הנחמדה שלי, שמצטרפת אלי לפעמים    למקומות שבהם אני מספר  סיפורים ב"שעת  סיפור". וגם לכאן, היא נסעה אתי,  רק ששכחתי ממנה בכלל,  ואני נוסע ברכב שלי מבסוט וטוב לב, שר עם   זמר ניפלא שאני נורא אוהב,מלוה אותו בשיר שנישמע מהרדיו.  ואז ממש באותה שניה  כמעט ירדתי מהכביש  למראה האדם שסימן לי בידו  ,מתחנן   לקחת אותו בטרמפ.  כן, לא, ועצרתי.   אם רק היתי יודע, מעלה על דעתי,  היתי   מריץ את הרכב ומסתלק לי מהמקום,  בשיא המהירות. אבל משהו בדמות מוכת היגון הזו,  גרם לי לרחם עליו, ו.. עשיתי את המעשה. עצרתי   למר בחור,  שניכנס לרכב,  מודה לי בלי הרף על שלקחתי אותו  ועשיתי מעשה צדקה ובטח ישולם לי   על המצוה הזו.  ואכן, קיבלתי את שלי עבור המצוה, ועוד איך.  ובאמת ,מגיע לי  טוב לב   אינו דבר של מדי יום ביומו ועכשיו, כהמשכתי לנסוע,  עוד הוספתי חטא על פשע. כלאמר, ראיתי את הטרמפיסט שלי מביט בו בעינים חומדות, כשריר נוזל משפתיו,כשהוא אינו מסיר ממנו את מבטו,  מבקבוק המים שלי. לא צריך כמובן לסים תואר על מנת להבין כי בחורינו צמא  ועוד איך .רק הושטתי לו את הבקבוק, והוא התנפל עליו כמוצא שלל רב. כמעט ובלע את המים   עם הבקבוק בו היו המים נתונים. נכון, שהשמש היתה חזקה והצמא של הבחור היה כזה כבד ונורא. אז עצרתי שוב את הרכב, והחלטתי ברוב הגיון   שאני משופע בו כי צמא אומר גם שהאיש רעב. בחיי , הצלחתי באבחנה החדה הזו שלי. רק הושטתי  לטרמפיסט המופלא  שלי את השקית עם הכריך  , והוא  נעץ את שיניו   גם ביד שלי שעדין החזיקה בכריך. משכתי אותה מיד חזרה,  והבחור השמיע קולות מציצה  וגניחת תענוג, נושם ומתנשף ובשניות מספר טרף את האכל מבלי להשאירלו  שריד. ווא, הרגשתי טוב ,מה טוב, הרגשתי הרגשת התעלות שכזו למצוות שהאיש זיכה אותי בהן,  לתת לרעב צמא   ורוצה טרמפ , ולכן גם הבנתי שזה ממש הגיע לי. כן רבותי, לא כל אדם זוכה לתודה מידית  ולמצוה על מעשיו הטובים  שעשה אבל לי זה הצליח.  איך שאני ממשיך בנסיעה, הוא מביט בי ו..., היתי בטוח שהוא מתלוצץ, צוחק עלי, המשכתי לנסוע ,איני מאמין למראה עיני. הבחור, כך ממש, בלי להניד עפעף,  החזיק אותה בידו, את הסכין, בה החליט לאים עלי.  הוא ממש הגיש אותה לפני, מורה לי באיום לעצור את הרכב,   ולעמוד. בטח היתי חיור כסיד, התחלתי קצת, לא הרבה, מעט, לרעוד, לא מאמין  לתודה המופלאה הזו שהנבל  מודה לי בה. ואז, רבותי וגבירותי. שניה לפני שעצרתי את הרכב, ראיתי אותו,במראה. שכחתי ממנו מזמן, ואני מבחין במתוק הזה,  שזוחל לו מהשקית שאני לוקח אותו בה .  ואינשם"  נחש המחמד שלי,  טוב, מי שלא מאמין לי יכול כאן לסיים את הסיפור. חברה, אינשם הנחש וזה אמיתי, כמו שאני אמיתי. הנחש כבר מחוץ לשקית, והוא לא פחות ולא יותר , זוחל לו כך בהיסח הדעת, על משענת הטרמפיסט שלי שידו אוחזת בסכין ומאימת עלי לעצור את הרכב ללא כל תנאי נוסף. לא יודע מאיפה זה בא, אבל התחלתי לצחוק   כשאני ממשיך ורואה את אינשם" ממשיך לזחול כמו לפי הזמנה על צוארו של הנבל היושב  ברכב לידי. ואז. אינו מבין מאיפה, מה,  מי זה זוחל שם, הוא מנסה לנער את נחש המחמד שלי כשהוא פתאום רואה שזה נחש.  כנראה חשב שזה ג'וק או משהוכזה, אבל כשעיניו חזו בו בנחש, הוא נתן צרחה אדירה,  והסכין כמובן נפלה מידו, כשברקס  פתאומי שנתתי, דפק לו את הראש בשמשה. עצרתי את הרכב, והוא נתן זינוק אדיר, החוצה, צורח לעברי, שאפילו עם אתחנן בפניו,יותר בחיים הוא לא יסע אתי,  כי אני פסיכי שנוסע עם נחשים.  ממש במקרה, היתי סמוך לתחנת משטרה ושם התלוננתי על הפגע הרע הזה שניתפס  והובא למשטרה   צועק לי שאלף פעם הוא מעדיף משטרה על פני עם הנחש שלי. אז זהו לערב זה.  שבת שלום    ותודה על הכוכבים שיש מכם המעניקים לי פה ושם.