכנסת, ובמיוחד הפעילות בין התפילות, מושכים אליהם צעירים חושבים מהאזור שחפצים מצד אחד "בתפילה משמעותית שלא מדברים בה" ומצד שני "מקום לשירים ומנגינות נוגעות ושיעורים מאתגרים עם עומק ומרחב". רשימת ההרצאות התלויה בחוץ יכולה להעיד כי החיבור בין גרוסמן לעשרת ימי תשובה אינוט השילוב המקורי היחיד שנעשה כאן. מספיק להתבונן ברשימת ההרצאות הקרובה כדי לראות עד כמה מרשה לעצמו אנגלמן וחבריו ללכת רחוק ולהעיז לדון בנושאים 'נפיצים' אקטואליים מתמיד שאינם שייכים באופן מובהק לקלאסיקה של בתי המדרש: כיצד מתמודד האדם המתפלל בתפילה בעידן פוסט-מודרני, 'תשובה' בראי הקולנוע, יום עיון בו יעסקו בהקפאת ביציות לנשים רווקות, ולקינוח: האם אפשר לפרש את ספר במדבר לאור תפיסתו של ניטשה ? אני  תוהה  "מה עניין שמיטה להר סיני?" - "ניטשה הכופר לא היה כל כך כופר כפי שרבים חושבים" מסביר אנגלמן "הוא ידע טוב מכל אחד אחר שהאל תמיד יהיה קיים. אני גיליתי בכתביו חוויות של התגלות והשראה במיוחד בהקשר של פרשת בלעם שהיה אף הוא נביא". אנגלמן טיפוס סקרן ופילוסופי מטבעו מתבל לאורך כל השיחה את  דבריו בציטוטים ממקורות ישראל, מהגמרא, מהחסידות אך גם מקאמי סארטר וקפקא "ספרו 'הטירה' " מספר לי לדוגמא "מסמל את מסע התשובה של האדם המחפש  "את אלוהים" הוא פוסק.

    כדי להבין איך צמח אנגלמן להיות 'הרב המולטי-דיסציפלינרי' ראוי לעקוב אחר תחנות חייו: אנגלמן נולד לפני משהו כמו 50 שנה "אני נותן לאנשים לנחש את גילי" למשפחה יהודית דתית בלונדון "היינו שייכים לפועלי אגודת ישראל ואני למדתי בבית ספר של הקהילה הייקיית". אביו עסק בראיית חשבון  אימו הייתה  עקרת בית. אביו שחלם כל הזמן לעלות ארצה הגשים את חלומו ובגיל 11 עלה עם משפחתו לארץ והתיישב בירושלים ליד שכונת קטמון. תחילה למד ב'נתיב מאיר' ולאחר מכן בישיבת הכותל ו'נצח ישראל'. את השירות הצבאי עשה בחיל התותחנים. עם השחרור לימד בישיבת הכותל כור מחצבתו, ובשלב מסוים החליט להתפרנס מעמל כפיו - כך הקים עסק קטן לשירותי ניקיון "אני הייתי המנכ"ל והעובד היחיד רוב הזמן" הוא אומר לי בלא מעט הומור. בשיא הצלחתי החברה טיפלה ב 90 חנויות, רובן בירושלים". לאחר שהעסק דעך החליט אנגלמן לחזור לאהבתו הישנה – והתחיל ללמד שיעורים בישיבת עותניאל. שם ובבית המדרש 'חברותא' שבהר הצופים לימד במשך 5 שנים.

