כותרות TheMarker >
    ';

    עולם אחר הוא אפשרי !

    תשאירו את הציניות בחוץ (מי שמסוגל) אני באמת אכתוב כאן על דברים שנראים לי חשובים. חברה וסביבה, מאבקים ואלטרנטיבות ...
    והרבה שמחה (אם לא ברור מה זה קשור, קיראו את הפוסט הראשון)

    ואם לא הייתה התחממות גלובלית?

    16 תגובות   יום שבת, 1/12/07, 22:47

    והיה ולא היינו עומדים בפני משבר שינויי אקלים הנובע מהתחממות עולמית, האם הכל היה רגוע? בואו נצא יחד לסיור קצר בשכונה של הסכנות הסביבתיות הגלובליות-נספיק להכיר רק את המסוכנים ביותר - המשבר הטוקסי, משבר המים והתדרדרות הקרקע והמזון.

     

    כמה מן התגובות לרשימה הקודמת שלי "התחממות גלובלית – בואו נעשה סדר" כללו נסיון לפקפק או להכחיש את התפיסה המקובלת מדעית (ודיפלומטית) אודות התחממות גלובלית. מלבד כמה טיעונים פסאודו-מדעיים רופפים במיוחד, היו גם גילויים של ספקנות בריאה ובחינה ביקורתית (חבל רק שלא נלווה להן עיון רציני, אך מילא) ספקנות והפקפוקים העלו לי את הרעיון לרשימה הזו- ולהרצאה בנושא שאני עומד לתת במספר פורומים (הזמנות לפי דרישה ישלחו בשמחה)

    המשבר הטוקסי (toxic)

    לא, לא השיר של בריטני הוא הדבר המסוכן ביותר אחרי התחממות גלובלית- המשבר הטוקסי הגלובלי נובע מהעובדה שאנו ייצרנו ומייצרים עדיין מאות חומרים רעילים שאת חלקם הטבע לא הכיר מעולם לפני המהפכה התעשייתית. כימיקלים מסוכנים, פלסטיק, שיירי שריפה והתכה וחומרים סינטטיים נפוצים באוויר בקרקע ובמים שלנו.

     

    חלק מהחומרים הללו (למשל דיאוקסינים ופוראנים) מתפרקים רק אחרי מאות אלפי שנים, מתרכזים בחי- בעיקר ברקמות שומניות, חודרים לגופנו דרך האוויר, המים והמזון- ואף מועברים מאם לילד בדם תבורי והנקה. בין הרעלים אנו מוצאים חומרים מסרטנים, חומרים הגורמים לפגיעה במערכת העצבים ובאיברי גוף חיוניים אחרים, וכאלו הפוגעים בקידוד גנטי, הפוריות והתפתחות העובר.

    העובדה שחומרים רעילים מסוג זה נמצאים כאן להרבה זמן, יוצרת את אפקט ה"בלון"- כלומר, בדמם של אזרחים החיים כיום יש נוכחות של רעלנים שנוצרו במשך כמאה השנים האחרונות, גם כאלו שכבר הבנו שחייבים להפסיק ולהשתמש בהם, הבלון של הרעל ממשיך להתנפח גם אם צמצמנו את כמות המזהמים החדשים הנפלטים לסביבה (ולא בכל התחומים אכן צמצמנו- בטח לא בישראל) והבלון הזה יכול להתפוצץ בגוף של כל אחד מאיתנו בכל רגע- בסרטן, ובמחלות קשות אחרות.

     

    אספקט ספציפי וחשוב של המשבר הטוקסי הוא הירידה הדראסטית בפוריות האדם ובריבו מומים מולדים והפלות "טבעיות". פרופסור אשר אורנוי מהדסה עין כרם מציין נתונים מעשרות מחקרים המראים שספירת הזרע של גברים במרכזים עירוניים מתועשים בעולם נמוכה בכמעט חצי מהטבעי. האנושות עלולה למצוא עצמה מתמודדת עם משבר פריון עולמי.

     

    מים מים מים !

