" הלא עלינו ליצור מרכז אמנותי. מרכז לאמנות יהודית בארץ ישראל, אקדמיה חופשית ומוזיאון גדול, מודרני ואפשרות לשיתוף-פעולה עם מוסדות אמנות גדולים בחוץ-לארץ. [...] אנו ניצור "מונפרנס יהודי" בתל אביב; מונפרנס של יצירה ולא של בתי קפה..." (– חיים גמזו, הארץ, 1 בפברואר 1946)

למעלה משישים שנה לאחר מכן, ניתן לקבוע באופן חדש משמעי שהחזון האמנותי והתרבותי של ד"ר חיים גמזו לגבי תל אביב התגשם כמעט במלואו. מוזיאון תל אביב עומד איתן ומציג מזה עשרות שנים יצירות אמנות מרהיבות של מיטב אמני ישראל והעולם כולו. בנוסף לכך, ניתן למצוא בעיר מגוון עשיר של גלריות לאומנות, תאטראות והיכלי תרבות המציגים את הצגות התאטרון, המוזיקה והאופרה הטובות ביותר בישראל ובכל העולם. תל אביב הפכה ללא ספק למוקד אומנות ותרבות מרכזי בישראל.

במקביל לכך, העיר התפתחה באופן משמעותי מבחינה קולינארית ובפרט מבחינת תרבות הקפה. במהלך שני העשורים האחרונים, הודות לעלייה המוגברת מאירופה ואמריקה, צצו יותר ויותר בתי קפה איכותיים ונהדרים בכמעט כל פינה אפשרית בעיר. המגוון העצום הזה מבטיח לכל מי שמטייל ברחובות תל אביב, למצוא בקלות מקום לשבת ולנוח אחרי הליכה ממושכת בין הגלריות השונות, ללגום ספל קפה חם ומהביל ולהמשיך בשגרת היום.

לא יודעת מה אתכם, אבל העובדה שהעיר התפתחה באופן משמעותי לשני הכיוונים, הן לכיוון התרבותי והן לכיוון בתי קפה, משמחת אותי. אני בטוחה שלו ד"ר חיים גמזו היה חי כיום ורואה את תרבות הקפה העשירה שהתפתחה בעשורים שחלפו לאחר מותו, הוא היה מסכים איתי.