כמו שסיפרתי כבר הכל התחיל קצת לפני גיל שלושים.

אחרי שיש כבר בית וילדים, בעל, עבודה ותואר (מהסוף להתחלה..)

- מה נשאר אם לא לחשוב איך מכאן החיים ממשיכים!?

איך צוברים זכרונות יפים ולא רק נכסים???? צריכים להתחיל להנות בחיים...

ישבתי וחשבתי על הילדים, ועל המשפחה...על מה שהיה ומה אני רוצה, והגעתי למסקנה. אחרי שאת כל מה ש"חייבים" לעשות עשינו, עכשיו אפשר להתפנות לעשות מה שבאמת רוצים!!! ועכשיו נעשה הפסקה, ואני אספר לכם קצת עלינו. 

זוג הורים. בגילאי השלושים. מזכירה והייטקיסט (דתיים באורחותינו). עם זוג ילדים בן ובת בגילאי גן-ב"יס. גרים במרכז הארץ, ועובדים קשה..

אומר לכם משהו? 

כן. בעיקר ש"אבא" לא בבית....עובד.  ואז לתומי חשבתי איך אפשר לשנות את זה? בארצינו הקטנטונת זאת בעיה.. רגע... מה יקרה אם נשנה את זה???? לא משנה לאן - תמיד יהיה להם יום ראשון, ואז יש אבא בבית ליום שלם (שהוא לא שבת, שאפשר לטייל, לבלות עם המשפחה וכו') אז החלטתי לעשות מעשה, שלרוב האנשים יראה מוזר... החלטתי לחפש לאן נוסעים/עוברים/או במילה "גסה" מ ה ג ר י ם! 

כן כן, אני מוכנה לעשות את זה בשביל הילדים שלי, והמשפחה הגרעינית שלי! 

אז חקרתי ובדקתי (מדינות קרובות -רחוקות, קרות וחמות) הגעתי למסקנה שאוסטרליה היא המקום האידיאלי בשבילנו. אנשים רגועים, שמש, מרחבים ויהודים אינסוף.. לאחר מחשבה, התייעצות, ריבים ומחלוקות, אישורים והשערות החלטנו ללכת על כל הקופה, Uהתחלנו בתהליך הגירה :)

לא פשוט להחליט דבר כזה... אבל גם לא פשוט להזיז אותי מזה. לא מעט אנשים היו שותפים לדילמות והמחשבות והתהיות והחלטנו הפעם שאנחנו מקשיבים רק לעצמינו! וכך הכל בעצם מתחיל. 

תוך כדי תהליך קבלת הויזה, ההייטקיסט שביננו החליט לזרום עם סטארט אפ שיכול להוביל אותנו כל הדרך לUSA,,, 

כך שאנחנו תלויים בין הטוב (חו"ל) הרע (אוסטרליה) והמכוער (USA), ובעודינו ממתינים לפסק הדין: (שיכול לקחת שנה-שנתיים)

החלטתי לחפש עבודה יותר מספקת, כיפית נעימה, רגועה ולא סובבת סביב תאריכים מסויימים בחודש, 

מה שהוביל אותי במקרה או שלא... - לשוקולד !

עולם קסום ומופלא של טעמים והנאה. להגיע לעבודה עם חיוך רק בגלל הריח, הנגיעה בחומר עדין אך בעל אופי מיוחד. והטעם היוצא דופן שגורם לגוף להגיב בשמחה ואושר! (מה שמאוחר יותר הביא אותי להרשם ללימודים בנושא)  ובתוך כל זאת לגלות מהי סבלנות וסובלנות, כי התחלתי לעבוד מעט ולהוציא את הילדים מהגן-בי"ס בכיף, בלי לחצים! 

לקבל את פניהם בשמחה, עם ארוחה חמה! 

אכן שנה של שינויים מפתיעים. 

הרי פורסט גאמפ אמר :

"Life was like a box of chocolates. You never know what you're gonna get."