    רק שלושה אחוזים מהמים בעולם הם מים מתוקים. ופחות ופחות מהם ראויים כיום לשתייה - את ההסבר על המשבר הזה אני מזמין אותכם לשמוע בקולו הערב של ליאונרדו דה קפריו:

    http://www.leonardodicaprio.org/whatsimportant/watermovie.htm

     

    לא צריך להרחיב על כך שבארץ הבעייה מכה בנו קצת יותר חזק, מצב הכינרת העגום מוכר לכולם, אולם לא כולם מכירים את הנזק האדיר לאקוויפרים שלנו- מאגרי מי התהום, המצטבר בשל ניהול לקוי, שאיבת יתר, המלחה של מי התהום וחלחול של מי ביוב ומזהמים אחרים.

     

    אדמה אדמתי...

    בשיר הישן ההוא האדמה "רחומה עד מותנו", במציאת לא בטוח שהיא תחייה עד אז...

    חקלאות תעשייתית בשיטות מונוקולטורה עמוסות בדשנים וחומרי הדברה מכלות אדמה פורייה ברחבי העולם. אם נוסיף לכך את הנזק של סחף מוגבר בשל ניקוז שטחים בנויים, נזק לקרקע מכרייה ופעילות תעשייתית, וזלילת השטח הרב הדרוש לבנייה כבישים ומחלפים בצורת החיים המקובלת במערב ומתפשטת לשאר הגלובוס- אנו מגלים שפשוט נגמרת לנו האדמה!

     

    המדבור (עם או בלי התחממות עולמית) כלומר ההתפשטות של מדבריות לעבר שטחים שהיו פעם חקלאיים- תופעה מבהילה במיוחד באפריקה ובאסיה עמוסות האוכלוסין, גורם למשבר הקרקע החמור גם כך לקבלמימדים של אסון עולמי כבר בשנים הקרובות.

     

    אמנם מתפתחות במהירות שיטות חקלאיות נטולות קרקע ואפשר לגדל מזון גם במיכלי בקטריות .. אבל זה מה שאנחנו רוצים שיאכלו הנכדים?

     

    גם משבר הקרקע מקבל משמעות חמורה במיוחד בישראל, מצפון לבאר שבע אנחנו המדינה הצפופה בעולם המערבי, כיסוי הקרקע בבינוי עולה על 9%- שזה ממש המון, ואי אפשר לשכוח שאנחנו לא בדיוק סגורים עם השכנים שלנו על החלוקה של השטח הצפוף והקטן הזה...

     

     הכל מחובר, אז מה נאכל מחר?

    המשברים שהזכרתי הם כמובן לא נושאים נפרדים. הרעילות של הסביבה מוסיפה לסיבות אחרות שחסרים לנו מים וקרקע בגללן, הזיהום של מקורות מים והצורך להשתמש במים מליחים להשקייה מביא להמלחת קרקעות וההפך- הטיפול הלא אחראי בקרקע מביא לזיהום מקוי מים ואקויפרים בדשנים כימיקלים וכדומה.

     

    והכל הכל מגיע בסוף אלינו לצלחת , כמאמר הפרסומת ההיא לשקדי מרק "זה כבר מתערבב בבטן" - הרעלים, חוסר במים ובקרקע מביאים לחשש גדול שנתייצב לבסוף מול משבר בייצור המזון- יהיו שיטענו שנכון יותר לקרוא לו משבר אוכלוסין. אפשר בהחלט לומר שאנחנו פשוט מתרבים ויש יותר מדי בני אדם בכל דור חדש על הפלנטה הזו.

    אבל אם לא נפעל במהירות-ההתדרדרות של מים וקרקע בסביבה רעילה יבאו אותנו למצב בו לא נוכל להזין כפי שצריך את המיליארדים החיים כבר היום. הרעב במדינות מתפתחות ואזורי משבר בעולם היום הוא תולדה של מצב פוליטי וכלכלי, אבל מחר ייתכן ותהא זאת מציאות חיים גם במקומות שנראים פורחים ומשגשגים.

     

    האם עדיין חשוב לכם כל כך לדעת באיזה קצב נמסים הקרחונים?

