בשנה האחרונה עסקתי במידה רבה בשאלת היהודים האמיתית, שלום או מלחמה? אני אציג לכם ויכוח בין שתי הדעות. הבחור שחושב ששלום הוא הצעד החכם ביותר יהיה לצורך העניין "1", והשני יהיה "2". (הויכוח מתנהל בין שני אזרחים יהודיים, תלמידי בית ספר תיכון, הגרים בשכונת פסגת זאב בירושלים, במהלך שיעור אזרחות בכתה י"ב)
שלום או מלחמה? 1. העתיד יהיה מזהיר יותר באמצעות שלום, רק שלום יפתור את כל הבעיות. 2. אתה טועה, לא יהיו בעיות אם לא יהיו ערבים. 1. מלחמה לא תפתור כלום ובכלל, היו אלו אנחנו בצד של הערבים בתקופת השואה, אני לא מבין איך הכתובת שכתובה על אינספור קירות, "מוות לערבים", יכולה להיכתב על ידי האנשים שהיו בדיוק בצד השני. 2. בתקופת בשואה היהודים לא תקפו את הנאצים ולא גרמו להם כל רע, הגורמים שם היו שונים במידה רבה משהם כאן ועכשיו. הנוער הערבי שמסתובב ברחובות שלנו, משתכר ומתחיל עם הבנות שלנו, ואני שואל למה אנחנו לא יכולים להיכנס לכל המקומות שלהם והם מטיילים לנו מתחת לאף כאילו שאין מחר. 1. ראשית, אם תרצה שהבנות שלך לא יסתובבו עם ערבים, תאמר להן, ואם החינוך הגזעני יועיל במידה מסוימת, הן לא יסתובבו איתם. שנית, במו עיניי ראיתי מספר בני נוער יהודיים שמסתובבים בלילות עם בקבוקי אלכוהול וסיגריות שעושים שטויות שעוקף פי כמה וכמה את מספרם של הנוער הערבי. וחוץ מזה, אין חוק שאוסר עלינו לצאת עם נשים ערביות, למה שיחול חוק שכזה עליהם? 2. הם גויים ולפי הדת אסור לנו להיתחתן איתן! ואף אחד לא רוצה לצאת עם ערבי או ערבייה! 1. גם הבנות שמסתובבות עם ערבים חושבות ככה? *במידה ופגעתי באחד הצדדים במהלך הויכוח אני מצטער ומבקש את סליחתכם.
כמובן שכאן המורה נאלץ להפסיק את הויכוח, אם היה אפשר לקרוא לו ככה באותה שנייה. אנשים החלו לנזוף בי על כך שאני מעז שהשוות בין יהודי לערבי. שכחתי לספר לכם שאני הייתי "1". אמנם לא השוויתי בין ערבי ליהודי במהלך הויכוח אבל מאותה הסיבה שאני לא אשווה בין יהודי ליהודי. טעות, אין לי בעיה להשוות בין יהודי ליהודי, אבל זה לא עכשיו. אני לא מצליח להבין מאיפה באה כל השנאה הזו, אז הלכתי למקום לאן שכל זה התחיל - לתנ"ך. משיעור אזרחות לשיעור תנך: הפגנתי רצון לידע במהלך שיעורי תנ"ך בבית הספר, ואפילו התייעצתי עם חברים או עם אבא שלי, שאיתו זה פזל לכיוון בדיחות משכנעות, אבל נגיע לזה. לא כתוב בתנ"ך שצריכים לרשרש ברעשנים ששומעים את השם "המן", ולא הצלחתי למצוא שם גם איפה כתוב שצריכים להרחיש כששומעים עמלק, אנחנו לא בגן חיות.
אני חושב שהבנתם בין מה למה אני נמצא עד עכשיו, ואם לא אני די בטוח שאתם לא רוצים לדעת. אני נאבק בעם שלי למען עם אחר, לא בגלל שאני אוהב את השני יותר, אבל אני לא שונא את השני יותר. תחשבו שאני פסיכופט, אני לא מצדיק בשום פנים פיגועי ירי, מטעני חבלה, מחבלים מתאבדים ואצטרה, אבל הם פטריוטים אמיתיים שמוכנים למות למען המדינה שעתידה להיות. אני רוצה לסיים את הכתיבה עם משפט אחד למחשבה: לא כל הערבים הם מחבלים, אבל גם לא כל המחבלים הם ערבים. |