    באותה התקופה החליט אנגלמן לתת דרור לכשרונו המוזיקלי "מגיל 18 התחילו  'להתלחן' לי ניגונים, ולמזלי מישהו בישיבה לימד אותי קצת גיטרה וכשהגיעה העת בה אנשים הפצירו בי לפרסם חומרים שלי – החלטתי שהגיע הזמן לפרסם"  לאורך השנים פרסם אנגלמן 4 אלבומים: בראשון הוא הלחין מוזיקה לפסוקים מהמקורות והתפילה, בשני אלה היו לחנים למזמורי שבת, ובשלישי זכה בכבוד - שיר השירים. באלבום הרביעי שיצא לפני כמה שנים הלך  אנגלמן  צעד אחד קדימה ויצר אלבום אקלקטי, בו לבד מפסוקים מהמקורות זכו גם שירים של לאה גולדברג ורחל לנגיעת לחניו של אנגלמן "אני חושב שלמוזיקה יש את היכולת לתת ביטוי ופירוש למילים בדרך שהשפה אינה מסוגלת. המוזיקה מהווה סוג של פרשנות של הטקסט – פרשנות שאם הייתי יודע לבטא במילים כנראה שלא הייתי מלחין".

    אתה לא חושש לפעמים להתעסק בתכנים פילוסופים שעלולים אולי לגרום לך לכפירה ?

    "החששות הללו נובעים בדרך כלל מחוסר אמונה בתורה לכן אדם מרגיש שהוא צריך להגן על משהו. הרב קוק אומר שהאמת לא פחדנית ולא ביישנית. כשיש לבנאדם שאלות הוא לא יכול להשתיק אותן,  אחרת יעשה שקר בנפשו. מה כבר יכול להפחיד יהודי ?  אני שייך למסורת מפוארת ששואלת כל שאלה אפשרית. הרי עוד אברהם אבינו שאל 'השופט כל הארץ לא ייעשה משפט..'  בישיבה למדתי שאין שאלות שהיה אסור לשאול. לפי ברוך ממזיבוש, נכדו של הבעש"ט, 'האמונה מתחילה היכן שהתשובות נגמרות'. הנואם רומי הגדול קיקרו אמר כבר 'ששום דבר אנושי אינו זר לי'. ואילו בחסידות נאמר "שאין דבר שאין בתוכו אלוקות" כמובן שאדם צריך להצטמצם. אני לדוגמא לא מתעניין בספרי בישול".

    בשלב מסוים בחייו החליט אנגלמן לעסוק בקהל יותר מבוגר והפך להיות רב קהילה. "נסעתי ללונדון שם כיהנתי כרב בקהילת 'יקר' המקומית במשך שנתיים" בלונדון השלים אנגלמן לימודי תואר שני בפסיכותרפיה "אנשים התחילו להתייעץ איתי בכל מיני בעיות והרגשתי שחסרים לי כלים לכן למדתי זאת בצורה יסודית" כשחזר ארצה עבד בתחנה לבריאות הנפש בי-ם, תחום בו הוא עוסק גם כיום בקליניקה בביתו. "זה תחום שאני נהנה בו מאוד כי האדם זה דבר מרתק, במיוחד לעזור למישהו להבין את עצמו".

    כשנכנסתי לחדר הישיבות בבית הכנסת המקום הקנה לי תחושה של קליניקה פסיכולוגית וכבר בשאלות הראשונות ניסה אנגלמן בדרכו הבריטית המנומסת להבין פרטים ביוגרפיים עליי "עוד כשהייתי ר"מ בישיבת הכותל היחס שלי לתלמידים היה טיפולי. לא הייתי נותן תשובות לשאלות"

    אז היכן מתחיל הרב והיכן מסתיים הפסיכותרפיסט ?

    "הקווים לא צריכים להיות חדים. התפקיד של מטפל, כמו מורה, זה לעזור לאנשים בחיפוש שלהם. ולתת תשובה למישהו זה ממש לזלזל בו. הטיפול עוזר לאדם לדעת את עצמו טוב יותר כדי שההחלטות שלו תהיינה יותר מדוייקות. כך גם מורה המנסה לעזור לאדם להכיר עצמו ואת הקשר שלו לה' כדי שיהיה קרוב יותר לקב"ה שבתוך עצמו". אנגלמן יודע עד כמה אנשים רוצים תשובות כאן ועכשיו ומשום כך ניתן להבין מדוע פורחת לה תעשיית הבאבות והקמעות אך הוא אינו מתלהב מהדבר "אנשים נורא מתלהבים שאומרים להם משהו על עצמם כמו מה הם אכלו או איפה היו באיזה תאריך. הזוהר החדש כבר כתב שאדם יכול להיות עם רוח הקודש ובכל זאת להיות רשע. התפקיד שלי זה להראות לאנשים את מה שהם אינם יודעים. למה לי לספר לך משהו שאתה בלאוו הכי יודע. בדברים מהסוג הזה אני מאמין באימרה 'תמים תהיה עם השם אלוקייך – הרי אברהם הולך לפני האל מבלי לדעת לאן ומה".