    אני מקווה שלא- כי אין לנו את הזמן והאנרגיה לבזבז על כל ההתפלפלויות האלו, רק שינוי חברתי וכלכלי עמוק שיוביל להתנהגות מקיימת יבטיח לנו שאחד מהמשברים הגלובליים האלו לא יעצרו את הקדמה האנושית.

    האם אתם מוכנים להיות חלק מהפתרון?

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/11/16 01:39:

       
      כל מה שרציתם לדעת על התחממות גלובלית ולא העזתם לשאול.

        16/8/08 11:44:

      "בין הרעלים אנו מוצאים חומרים מסרטנים, חומרים הגורמים לפגיעה במערכת העצבים ובאיברי גוף חיוניים אחרים, וכאלו הפוגעים בקידוד גנטי, הפוריות והתפתחות העובר."

       

       ההתפתחות התעשייתית והטכנולוגית אכן מגבירה את ייצור ופליטת הרעלים לסביבה, אך מאידך משפרת את בריאות האדם. ניתן לאמור שברור ללא ספק שבמשך 100 או 200  השנים האחרונות חל שיפור גדול בבריאות, באיכות החיים ובתוחלת החיים של האדם, למרות כל החומרים הרעילים.

      באשר לירידה בפוריות - אין ספק שהירידה בתמותה שהושגה בזכות התקדמות הרפואה גברה בהשפעתה על הנזק שבירידה בפוריות. איני חושב שהמין האנושי בסכנת הכחדה....

       

      צריך לפעול למנוע, באופן פרטני וספציפי, פליטת חומרים רעילים לסביבה, אבל גם לשלב זאת בהמשך הפיתוח הכלכלי והטכנולוגי, ולא להתנגד בצורה עיוורת לכל פרוייקט חדש.

        16/8/08 11:28:

      בקשר לבעיית המים: הטענה שאין מים היא מוגזמת. יש בעיות ויש גם פתרונות. צריך מדיניות מים נכונה.

      ראה למשל:

      http://green-logic.blogspot.com/2008/08/blog-post_4346.html ,

      וגם:

      http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=9729580

        16/8/08 01:37:

      "אני מקווה שלא- כי אין לנו את הזמן והאנרגיה לבזבז על כל ההתפלפלויות האלו"

       

      אתה צודק. מלחמת החורמה, הבלתי אפקטיבית נגד דו תחמוצת הפחמן, גז בלתי מזיק לחלוטין (ואף מועיל) מסיטה אותנו מהמאבק האמיתי נגד חומרים רעילים באמת . המלחמה נגד הרווחה הכלכלית וההתפתחות הטכנולוגית מובילה אותנו לעולם עני יותר, עולם שאין לו משאבים להקדיש לניקוי הסביבה.

      הוויכוח על ההתחממות הגלובאלית, וההיסטריה שבה נטפלים לנושא זה, הם מאבק סרק שלא מוביל לשום מקום טוב אלא לעולם עני ומלוכלך יותר.

        8/12/07 08:06:

      שי, המסר שלך נכון. כל הבעיות שתיארת הן קשות. האזרח דרור הוסיף עוד נקודות קריטיות. ההתחממות הגלובלית היא לא חזות הכל. למעשה אני מסכים שהיא מתגמדת בהשוואה לבעיות אחרות כפי שאתה טוען.

      אותי אישית כמתמטיקאי סיבות ההתחממות הגלובלית כן מעניינות. אני בהחלט לא חושב שזו הבעיה הקשה ביותר או החשובה ביותר.

        5/12/07 17:53:

      וכהרגלך בקודש מקיף ביעילות וביסודיות את הנושאים הדחופים הללו.

      בטוחה כי המודעות היום מובילה אט אט ליצירת קהילות המוכנות לפעול אחרת בתחומים החברתיים ובאורחות חייהם.

      לדעתי, שינוי חשיבתי במוסדות החינוך ובבתים עצמם הוא זה שיתן את הפוש הנכון לשם כך יש לפעול בהסברות למורים (גם). אני מאמינה ששם זה מתחיל...

