כותרות TheMarker >
    ';

    רמיאב, סיפורים, שירים, חרוזים וגם דיווחים מצולמים.

    פרוזה, שירה וחריזה ודיווח. אשמח לתגובות.
    =============#==============
    מותר ורצוי להגיב גם לפוסטים ישנים :).
    =============#==============
    לרוב לא אשיב מתחת לתגובה
    אלא במסר אישי ועמכם התודה.

    0

    מתי שוב ניפגש? - חיוך עצוב, קצת מוגזם... - מאת רמיאב -

    31 תגובות   יום שישי , 14/10/11, 22:12

    מוזמנים  להפעלת  קולי  בחץ  משמאל  ולעקוב  בקריאה... 

    ''
     

    מתי  שוב  ניפגש?

    -  חיוך עצוב, קצת מוגזם...  -

    -  מאת  רמיאב  -

     

    אף שיש הרבה קרובים,

    בני משפחה שאוהבים,

    כשהזמן חולף עובר,

    הקשר ככה... מתפורר.

     

    דור שני וגם שלישי,

    לכל אחד סיפור אישי.

    מזל שיש מנהג מסורת

    שמפגיש את התיפזורת.

     

    מפגש כזה יכול לקרות

    כשמוזמנים... לבית קברות.

    זאת הפגישה של החיים,

    מעל קיברם של המתים.

     

    ללחוץ תַּ-יד, לשאול לִשלום,

    להתנשק, להיזכר, כמו בְּחלום...

    "יוּ... כמה זמן לא היתראינו !

    מאז קברנו בת-דודנו..."

     

    בטקס אשכבה עומדים בשקט,

    אחר כך מתחילים ללכת.

    שוב פוגשים את זה או זאת,

    מעדכנים מידע וסיפורי תולדות.

     

    כשמגיעים לקבר, שוב דממה,

    הנפטר או הנפטרת כבר בתוך האדמה.

    שוב תפילות וגם קדיש, הכול נגמר,

    המתנדבים עם האתים זורקים עפר.

     

    לקראת הסוף לוחצים ידי האבלים הכי שבורים.

    ושוב מוצאים במתפזרים את הקרובים הרחוקים.

    אומרים "צריך יותר לשמור על קשר,

    אולי נארגן באיזה חג, פגישה עם כל היתר..?"

     

    ה"אולי" ממשיך לחיות כמשימה לא מבוצעת,

    כולם חוזרים לִמקומם ואי אפשר לדעת,

    מתי ניראה את הקרובים, מתי עוד הזדמנות?

    אולי יחלה אחד מהם, אולי סוף-סוף ימות...

     

    עד ששוב מיפגש כזה יוכל לקרות,

    מזל שיש גם עיסוקים וחברים וחברות.

    לא צריכים להתאמץ להיפגש בבית עולם,

    וּכשנוּבא בתכריכים... יבואו גם... כולם?...

     

     

     

    להתראות... גם בשמחות!!!

     

     

     כן... יש גם שמחות משפחתיות כמו חתונות, בריתות, ימי הולדת, יובלות... אבל אלה לא תמיד בפתח...

     

    רגע!... יש גם שמחת תורה!!! חיוך

     חג שמח!!!

     

     

     

     כל הזכויות שמורות ©

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      Bela kaj vera poemo. Kiel la vivo.
        17/12/11 17:36:
      רמי, אכן זו המציאות, אך אפשר גם אחרת במשפחת בעלי בן דוד יקר, שמארגן אחת לשנה מפגש של כל הצאצאים.... על טפם וילדיהם... והיו אף מ קרים מצחיקים שאנשים שהכירו מהסביבה לא העלו בדעתם שהם משפחה.... אז, כן, מי שרוצה שמחה גדולה, ולקרב את בני המשפחה, צריך לקחת את השרביט, ואת ההובלה, לארגן חפלה משפחתית, ותאמינו, או לא, זו ממש הנאה... כל אחד מביא קצת מטעמים ממומחיותו, ושום מטבח אקסקלוסיבי, לא עומד בתחרות... אז, אם זה לך חשוב, פתח יומנים, וזמן את כל הדודים והדודנים..... ואם לא בחנוכה, להדלקת נרות.... יש זמן גם בפורים...... חג שמיייייייייייייייייייייייייח
        6/12/11 20:41:

      נהדר

      ממש כך.