     

    ''

     

     

     

    תבלין הודי

     

    בעת שאנגלמן שהה בלונדון נמצא לו מקור השראה נוסף - מורה רוחני – הודי בשם רמאש "יצא לי באותה התקופה לשמוע כמה מורים בשיטת אדויתה (אי- דואליות) רובם היו יהודים ואני מצאתי שם שפה די נקייה שחפה מהקשרים דתיים  וזה מזכיר לי שפעם פגשתי פסיכיאטר דתי ידוע שאמר לי שקשה לו למצוא במקורות היהודיים כיוונים פסיכולוגיים- תהליכיים. אחד מאותם מורים שלימדו אותנו מאוד עניין אותי לפגוש את המורה שלו שקראו לו רמאש שהיה בין היתר גם המורה של לאונרד כהן. נסעתי במיוחד לבומביי לעשרה ימים. שם היו לי איתו כמה שיחות אישיות ושמעתי אותו מדבר כמה פעמים המורה הזה עזר לסגור כמה מעגלים וקבלתי ממנו כמה תובנות. אבל דברים מהסוג הזה אני מדמה לתבלינים שהדבר האמיתי זאת התורה אותה אנו לומדים כל הזמן ושאפשר למצוא דברים דומים למזרח ברמב"ם ובחסידות".

     

    לאנגלמן שלושה בנים בני 20, 22 ו 23 הגדול מבניהם נשוי והשניים בשירות קרבי בצבא. אנגלמן גרוש כבר כמה שנים "אני גרוש ביחסים מצויינים"  זאת ממש בעייה של הדור ? "רואים לפי הגמרא שזה אף פעם לא היה כזה פשוט לאף אחד". אתה נתקל יותר בשאלות של זוגיות או רוחניות ?  "אני חושב שאלו הם דברים שלא ניתן להפריד אותם. מי שמגיע למצוא בת זוג הוא בדרך כלל גם מחפש אלוקים. בקשת זוגיות זאת גם בקשת קרבה להשם. הבית יעקוב פוסק כבר 'שעניים ואביונים מבקשים מין ואין...' מים זה משל לתאוות ואין – מבטא את האין סוף. הם רוצים תענוגות אבל זה לא אומר שהם אינם רוצים את אלוקים. העבודה הרוחנית דורשת שהחול והקודש הם לא קטבים מנוגדים אלה הם חיוויים שונים של החיים".

     

    ''

     


    מחאה יותר מוסרית 

     

    כשפרצה המחאה החברתית התלבט אנגלמן האם וכיצד יש לתמוך במחאה "לפני כמה שבועות פגשתי את הרב לאו והוא אמר לי  'תלך לרוטשילד כי רבנים צריכים להיות מעורים בדברים כאלה". אנגלמן רצה ללכת אך חשב שזה ייתפס כאקט פוליטי "אז החלטתי שבמקום לדבר אני פשוט אצטרף ואפתח אוהל במאהל נורדאו" את מה שקרה מאז אפילו אנגלמן לא הצליח לחזות משום שבמהלך הזמן הפך אנגלמן להיות 'רב המאהל' כפי שהציגו אותו מנהיגי המאהל "ישנתי שם כמה פעמים וכששאלו אותי למה באתי ? עניתי שאם פעם ישאלו היכן הייתי כאשר העם דרש צדק חברתי אז אני רציתי להיות אחד מאותם אלה שיהיו להם תשובות מספקות". אין ספק שאנגלמן חדר לליבותיהם של אנשי המחאה – הנה בעוד אנו משוחחים בחדר האירוח בבית הכנסת קוטע לפתע את השיחה צלצול הטלפון ועל הקו אחד ממארגני ההפגנה שרוצה לשמוע את דעתו של הרב כל קמפיין שהוא וחבריו מתכוונים להוביל "הבחור נשמע לי פגוע כיוון שהם רצו לארגן חרם צרכנים על חברת 'דלק' והבטיחו להם  הבטחות ולא קיימו. תאר לך דבר כזה – להיפגע מזה. יש שם כזאת תמימות."

