ובו יתבאר העניין של אהבה חולה ואהבה חולנית. שהאדם אוהב דבר שגורם לו להרגיש רע. כי האהבה עצמה, היא גורמת לאדם להרגיש טוב. והאדם אוהב את מה שגורם לו להרגיש טוב. אבל לפעמים ניתן לראות, שהאדם אוהב את מה שגורם לו להרגיש רע. כי לפעמים האדם מרגיש רע מאיזה דבר, ואעפ"כ האדם אוהב את אותו הדבר.

והשאלה הנשאלת היא, כיצד זה יתכן, שהאדם יאהב ואפילו יהיה ממש כמו מכור, לדבר שגורם לו להרגיש רע? וגם האדם עצמו מול עצמו, לפעמים הוא חווה שיש לו רגשות מעורבים כלפי איזה דבר. שהאדם מרגיש שהוא גם אוהב וגם שונא איזה דבר. והאדם מרגיש רע מאיזה דבר, ואעפ"כ האדם אוהב את הדבר הזה. ולפעמים האדם מרגיש רע, בגלל זה שהוא אוהב את אותו הדבר. ואעפ"כ האדם ממשיך לאהוב את אותו הדבר. והשאלה היא, מה פשר העניין הזה?

וכפי שכבר ביארתי, החוק של האהבה, הוא החוק של הטוב. שהאדם מכור לתחושה של להרגיש טוב. והאדם כמעט ולא יכול לעשות שום דבר, כדי להתרחק ממה שגורם לו להרגיש טוב. והאדם אוהב ומכור, לכל דבר שגורם לו להרגיש טוב. ואין שום אפשרות בעולם, שהאדם יאהב דבר שגורם לו להרגיש רע. ואם האדם אוהב איזה דבר, הרי שזה רק משום שהדבר הזה גורם לו להרגיש טוב. ולכן, אם יש אהבה, הרי שבהכרח שהדבר גורם לאדם להרגיש טוב חזק כלשהו, שבגללו האהבה קיימת.

ונחדד: כי לפעמים רק נראה שיש אהבה, אך באמת אין אהבה. כמו גם שלפעמים רק נראה שיש שנאה, אך באמת אין שנאה. והרעיון הוא, שלפעמים ניתן לראות מקרים, שבהם האדם נראה שהוא אוהב איזה דבר שגורם לו להרגיש רע. וכאשר נראה שהאדם אוהב איזה דבר שגורם לו להרגיש רע, הרי שיש כמה אפשרויות כיצד להסביר את הדבר הזה.

ואפשרות אחת היא, שהאדם לא באמת אוהב את הדבר שגורם לו להרגיש רע. ולמרות שנראה שהאדם אוהב את אותו הדבר, הרי שבאמת האדם לא אוהב את אותו הדבר. כי הדבר הזה גורם לו להרגיש רע. וזה שהאדם מתנהג כאילו הוא אוהב את אותו הדבר, הרי שזה בעיקר סוג של העמדת פנים.

ולמה שהאדם יעמיד פנים? ולמה שהאדם יתנהג כאילו הוא אוהב משהו, כאשר הוא לא באמת אוהב את הדבר? לזה יכולות להיות המון סיבות שונות. כגון לדוגמא שהאדם מפחד להכיר בכך שהוא לא באמת אוהב את הדבר. והאדם לא רוצה להתמודד עם זה שהוא כבר לא אוהב את הדבר. והאדם לא רוצה להרגיש רע, מכך שהוא יסתכל על האמת, שהוא לא באמת אוהב את הדבר. ולכן האדם מעמיד פנים, שהוא כן אוהב את אותו הדבר שגורם לו להרגיש רע, למרות שהוא לא באמת אוהב אותו.

אבל יש גם עוד אפשרות נוספות, והיא, שהאדם דווקא כן אוהב את אותו הדבר שגורם לו להרגיש רע. ולמה? כי בתת המודע של האדם, הוא חווה יותר תחושה של טוב, מאשר תחושה של רע, מאותו הדבר. דהיינו, שלאדם יש רצונות שונים. גם רצונות גלויים וגם רצונות נסתרים, שלפעמים האדם עצמו לא ממש מודע אליהם.

והאדם אוהב, את כל מה שגורם לו להרגיש טוב. וכאשר יש לאדם רצון עמוק וחזק מאוד לאיזה דבר, אז האדם יאהב באהבה מאוד חזקה, את מה שיגרום לו בתת המודע שלו, לחוות סיפוק מאוד חזק. כי לא תמיד האדם מודע לרצון הפנימי שלו, ולא תמיד האדם מודע לכך שדבר כלשהו גורם לו למלא את הרצון הפנימי שלו. אבל בתת המודע של האדם, הוא חווה רצון מאוד חזק לדבר כלשהו. ואז תת המודע חווה גם מילוי רצון מאוד חזק מדבר כלשהו. ואז תת המודע של האדם, גורם לו לאהוב את הדבר. בגלל שאותו הדבר ממלא אצל האדם רצון מודחק מאוד עמוק ומאוד חזק. וזה, למרות שברמת המודעות של האדם, נראה לו שאותו הדבר גורם לו להרגיש רע.

והרעיון הוא, שהאדם אוהב את מה שגורם לו להרגיש הכי טוב. דהיינו, כדי שהאדם יאהב ויתאהב באיזה דבר, לשם כך לא צריך שהדבר יגרום לאדם להרגיש רק טוב. אלא מספיק שהדבר יגרום לאדם להרגיש הכי טוב, באופן יחסי יותר מאשר כל דבר אחר שהאדם מכיר, ואז האדם יאהב ויתאהב באותו הדבר.

כי בפועל, שום דבר בעולם הוא לא מושלם. ובכל דבר בעולם יש חיסרון כלשהו וגם יתרון כלשהו. ואין שום דבר בעולם שהוא רק טוב או רק רע. ואין שום דבר שאותו האדם רק אוהב או רק שונא, אלא תמיד יש לאדם רגשות מעורבים כלפי כל דבר בעולם. ותמיד האדם גם אוהב ברמה כלשהי וגם שונא ברמה כלשהי וגם לא אוהב ולא שונא ברמה כלשהי, כל דבר ודבר בעולם. והכל זה עניין של מינונים ושל עוצמות שונות. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים...

הכנס לאתר, ותהנה מעוד הרצאות+מאמרים על אהבה רומנטית , אהבה ללא תנאי , האהבה , למצוא אהבה אמיתית , איך לאהוב ועוד ...

קונפליקט רגשי, רגשות מעורבים, אהבה חולה, אהבה מודחקת, אהבה עמוקה, אהבה לדבר שעושה לך רע, אהבה כואבת, אהבה חולנית, אהבת העצמי, אהבה חולה

 

לחץ כאן >> ותוסיף חיוביות לקפה שלך ...