        6/12/11 08:55:
      nullיבר ללבי, כיום חווה הרבה מפגשים כאלה (לאלה שהולכת)
        6/11/11 10:28:
      הכל אמת לאמיתה.
        20/10/11 15:46:
      כל כך נכון בדרך כלל, אספר לך שהמשפחה שלי מצד אבי כל כך גדולה שזאת מסורת רבת שנים לעשות כנס משפחתי, ולמרות שהדור המייסד את המדינה וגם את המשפחה, כבר כמעט כולם אינם, אנחנו ממשיכים במסורת ונפגשים תמיד באותו התאריך,בכל פעם במקום אחר.וכך שומרים קצת על הגחלת.
        19/10/11 14:51:
      נוגע ללב
        19/10/11 11:40:
      יש שאומרים שהחיים הם כמו תחתוני תינוק = קצרים ומלוכלכים
        17/10/11 15:02:
      בגבעתיים שלנו זה אפשרי שהרי אנחנו דרים צעד בצעד איתם
        16/10/11 22:46:
      (: אכן נושא כאוב .. וכמה מביך (פאדיחות) לפגוש דווקא שם את הדודה שלא ראית מעולם.. (: יופי של חריזה הכל באריזה ... למרות שהאווירה פחות חגיגית , כמו בחגים...
        16/10/11 22:39:
      מה לעשות זו דרך העולם לצערנו שתמיד אין את הזמן והפגישה מתקיימת הרבה פעמים בבית הקברות...מקוה לשינוי אמשיך לנסות להיות אופטימית... תודה על השיתוף רבקה
        16/10/11 22:28:

      וּכשנוּבא בתכריכים... יבואו גם... כולם?..נו,רמי, איך אנחנו נדע את זה, הא? יש מצב לדעת לפני? ולארגן את הכיבוד כמו שצריך? ובדרכך ההומוריסטית, עלית על תופעה מוכרת, שדווקא בעולם האינטרנטי של היום, הולכת ומתגברת - הריחוק המשפחתי בין בני דודים, בעיקר בין הצעירים יותר.....ובכלל בחיים, אנחנו פוגשים אנשים בכל מיני הזדמנויות, לאו דווקא בבתי הקברות, ואיזה כיף, נשמור קשר, כששני הצדדים יודעים שאלו דיבורים ותו לאו...אין מה לעשות, רק לחייך, רמי, ולקחת מה שניתן בהומור ובקלילות...חג שמח!

        16/10/11 21:06:
      צדקת מאד! החיים של ימינו ,לא מעודדים מפגשים משפחתיים, אלא בנסיבות חריגות, משמחות או עצובות ובשניהם אין פנאי לשיחה מלב אל לב. ונזכרתי בעיקבות שירך היפה בשיר בדוואי עתיק האומר: איני רוצה באחים שלא מועילים הבאים רק במותי עם יתר הטומנים. מאחל לך שמחת חיים ואריכות ימים . ובערבית המילה אחים= אִכְוָאן אך מילה זו מתחרזת גם עם המילה בוגדים ובערבית =ח'וָאן
        16/10/11 07:48:
      :-).."להתראואות גם בשמחואות",אהבתי השיר,בקולך הנעים מועדים לשמחה ~ רמיאב יקר ~
        15/10/11 23:21:

      סוף סוף אני שומעת

      גם את הקול שמאחורי הכתיבה..

      כמה נעים, אתה קורא ממש נחמד

      ההומור, מושחז, מאד אהבתי.

      מקווהב שתקריא לנו עוד משיריך/סיפוריך

      מועדים לשמחה ושבוע טוב.

