געגוע לדקות עבר שלא נוצלו עד תום

געגוע לרגע שחלף פתאום

לרצונות ולמחשבות העבר,

זכרון עולם שנדם זה מכבר.

השנה שעברה בקופסה אוכסנה

אך מהם הלקחים שהופקו ממנה?

האם את זכרונות העבר הטובים נשכיח מליבנו

כשם שהרעים חלפו?

האם כל אותם רגעים חד פעמיים לעד ישכחו?

יש בי שמחה גדולה בלב על השנה החדשה ופתחון ההזדמנויות שנוצר

אך בליבי,אנצור עמוק את העבר.

דווקא את רגעי החסד,השמחה השלוה והרוך

התחושה שליוותה את הלב,את התוך.

ואותה אבקש להעצים בשנה זו ובכל שנה ושנה

הלוואי אלוהי שזו תהיה שנה טובה

שנה בה נמעיט שנאה ונגביר אחדות

שנה בה נוכל להתמיד בחיוך ובהגדלת האהבה

כך נקרב אל ליבנו אנשים ונחזק את החברה.

כי כוחנו הוא באיחוד שלם,

כל אחד מאיתנו אור הוא בפני עצמו אך אבוקה יוקדת עבור העם כולו.

וכך ברגע של געגוע,נזכור את יקירנו שאינם,לנצח נזכור את צוואתם:

להמשיך ולגבור על כל המכשולים

ליצר פה חברה מלאת שמחת חיים

שקורבנם לא יהיה לריק -שלעולם לא יחזור,

להפך,זכרונם יגבר כנצחון האור.