פתאום, ככה לרגע, העזתי לראות אותו האדם הזה כפי שהוא כולו טוב אך לא יכולתי להונות עצמי ראיתי גם את הרוע סביבו ראיתי את הטוב נעקד פושט צוואר על לא עוול אך הוא לא חש בכאב היתה בו גבורה משונה גבורה של אושר מנצח
כי ראיתי אותו אוהב אדם בעל חיים וכל מיני צומח הכבוד היה פרוש כענן על הדומם הוא היה משונה האדם הזה כל בני מינו - היו לבניו והוא כאב התמסר למענם היתה בו חמלה אבהית היתה בו גבורה אנושית.
ראיתי בו דברים מדהימים לרגעים חשבתי שאולי יש בזה משהו העזתי לראות ולהציץ, אך לא יותר ראיתי בו עוד כמה דברים מופלאים אבל לא אספר, כי אולי לא הבנתי אותו ואולי גם אסור לספר. .
|