אהבה בלי תנאים, אהבה אמיתית, אהבה ללא תנאים, אהבה ללא גבולות, אהבה אין סופית, אוהב כסף, כולם אוהבים ובו יתבאר, העניין של אהבה בלי תנאים. האם באמת יש דבר כזה אהבה ללא תנאים? והאם באמת אפשר לאהוב בלי תנאים? והתשובה לשאלה הזאת היא חד משמעית, והיא שאין דבר כזה אהבה בלי תנאים בכלל. ויש אהבה כמעט בלי תנאים. ויכולה להיות אהבה כמעט אין סופית. דהיינו אהבה אין סופית, פחות אחד. אבל אהבה אין סופית ממש, אין דבר כזה במציאות. ולא שאין דבר כזה אהבה בלי תנאים, ולא שאי אפשר לאהוב ללא תנאים. אלא, שאהבה בלי תנאים בשלמות, אין לה שום משמעות של אהבה כלל. והיא לא יותר אהבה מאשר שנאה. וכפי שיתבאר להלן. והעניין הוא, שאהבה, היא רגש ותחושה. תחושה, שהיא מנוגדת לתחושה ורגש של שנאה. ובקצה האחד יש אהבה, ובקצה השני יש שנאה. אבל, בכל מקום שיש אהבה, יש לפחות גם קצת שנאה. ובכל מקום שיש שנאה, יש לפחות גם קצת אהבה. ואין שום אהבה בעולם, שאין בה שום שנאה. ואין שום שנאה בעולם, שאין בה שום אהבה. ונחזור ונחדד: כי כן יכולה להיות אהבה ללא שום תנאים. וכן האדם יכול לאהוב בלי שום תנאים. אבל מי שאוהב ללא שום תנאים, הוא חווה רגש זהה לחלוטין, למי ששונא ללא שום תנאים, ולמי שמלא בשנאה אין סופית, בלי שום תנאים. או במילים אחרות, יש דבר כזה אהבה בלי שום תנאי, ויש דבר כזה לאהוב ללא שום תנאים, אבל אין לזה שום משמעות של אהבה, שהיא שונה משנאה. ולמה? כי כדי לאהוב משהו, וכדי לדעת שאתה אוהב אותו. לשם כך האדם צריך להכיל בתוכו גם רגש כלשהו של שנאה, כדי לדעת שהוא אוהב. ומי שלא יודע מהי שנאה, הוא לא יכול לדעת מהי אהבה. ומי שלא יודע מהי שנאה חזקה, הוא לא יכול לדעת מהי אהבה חזקה. ומי שלא יודע מהו רעב, לא יכול לדעת מהו שובע. ובלי לדעת מהו רע, אי אפשר לדעת מהו טוב. ז"א, נניח לצורך העניין, שאהבה פירושה לרצות להיות בקרבת הישות שאותה אוהבים. ונניח שאדם אכן רוצה להיות בקרבת ישות כלשהי. עכשיו צריך להתבונן, האם הוא בכלל יודע שהוא רוצה להיות בקרבת אותה הישות? או במילים אחרות, האם הוא בכלל יודע שהוא אוהב את אותה הישות? כי מי שהוא רק אוהב איזה דבר, אוהב בשלמות מוחלטת, אוהב בלי שום תנאים, אוהב עד כדי כך שהוא לא מסוגל לדמיין שהוא לא אוהב, הרי שאדם כזה לא יכול לדעת שהוא אוהב את הדבר. כי הוא לא מסוגל לדמיין שהוא לא אוהב את הדבר. ולכן אין לו אפשרות לדעת שהוא כן אוהב את הדבר. ואין אצלו משמעות לאהבה שלו כלפי אותו הדבר. כי כל זמן שהאדם יכול לחשוב על ההיפוך של הדבר, הרי שהוא לא מלא בשלמות את הדבר. וכל זמן שהאדם יכול לחשוב על כך שהוא לא אוהב איזה דבר, וכל זמן שהאדם מסוגל לחוש חוסר אהבה כלשהו, כלפי איזה דבר, הרי שהוא לא כל כולו אוהב את הדבר בשלמות. וכל זמן שהאדם מסוגל אפילו לדמיין את עצמו, אוהב אפילו פחות את אותו הדבר, הרי שהוא לא אוהב אותו מספיק. כי אי אפשר לדמיין, אלא רק את מה שקיים בפוטנציאל בתת המודע של האדם. ומי שיכול לדמיין שהוא לא אוהב ב 100%, הרי שבתת המודע שלו, קיימת האפשרות, לא לאהוב ב 100%. ומי שבתת המודע שלו, קיימת האפשרות לא לאהוב ב 100%, הרי שהוא עוד לא אוהב כל כולו ב 100%. ואם וכאשר אדם יגיע למצב שהוא אוהב איזה דבר ב 100%, עד כדי כך שהוא לא מסוגל אפילו לא לדמיין שהוא לא אוהב את הדבר, כי אפילו בתת המודע שלו, אין אפילו לא את האפשרות שהוא לא יאהב את הדבר, הרי שממילא אין אצלו כבר שום משמעות לכך שהוא כן אוהב את הדבר. כי המשמעות של הדבר, היא לפי ההיפוך שלו. ואם יש רק דבר אחד, שאין שום דבר ששונה ממנו, הרי שאין לו שום משמעות. ואם יש תחושה, שאין שום תחושה שונה ממנה, הרי שאין לה שום משמעות כלשהי. והמשמעות של האהבה, היא רק בגלל השנאה. וכאשר האדם חושב לעצמו שהוא אוהב איזה דבר, אם יש אצל האדם משמעות למחשבה הזאת, הרי שהאדם בעצם מבין גם מהו חוסר אהבה כלפי אותו הדבר. כי מי שלא יכול אפילו לא לדמיין שהוא לא אוהב איזה דבר, הוא גם לא מסוגל להבין שהוא כן אוהב את הדבר. ובכל מקרה הרעיון הוא פשוט, והוא, שאי אפשר לאהוב בלי שום תנאים בכלל ובשלמות, שום דבר שהוא. כי ברגע שאוהבים איזה משהו בלי שום תנאים, ממילא כבר אי אפשר לא לאהוב אותו. ואם אי אפשר לא לאהוב אותו, הרי שאי אפשר אפילו לא לדמיין שלא אוהבים אותו. ואז ממילא כבר האהבה אליו מאבדת את המשמעות... אוהב כסף לא ישבע כסף , אהבה מודחקת , אהבה מוחלטת , אנשים אוהבים , אהבה זוגית |