    איך התרשמת מהמחאה ?

    "יש שם אנשים מאוד איכותיים שלא נשחקו ורוצים לשנות דברים. הרבה מאוד חילונים אוהבים את זה שיש שם רב כי חשוב להם להרגיש שהמחאה שהם עושים היא גם מחאה יהודית ולא רק אוניברסלית. מישהו החליט שאני 'רב המאהל'. נכון, לא שאלו אותי על הלכות כשרות ועירובים אבל מההתחלה בקשו ממני לערוך קבלת שבת" ביום שישי שלפני ההפגנה הגדולה שהייתה בכיכר המדינה אני מגיע לעת ערב אל מאהל נורדאו. המאהל נראה אינטימי וסולידי ויש בו גם משהו מאופק למרות שהוא חשוף לעיניי כל. ליד הספות הציב מישהו כוננית עם ספרים ואנשים החלו להתיישב. ביניהם אני מזהה את דפני ליף משוחחת עם מירב מיכאלי. לא הרחק מהם התיישבו סתיו שפיר ורגב קונטס. אנגלמן מכוון את הגיטרה והמיקרופון ומחלק דפים עם שירי שבת ושירי משוררים ישראלים ושר. בין לבין הוא מספר מעשייה של הבעל שם טוב ולא שוכח גם להעיר כמה נקודות לאנשי המחאה  "צריך לזכור" הוא אומר לנוכחים "שגם אם נלחמים נגד משהו חשוב לא להיות לוחמניים ושכל בני האדם זקוקים לחמלה ושאם אנחנו רוצים שינוי אז אנחנו צריכים להתחיל אותו בתוכנו". בשיחה איתו מותח אנגלמן לא מעט ביקורת על אופי המחאה כפי שהוא רואה אותה "יש לי ביקורת על כיוונים מסויימים של המחאה. הייתי רוצה לראות מחאה שהיא קודם כל עבור אחרים. במחאה הזאת הפן המוסרי מאוד חסר לי כי הרבה יותר נעלה לדרוש עבור האחר. ניטשה ניסח זאת טוב ממני כשאמר זה לא מוסרי לתבוע משהו שיש למישהו אחר במקום לפעול למען האחר. הייתי רוצה לראות יותר מאשר מעמד ביניים שרוצה לשפר את העמדה שלו. הייתי שמח לראות חרם על רשתות שיווק כדי שיעלו שם את המשכורות, חרם למען העובדים שם או חרם על מקומות שלא נותנים תנאים טובים לעובדים כמו שעושים החבר'ה של 'תו חברתי'. כשאומרים כל הזמן 'העם דורש' אפילו אם הדרישות מוצדקות זוהי שפה אלימה. צריך גם לזכור שגם אנשים שרודפים כל היום אחרי כסף אלו הם אנשים שזקוקים לחמלה כי הם חיים בפחד שמא לא יהיה להם. יותר חשוב בעיני הוא התפקיד של רבנים ומורים שמטרתם לגעת בתוכן ובעומק בתקווה שמתוך זה יגיע השינוי".

    למה אתה מתכוון ?