        15/10/11 19:24:

      http://cafe.themarker.com/image/2137275/
      הוספת תגובה

        15/10/11 19:17:

      תודה לך רמיאב היקר
      על פוסט מהחיים
      שמחתי לבקרך
      נשארת אותו רמיאב מוכר ונפלא

      מאחלת לך

      שנה של אהבה, של יצירה והגשמה, של עשייה, של קסם ושל אור
      שנה של ענווה, של נצחון, שנת שגשוג והצלחה, שנה של שקט ושל סובלנות, שנת עושר ואושר,
      שנה של כיף ושל עשייה, של טעם ושל הבנה, של חברות וכבוד

      שרה קונפורטי

        15/10/11 18:14:
      נכון, נכון, נכון... מקסים
        15/10/11 17:52:
      חג שמח :)
        15/10/11 16:27:
      הומור שחור מתוק , יפהפה , הקול והקריאה לעילא .. רק בשמחות אינשאללה !
        15/10/11 10:10:
      מר-מתוק.
        15/10/11 09:26:

      אתה מתאר בהומור שחור את חיי רובנו-לצערנו!
      שניפגש בשמחות!חיוך

        15/10/11 09:15:
      אתה גדול רמי:) כל מילה בסלע:) חג שמח:)
      שובב אחד אתה רמי,אם כי צודק בהחלט. ציירת כאן תמונת חיים כה אופיינית למציאות שבה אנחנו חיים. והיא נכונה ואמיתית. אהבתי את הקריאה השובבית הזו שלך,יש בה מן האירוניה הקורצת "עד ששוב מיפגש כזה יוכל לקרות, מזל שיש גם עיסוקים וחברים וחברות. לא צריכים להתאמץ להיפגש בבית עולם, וּכשנוּבא בתכריכים... יבואו גם... כולם?..." שבת מחוייכת ומועדים לשמחה.
        15/10/11 08:11:

      רמי הב הב הב

       

      קודם כל שמחתי להקשיב לקולך

      ואהבתי את שירך

      אכן שם נפגשים

      דודים ובני דודים

      רחוקים קרובים ומכרים

      ולגבי:-

      וּכשנוּבא בתכריכים... יבואו גם... כולם?...

       

      מי שישאר .....כמובןקריצה

       

       

      שנפגש רק בשמחות

      א-שוב

       

        15/10/11 06:42:

       

      רמי  יקר,

       

      חוזרת  על  מה  שאמרו  קודמיי :

      אכן  מצב  מוכר  ולא  מזמן  חוויתי

      אותו  לפני  חודש  (עם  אחי  ז"ל)

       

      למרות  המעמד  הכואב  ומחייב  רצינות

      שמחנו  גם  להתראות  בין  בני-דודים

      ובני-דודות... 

      תיארת  זאת  ממש  מדוייק..

      אשמור  את  השיר  שלך..

      כתבת  פשוט  נפלא !!

       

      מועדים   לשמחה !!

      ונתראה  בשמחות  חיוך

      סאלינה

       

       

        15/10/11 01:50:
      אכן, לפעמים נדמה כי מכבדים את המתים יותר מאשר את החיים. ביטאת זאת בקריצה מתבקשת. נלך לשמוח בחג השמחות. עדיף.
        15/10/11 00:50:

      רמיאב,

      נפלא, נפלא, נפלא!!!

      קורה גם לנו כל פעם מחדש.
      שם בבית העלמין פוגשים חברים וקרובים מלפני שנים.
      מבטיחים הבטחות, להתראות בשמחות...
      ולבסוף נפגשים באופן בלתי צפוי, שוב בבית הקברות...

       

      ושמחתי לשמוע את קולך ♥

        14/10/11 23:57:

      רמי,

      תיארת מצב מוכר שכולנו חווים, אותם קרובים שהתרחקו,

      מבטיחים לשמור על קשר,

      אך הדינמיקה של החיים זורמת למקומות אחרים,

      ושנפגש בשמחות ( :

       

      חג שמח

      דבי

        14/10/11 22:57:
      אה... וחג שמח!
        14/10/11 22:56:
      והעולם כמנהגו נוהג...

      ארכיון

      פרופיל

      רמיאב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין