הציור מתוך סיפרי "בין אור לחושך- מפגש התובנות שבין החכם היהודי לחכם הסיני" יצא לאור בסין-באנגלית וסינית
פרשת השבוע היא וישב. אומרים חכמנו: "כל מקום שנאמר וישב לאחריו נאמר לשון צער". לדוגמא "וישב יעקב" התחיל הסיפור הקשה עם יוסף..."וישב העם" התחילה מגפה בעם ישראל... והשאלה מה הקשר בין ישיבת האדם לצער? האדם הוא מהלך האמור להשלים את חסרונו... ברגע שהאדם אומר גמרתי ו/או סיימתי שזה הסימבול לישיבה, תמיד ניתן להצביע על חיסרון כלשהו... גם פיקאסו אמר "מעולם לא סיימתי אף ציור". מסביר המהר"ל מפראג שכל דבר שמגיע לשלמות בעולמנו דבק בו העדר-החיסרון. לדוגמא כתוב "לפתח חטאת רובץ" והכוונה מתי דבק החיסרון-יצר הרע- בתינוק שבמעי אמו? ברגע שהוא הגיע לשלמות שניה לפני צאתו לאוויר העולם, כלומר סיבת דבקות החיסרון בתינוק היא שלמותו כי כל דבר שמגיע לשלמות דבק בו החיסרון...אז תמשיכו ללכת ... לקראת עולם טוב יותר תחת השמש...
|
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וההוכחה?
מדוע ולמה?
מה חטא שידבק בו החיסרון?
לגבי יצר הרע,אני לא מסכים! הרי אלהים בעצמו אומר:יצר לב האדם רע מנעוריו!
לא בבטן אמו ולא נעליים,,,
כמו באמנות עשיית כלי תה בזן. אחרי השלמת כלי מחפשים, לפעמים שבועות וחודשים, היכן ליצור את הסדק, שאז הדבר נכון להקרא גמור.
המהר"ל גם מדבר על ראשוניותו של היופי בטבע ו שם אפשר למצוא בכפיפה אחת הן את הפריחה והן את הקמילה בתפרחת אותו הענף.
רעיון נחמד,,,ובכל זאת מן הראוי לשאוף לשלמות,,,,
למה זה כתוב קטן כל כך?