    "השינויים צריכים להיות עמוקים ולא קוסמטיים. ישנה בארץ הערצה גדולה למוצלחות לעושר וראוותנות. הייתי בכנס 'ישראל 2012 בנשוא חינוך ונדהמתי לראות אנשי עסקים ומורים שחושבים שהמטרה של בית הספר זה לעזור לאנשים להתפרנס טוב יותר. כי חינוך זה ערכים. ואם זה מה שחושבים כולם וזאת הגדרת ההצלחה שלהם אז מדוע שטייקון יתחשב בכלל הוא הרי הצליח והוא חושב שכולם הרי רוצים להיות כמוהו. הדלאי לאמה אמר כבר שאם מישהו רוצה לגרום לאנשים להיות מאושרים שינהג איתם בחמלה וחברה מאושרת היא חברה שבה מפגינים נתינה וחמלה האחד כלפי השני."

    בעידן שבו מקבלים תשובות לשאלות הלכתיות דרך אתרי אינטרנט והמסגרת הקהילתית מאוד רופפת איזה מן תפקיד יש לרבנים ?

    "היו דורות שרבנים לא שיתפו את צאן מרעיתם במה שידעו כי הרגישו שאנשים צריכים תשובות פשוטות וזה הרגיע אותם. אז הרב היה הדמות המשכילה היחידה. היום אנו חיים בעידן שבו הרבה מאוד אנשים הם בעלי השכלה, לפעמים אף יותר מזה של הרב עצמו. לכן אני חושב שבמקרה הטוב הרב צריך להיות בדו שיח עם בני קהילתו. הוא לא צריך להיות הכי משכיל או הכי צדיק או הכי טוב או הכי ירא שמיים – אבל הוא צריך לאפשר לאנשים, לעזור להם למצוא זוגיות עם עצמם. הוא בעצם סוג של יועץ זוגיות לקשר של האדם עם עצמו ועם אלוקיו. וזה תאמין לי עבודה יותר קשה. מדוע לחשוב שלרב יש את כל התשובות לכל היותר הוא יכול לתת את הפן התורני אבל לרב יש תפקיד יותר חשוב מאשר להיות סוג של מחשב שנותן תשובות של 'מותר' ו'אסור'.

    אז מה אתה מסביר לתלמידים שלך?

    "המורים נחלקים לשניים: אלו ש'מוארים' ואלו  המחפשים שהם יכולים לשתף אחרים בחיפוש שלהם. ככה אני מחפש שותפים לדרך החיפוש שלי ואולי מתוך השאלות שלהם אני אלמד יותר".

    איך אתה מתייחס לנושא של קדושה ?

    "את האמת לדעתי לא ניתן לומר במילים, המילים הן לכל היותר סימני דרך שיכולים לעזור לנו להתקרב לאמת שהיא במהותה לא מוגדרת ואינסופית. רבי ישראל מסלנט כבר אמר ש'הקדושה היא כמו ציפור' ואני אומר לך שהשירה והליריקה יכולים לגעת באותה ציפור מבלי לחנוק אותה".

    איזה מורים השפיעו עלייך ?

    "זכיתי לשמוע הרבה מורים גדולים אבל היחיד שהרגשתי תלמיד שלו זה רבי יוסף סולובייצ'יק האחיין של הרב סולובייצ'יק הידוע. זכיתי גם להכיר את הרב פריימן מישיבת הכותל, הרב ישראל  גוסטמן מישיבת 'נצח ישראל', הרב הדרי ראש ישיבת הכותל והרב שג"ר. אלבר קאמי אמר פעם שאחד מהדברים הנפלאים שקרו לו בחייו זה להכיר חמישה – שישה אנשים גדולים. אני מזדהה עם זה כי זה מעלה קצת את השמיים" אנגלמן פגש בחייו גם את הרב קרליבך, דמות שהוא שואב ממנה השראה לא מעטה. "פגשתי אותו לראשונה לפני כשלושים שנה כאשר למדתי בישיבת הכותל מישהו המליץ לי לנסוע ולשמוע אותו אז נסעתי למושב מבוא מודיעין שם התגוררו חסידיו. הייתי בחופה שהוא ערך והבנתי שיש תורה ללמוד ממנו, אך אותי עניין יותר כיצד הוא מלמד גמרא. בנוסף אני גם משתמש במנגינות שלו בבית הכנסת".