      תודה 

        4/12/07 08:56:

      חיסונים, אנטיביוטיקה 

      שקדיה - אני שומע כל הזמן את התאוריות לגבי חיסונים וכו'. כשההורים שלי היו ילדים קטנים, עוד לא היה חיסון לפוליו, וכולם מתו מפחד שהילד שלהם ידבק. זה לא המצב היום, ומה שהשתנה למיטב ידיעתי זה החיסון. וכמובן שהפוליו היה עוד לפני החסיון.

       

      חוץ מעבעבועות שחורות, למיטב ידעתי, אף נגיף לא הוכחד לגמרי בטבע. זו אחת הסיבות לחיסון - כי אחת הסיבות שנראה לנו ש"אין נגיף" היא שהוא לא יכול להדביק 99.99% מהאוכלוסיה, כך שגם אם הוא הדביק מישהו הוא לא יכול להמשיך הלאה.  הקושי בלחסן את כל האוכלוסיה הוא שיש צורך גם לחסן מיליוני אנשים שחיים לדוגמה בכפרים נידחים באפריקה, ככה שמחלות שכמעט הודברו לחלוטין כמו שחפת לדוגמה, וחשבו פעם שנפטרו מהם, חזרו ובגדול.

       

      למיטב ידעיתי את מערבב בין קטלניות ופתולוגיות של חיידיקים לבין יכולת שרידה. שימוש מוגבר באנטיביוטיקה, בעיקר במינון נמוך לאורך זמן ועבור אכולוסיות גדולות (כפי שהיה מקובל בבקר ובעופות, ואולי עדיין מקובל) גורם להגדלת יכולת השרידה של חיידקים מול האנטיביוטיקה. הוא לא גורם, למיטב ידיעתי להגדלת הפתלוגויות. זה הזמן גם להזכיר ש99.99 מהחיידיקים חיים בהרמוניה איתנו, לצידנו, ובתוכנו, או שהם מפריעים אבל מעט, מטי מעט הם פתולגויים, ואפשר להשוות אותם לרוצחים סידתריים מבחינת השיכחות שלהם.

       

      עדיין כשמודבר בחיידיקים ובוירוסים , אחד למילארד או אחד למאה מיליארד זה לא מעט ולא זניח - בגלל היכולת להתרבות במהירות.

       

       הנדסה גנטית

      כשאת אומרת סיכוי אספי, את לא מתכוונת ממש לאפס, אלא למספר קרוב לאפס, נגיד 1 חלקי מיליון או אחד חלקי מיליארד. זה מספר שרוב האשים חושבים אותו לשווה לאפס, אבל בהסתברות, יודעים שזה לא ככה. לדוגמה הסיכוי לזכות בלוטו הוא בערך 1 למליון נגיד, ולכן הסיכוי של כל אחד מאיתנו לזכות הוא אפסי, אבל הסיכוי שמישהו יזכה בלוטו הוא כמעט אחד - כי מכפילים את הסיכוי הקטן בכמות המופעים שלו - שהיא קרובה למליון (כל הכרטיסים שנקנו).

       

      כנ"ל בהנדסה גנטית. כחוקר אחד מבצע הנדסה כלשהי, הסיכוי לטעות הוא קטן. כשאלפי חוקרים משחריים מאות הנדסות, וכשכל שינוי גנטי כזה משפיע על עוד 2-3 או עשרה או עשרים (אנחנו לא יודעים) גנומים של יצורים אחרים (דרך העברה גנטית אופקית) - אז הסיכוי לטעות הוא בכלל לא אפסי. כעת קחי את זה על פני עשרות שנים, ובאופן גדל - ותקבלי סיכוי כמעט וודאי לאסון.

       

      ההשוואה למוטציות בעייתית - כי מוטציות גורמות לשינויים בקצב הרבה יותר איטי, ורובן הגדול לא שורד. כאן יש משהו שמלכחתילה נוצר כדי לדוגמה לגרום לעקרות או לכשל מערכתי או לייצור של רעל - להשוות בין זה לזה זה קצת כמו להשוות בין פצצת אטום לבין סכין מטבח - שניהם יכולים להיות קטלניים, אבל פצצת אטום היא הרבה יותר חזקה. הזמן שיקח להגיע באמצעות השבחה טבעית (שגם לה יש בעיות משלה, לדומגה העדפה חזקה למינים חד שנתיים כמו חיטה) או באמצועת מוטציות לתוצר של הנדסה גנטית הוא ארוך - אולי 100 שנים, אולי 1000 שנה - והשינוי בקצב הוא חשוב מאוד. 

