כמו לבקש סליחה
בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב הָרָע הָיִיתִי נִמְהָר, גַּם אַתְּ לֹא הֵקַלְתְּ. וְהִטַּחְנוּ זֶה בָּזֶה מִלִּים כוֹאֲבוֹת וְלֹא הָיְיתָה בָּנוּ תַּעֲצוּמָת הַנֶּפֶשׁ לְהַרְפּוֹת קָצְרָה סַבְלָנוּתֵנוּ וְלִבֵּנוּ הָיָה גַּס. וְאַחַר עָבָר זַעֲמֵנוּ, כְּדֶרֶךְ גֶּבֶר הַיּוֹדֵעַ אֵשֶׁת חֵיקוֹ יָדַעְתִּי, לְּלֹא אַהֲבָתֵךְ נִשְׁמָתִי כְּאַדְמַת מִדְבָּר צָחִיחַה וְלִבִּי מֻכֶּה בַּצֹּרֶת. © כל הזכויות שמורות ל - אביחי קמחי, ירושלים, אוקטובר 2011 |