    גם בהתייחסות להלכה מגלה אנגלמן יחס מרענן "יש שאלות" הוא אומר לי כולו נרגש "שיש עליהם תשובות חד משמעיות אבל יש שאלות שיש לגביהם מחלוקת בין הפוסקים ואני לא רוצה רק לתת לאנשים את המידע אני מעדיף לשבת עם האדם ולנסות ללבן את הסוגייה שהוא הציב בפניי. הרי גם שאלה בהלכות ריבית עוסקת במוסר. למה אני צריך להכריע בין רבי עקיבא איגר לנודע ביהודה ? אני רוצה שהאדם ירגיש שהוא אחראי. הפילוסוף סארטר אומר 'שהאדם נידון לחירות' והפילוסוף עמנואל לווינס מלמד אותנו ש'אחריות' היא מודוס החיים הבסיסי ביותר".

     

    בין את חפירה לקונגו

     

    האם אתה חושב שזרם הניו-אייג' מציב אתגר לדת ?

    "יש בזה חיפוש וזה טוב אבל צריך לזכור שהיכולת של האדם המחפש לא תהיינה יותר מאשר כלי החיפוש שלו. אם יש לי את חפירה אני אתקדם בקצב שונה מאשר אם היה לי קונגו. אני חושב שכלי החיפוש של הניו-אייג' מאוד דלים והם לא מגיעים לעומק וגבהים וגם השפה היא מאוד דלה. עד לפני 50 שנה תורות המזרח היו נחלתם של יחידים שחיו במנזרים והתעמקו בכך שנים וכשהם יצאו למערב זה קיבל פשטנות ורידוד ונעשה כמו 'פאסט-פוד' אבל היה לזה PR   (יחסי ציבור.א.א ) נהדר. ובכל זאת אני אומר שצריך לקחת את המגמה הטובה הזאת, כי כל כך הרבה פעמים אנחנו שוללים משהו במקום לבדוק. אם אדם מסוים חושב שהיהדות או המזרח יפתרו לו את כל הבעיות בחיים – אז שייקח בחשבון שזה לא יהיה מהיום למחר ובמקרה הזה שום סגולות והרב סי.טי לא יפתרו זאת".

    מה אתה חושב על קדושת הארץ ?

    "בחסידות מדגישים שצריך להיזהר מלהפוך את האמצעי למטרה כי זה מסתכן להפוך להיות עבודה זרה וזה גם תקף לכל המצוות".

    ולסיום מסקרן לדעת מה אתה קורא כרגע ?

    "אני קורא את הספר 'חיל ורעדה' של הפילוסוף הדני סרן קירקגור. הספר מבטא חוויה דתית בעוצמה ובצורה נפלאה. כל מי ששואל היום כיצד זה אברהם יכול היה להרוג את יצחק צריך לקרוא קודם כל את הספר הזה. אני בכלל חושב שזה יהיה נהדר אם ילמדו דת ודתות בבתי ספר. בארץ חושבים שדת זה דבר פרימיטיבי אבל צריך ללמוד זאת דרך עיניים של מוסר, אומנות וספרות . הדת חוזרת למרכז העניינים ואפילו ז'ק דרידה (פילוסוף יהודי – צרפתי) סיפר על כך בכנס של פילוסופים. היום הדברים מתחילים קצת להשתנות ויש יותר התקרבות ליהדות. אני בעצמי מלמד בבית מדרש פלורליסטי 'קולות' שם אני מסביר לאנשים שהאמונה לא נועדה לתת תשובות אלא לאפשר לאדם חוסן לחיות עם השאלות."

     

    פורסם לראשונה ב'מקור ראשון'

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      "זוגיות עם עצמם" נו באמת, פילוסופיה בשקל. גם לא יתכן שבן אדם אחד מתפרש על פני כל כך הרבה תחומים ועושה את כולם במידת העומק הראויה. יש ברב הזה מימד של תפסת מרובה לא תפסת,

      ארכיון

      פרופיל

      איתניק
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין