בין הפטיש לבין השטן       

בין הפטיש לבין השטן

שם שוכן לו העם הקטן.

והוא נדפק ונקרע

מכאן ומשם.

ובתוך העם הקטן.

נמצא האזרח הקטן פסיק,

שאותו, אף אחד לא סופר.

וגם הוא נמתח ונקרע

מכאן ומשם

וגם פה.

האזרח הקטן פסיק

איינו מפסיק לעולם להגיד

את אשר על ליבו.

וזו מחאתו.

אף אחד אחר אינו מודע לקיומו

כל רצונו זה לחיות כאן בשקט(נפשי) עם כולם

רוב הזמן הוא מתחבא מהשופט התורן

בשאר הזמן הוא בורח מהשטן הקטן

מרוב פחד הוא נעלם,

נאלם.

בתוך הנעלם לא מרוצה. 

הוא חיי בין האבסורד לאיוולת,

חיים מגוחכים.

".לתפארת"( המין האנושי) 

האזרח הקטן שמע שבחיים צריך קשרים טובים

בצמרת של המדינה.

ולא קשרים בשערות שעל הידים.

הוא החליט שאת קולו הוא יתן,

לשר—נאמן

זה שנאמן אצל השופט התורן.

וגם הוא כפוף,

לשטן הקטן.

רגע, אז מה הולך כאן?  

מאת תלת מודע סאטיריקן 2011–02–15