"כמתנדב יש לי הרגשה נפלאה של עבודת צוות עם חבר ידידים מסור ונפלא הנותנים לך בעת הפעילות רגש של התעלות מעל החומרנות של חיי העולם הזה...יש לי הרגשה שכאזרח אני חייב לחברה בה אני חי כדי לשמור על האיזון שאין אני רק חי מן החברה אלא גם מחזיר לחברה באיזון חוזר feed back ." ( עו"ד עמירם חרלף)

אלכס אנסקי (מתוך תוכניתו 'פתוח בשבת' 26.3.11 ) על התנדבות:

מרק ביזוס הוא כבאי מתנדב מהעיר ניו- יורק. הוא עמד על הבמה בבגדים חסיני אש וקסדה של כבאים על ראשו, ובידיו: פנס ופטיש שובר חלונות ודלתות והרצה לכל קהל שומעיו על גבורה:

"בעיר שלי ניו- יורק, כל מיני מצליחנים, מנהלי עבודה, עורכי – דין, מורים ובעלי עסקים- מתנדבים לכבאות בשעות הפנויות שלהם מתוך רצון לעשות טוב עם עצמם. לתת לחייהם משמעות. הם ממתינים לשריפה ולאקשן ובכלל לפגוש אנשים. גם אני אחד מהם.

באתי למשמרת של חצות והגעתי לתחנה שני. היה לי סיכוי טוב שיקראו לאיזו פעולה. כעבור רבע שעה הוזנקנו לשטח וראינו את בעלת הבית הנשרף עומדת ברחוב מתחת למטרייה, יחפה, בכותונת לילה, מסתכלת בדמעות על ביתה שעולה באש. המפקד קרא לזה שהגיע לפניי ואמר לו להיכנס פנימה אל חדר השינה ולהציל את הכלב של האישה הזאת. המתנדב, שהיה עורך דין צעיר, לבש מסיכת עשן, שם על ידיו כפפות וזינק לתוך הבית. כעבור שתי דקות קרא לי המפקד וביקש שאכנס לבית ואעבור בחדרים עד שאמצא זוג נעליים ואביא לגברת. שמתי את המסכה על פניי ולקחתי בלון חמצן, כפפות ורצתי פנימה לתוך האש. המתנדב הראשון יצא עם הכלב ואחרי כמה דקות יצאתי אני, עם זוג הנעליים. זה המזל שלי. אני תמיד שני. ומיותר לציין שאת העורך- דין, שיצא עם הכלב, קיבלו במחיאות כפיים, דמעות וחיבוקים ואני בזכות הנעליים קיבלתי רק טפיחה על השכם.

כעבור יומיים, הגיע מכתב מבעלת הבית. מכתב שהודה לכבאים ולתחנה על אומץ הלב, על שהצילו את כלבה, רכושה וביתה, בצירוף סכום כסף נכבד כתרומה לתחנה שלנו גם שמי הופיע ברשימת מקבלי התודות.

מה למדתי מזה????

למדתי מזה שהכול חשוב! גם מעשה קטן וחסר ערך, חשוב אם הוא זוכה לתודה!!!

אני מסתכל בכם, בקהל, ורואה אנשים שהצליחו בחיים והקימו משפחות ורואים ברכה בעמלם.

אני רוצה לחלוק עימכם את חוכמת החיים שלי:

אל תמתינו ואל תחכו שתעשו את המיליון הראשון שלכם או השני או השלישי, כדי להתחיל להשפיע על חיים של מישהו ולהיטיב עם מישהו. אם יש לכם משהו לתת – תנו אותו עכשיו, למה לחכות?!

בגדים ששוכבים סתם ככה בארון, כלי עבודה שכבר לא נוגעים בהם, רהיטים, עזרי לימוד או אולי שעה, שעתיים להקדיש בשביל מישהו בלי לבקש תמורה.

לא כל יום בחיים הוא יום של גבורה, יום גדול, דרמתי. לא כל יום ייתן לכם הזדמנות להציל חיים, אבל כל יום נותן הזדמנות להשפיע על חיים של מישהו. אין אחד שאין לו הזדמנות כזאת.

לעזור לילד, לגבר במצוקה, לאזרח מבולבל שלא מוצא את הדרך, לתייר ששואל לכיוון מסוים...

נצלו את ההזדמנויות הקטנות שהיום-יום מציע לכם, תצילו את הנעליים!