       

      פיקוח על הנדסה גנטית? כבר היום, כשהיא עוד בחיתולים היא כבר לא מפוקחת. צמחים מהונדסים שנפלו ממשאיות אפשר למצוא כבר היום בצידי הדרכים בארץ. אי אפשר לפקח על הנדסה גנטית - בטח לא על שימוש שלה בחקלאות לדגומה - אי אפשר למנוע ממנה לחלחל למקומות אחרים גאוגרפית או למנוע העברה שלה למינים אחרים, של חיידיקים ווירוסים ודרכם גם לאורגניזמים רב תאיים אחרים. 

       

       אנחנו לא יודיעם כיצד 99% מהעולם החיידיקי מתנהג. פחות מאחוז אחד מהחיידקים (כך מעריכים) אנחנו יודעים לגדל בתנאי מעבדה ולבדוק. כל השאר - הם נעלם די גדול. עד לפני כמה שנים דברים כמו מחזור NO בגוף (גז נדיף ובלתי יציב שאחרי לתקשורת מהירה בין מערכות בגוף), או הדבקה על ידי חלבון (פרה משוגעת), היו בגדר מדע בדיוני. עם כל הסכנות והבעיות - אני מעדיף להשאר בשדה של ויכוח על ריוסיסם ובעיות כימיות מאשר לעובר לשדה של בעיות גנטיות - הקושי לתקן שם טעויות הוא גדול בכמה סדרי גודל, אם בכלל

       

      הנדסה גנטית היא כמו ייצור של סינגל במערכת תקשורת או מידע. אבל לפי תורת המידע, כל סיגנל מלווה בסופו של דבר ברעש. יום אחד , אחד ה"רעשים" האלה יגרום לנזק עצום או להכחדה. 

       

      יש יכולת טובה להפסיק את השימוש בריסוס ובדשן מלאכותי (שממילה הם תוצרים של דלק מחצבי, ככה שאי אפשר להשתמש בהם עוד הרבה זמן) - לעבור בהדרגה לפרמקלצ'ר ולפתרונות דומים.  (תוך כדי ייצוב וצמצום האוכלוסיה).

       

       

        4/12/07 06:42:

      מסכימה עם דרור בעניין הכחדת המינים. זאת אחת הבעיות החמורות ביותר שלנו, והיא נובעת ברובה מהכחדת בתי גידול טבעיים.

      בענין ההנדסה הגנטית, ההשפעה של טעות שעלולה לקרות היא אפסית, יחסית להשפעת המוטציות הטבעיות שמתרחשות כל הזמן, בעיקר בוירוסים וחיידקים.

      דווקא האנטיביוטיקה אשמה בהתפתחות הזנים האלימים של המיקרואורגניזמים, על חשבון הזנים ה"שקטים".  מי שעוד עלול לגרום למגפות, היא דווקא תעשיית החיסונים, שמחזיקה בחיים זני וירוסים שכבר כמעט נכחדו באופן טבעי וממשיכה לחסן נגדם, במקום פשוט להשמיד את מלאי הוירוסים ולהודות שכבר אין צורך בחיסונים. חלק גדול ממגפות הפוליו למשל, נגרם בגלל החיסונים עצמם ולא בגלל וירוסים שהגיעו מהטבע.  

      להנדסה הגנטית יש פוטנציאל לשחרר אותנו מהצורך למלא את העולם ברעלים ואם תהיה עליה בקרה טובה, היא יכולה לתרום לאיכות הסביבה ולא להזיק.

        3/12/07 18:04:

      כל הכבוד - יש עוד כמה בעיות חמורות (למרבה הצער)

       

      1. האחת היא הכחדה של בעלי חיים וצמחים.  למה זה חשוב? מנקודה אנטרופוצנטרית כי הם מאפשרים את

      1. הקיום של שירותי המערכת האקולוגית 

      2. הקיום של ייצור ראשוני 

       

      בשני הגורמים האחרונים אנחנו ועוד מינים תלויים, וללא הם - ניפול.

       

      2. כלומר גם בלי הכחדה - יש חשיבות עליונה לשמור על מגוון גנטי ועל יציבות המערכת האקולוגית  כדי שנוכל להנות מהשירותים המייצבים והמנקים שלה.

       

      יש עוד הרבה איומים על היצביות של המערכת האקולוגית הביולוגית.

       

      3. אחד החמורים בעיני הוא
      הנדסה גנטית - שכן בעוד שטעויות כמו התחממות עולמית אנחנו יכולים לנסות לתקן, טעויות של הנדסה גנטית אי אפשר לתקן - מרגע שהם יצאו החוצה, הם בחוץ לטוב ובעיקר לרע.

       

      אם שום דבר אחר לא יחסל את המין האנושי קודם (מלחמה אטומית עולמית, התחממות עולמית ומשבר מזון או צרה אחרת) - המועמד הסביר ביותר לחיסול האנושות היא טעות שיצאה מגדר שליטה של הנדסה גנטית. אי אפשר לדעת את ההשלכות וההיקף של טעות כזו - יכול להיות מתונה כמו נסק בריאותי מתון, ועד הכחדה של האדם ורוב המינים שאנו מכירים.

       

      לדוגמה לפני כמה ימים ראיתי תוכנית שבה מדען גאה מבשר על חיסול מערכת הרביה של נמטודות בבננות. כעת, מערכת הרבייה שלנו ושל נמטודות היא שונה, ועוד הרבה דברים, אבל מי שאומר לכם שהדבר הזה בוודאות לא יגרום לדוגמה לעקרות של מינים אחרים, כולל אולי האדם פשוט משקר לעצמו ומשקר לכם. 

       

      אגב מלתוס - זה שיש כ800 מיליון רעבים עניים, ועוד מיליונים שמתים כל שנה ממלריה, מאיידס, מרעב, מלחמות ילדים, מחסור במי שתיה ועוד ויש עוד עשרות רבות שעומדים על פי פחת - כל זה אומר שהוא טעה? או שאולי הוא רק שגה במגנון? 

       

       

       

        3/12/07 00:14:

      כוכב גדול.

      אקריא לחניכים. מבטיח.

        2/12/07 22:45:

      מעניקה לך כוכב בעבור האינפורמציה החשובה שהענקת לנו.

        2/12/07 15:37:

      אח שלי,

       

      כל הכבוד (וכוכב). הדברים ידועים.

       

      מעבר לדברים שציינת, יש להדגיש את הבעיות החברתיות הקשות שנגרמות בשל הפרבור, תרבות הצריכה, עודף השימוש ברכב הפרטי וכו'. למעשה, אנו הפעילים הסביבתיים בסך הכל "השליח" שמודיע לכלל הציבור את מה שמומחי תכנון הערים, התחבורה ובריאות הציבור מדברים עליו כבר שנים. לעתים אני אומר בציניות ש"מזל שכדור הארץ מתחמם", כי ככה סופסוף מקשיבים לנו...

       

      איתמר 

        2/12/07 09:26:

      קודם כל שי דברי הטעם שלך הם חשובים ביותר. חשוב לזכור כמה דברים:

      - השאלה עד כמה האדם משנה את מזג האוויר היא שאלה חשובה אך בלתי ניתנת לפתרון בטווח הקצר (ואני מאלה שמאמינים שלא), אך אין בכך בכדי לזלזל בהשפעה העמוקה שיש לאדם על סביבתו המיידית - הנחלים, היערות, האוויר וכדומה.

      - שאלה נוספת היא שלטון העסקים בערכים - אסור לתלות את האחריות על איכות הסביבה על העסקים הגלובלים  - לכל אחד יש השפעה בסביבתו שלו.

      - שהרי אם העסקים אחראים אל איכות הסביבה הם יעשו את זה לטובתם הכלכלית בלבד ואל משום מניע אחר. איכות הסביבה צריכה להיות ערך עליון יותר מכל רווח כלכלי.

       

      אני לא מסכים עם זה:

       

      צטט: יאיר גלזנר 2007-12-02 07:30:46

       

      (א). הבעיה המרכזית לדעתי היא שללא ריסון מדיניות ממשלתית ומוניציפלית, וללא ריסון בעלי ההון- הכדור ימשיך לההירס.

       

      לא ריסון ממשלתי ולא מוניצפלי יתרום כאן, אלא רק ריסון פנימי והבנה שכל עסק הוא פעילות של אנשים בעלי אחריות מוסרית בפני עצמם. מנכ"ל של חברה לא צריך שירסנו אותו מבחוץ, אלא הוא אדם בעל אחריות מוסרית, שצריך לממש אותה גם בעסקיו.

        2/12/07 07:30:

      היי שי.

       

      איזה בוקר. רעמים בחוץ, "המורים הם חמורים" על פי הרב עובדיה, מאמרים ארסיים, והתמונה הפנורמית שלך...

       

      לא קל, אבל באמת מאמר הכי חשוב שיש...

       

      (א). הבעיה המרכזית לדעתי היא שללא ריסון מדיניות ממשלתית ומוניציפלית, וללא ריסון בעלי ההון- הכדור ימשיך לההירס.

       

      מעניין אם יש נתון לגבי יחס ההרס בין הציבור הרחב לבין אלה.

       

      הרי כל עוד הנפט והמפעלים הגדולים - כלומר המזהמים האסטרטגיים- לא ינוטרלו- הרי שהשפעתנו,(כמובן תחושה אישית ולא נתון אובייקטיבי),  נראית מגוחכת כמו ניסיון לחלק דוחות מהירות במירוץ מכוניות, או לעצור גלים עם הידיים.

       

      (ב). בעיה מרכזית נוספת היא לשכנע את הציבור כי איכות סביבה היא בבסיס סולם מסלאו- ולא מותרות של עשירים. אך זה קשה. מה שהיעדר רווחה והשכלה מינימליות עושות לדמוקרטיה ולהשתתפות פוליטית רציונלית, כלומר לאדישות פוליטית- בה בעת הן עושות למלחמה למען איכות הסביבה. אנשים העסוקים בלסגור את החודש, ובחרדה קיומית כרונית, לא יכולים להרים את ראשם מעל לאדמה כדי לשוב ולהצילה.

       

       

      כוכב!!!!!!!!

       

      תודה.

       

      גאה להימנות בין חבריך

        2/12/07 01:11:

      תודה על הסקירה.

      הייתי מוסיף את שיא תפוקת הנפט לעסק הזה. עוד לא ברור לי בכמה שנים מדובר עד שנגיע גם למשבר הזה, אבל נראה שיש קונצנזוס על כך שזה יבוא עוד בימינו אנו.

      רק הייתי מעט נזהר עם ניסיונות לחזות את העתיד...

      היה זה מילטוס שניבא את משבר האוכל כשחישב את כמות המזון שניתן להפיק מהקרקע, אל מול התפוצצות האוכלוסין. הוא צפה רעב עולמי וקריסה של תרבות המערב בתוך עשרות שנים ספורות. כמה שנים לאחר מכן התחילו להשתמש בדשנים, ודחו את התפוצצות "בועת המזון" עד לימינו אנו... זה היה במאה ה 18.

      בכל מקרה, מודעות לצורות חיים ברות קיימא היא לדעתי חשובה ביותר.

      מה גם שכנראה שניתן בקלות יחסית לעבור לחיות בצורות אלו.

      הכל בראש :-)

      אשמח לקבל הזמנה להרצאה,

      ושוב, תודה על הסקירה. 

        2/12/07 00:11:

      שי, תודה על הסקירה הממצה. 

      יצא לי כבר לבצע כמה פרויקטים מעשיים בתחום איכות הסביבה ואשמח לשתף פעולה עם כל פרויקט שיעקור מהשורש את הסיבות שבגללן התופעות הנ"ל ממשיכות להתרחש.  

      ארכיון

      פרופיל

      שי-כהן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין