אגניהוטרה
ביצים מקושקשות, אבנים צהובות, נשמות אבודות, אהבות נשכחות, גרביים כחולות...
פוסטים פופולאריים
-
על צ'כוב וחיים אחרים
24/10/10 | 834 צפיות
-
בוראת
7/6/08 | 1069 צפיות
-
ככה
27/11/07 | 855 צפיות
-
"ואהבת לרעך"
29/1/08 | 1008 צפיות
-
רוזליה
16/1/08 | 803 צפיות
-
סוף סוף סתיו
22/11/07 | 825 צפיות
פוסטים אחרונים
- על צ'כוב וחיים אחרים 24/10/10
- שנה 28/9/10
- לפני שניה אחרי 14/9/09
- מעשה 13/8/09
- On again- and off again 17/7/09
- בנרות 11/6/09
הספירה לאחור מתחילה
שיר המרצה הבכיר: ניגוד אינטרסים קיים בכל מקום אני רואה את הכחול מתאמץ על האדום אני רואה איך ציפורים עפות ומתנגשות אני רואה סטודנטיות- לבושות פרוקטיבי ועדיין מתנגדות. אני רוצה את משכורתי שיישרף מקום עבודתי- אני רוצה מנוח, שנייה מאמריטוס והנה נגמר הכוח.
הסטודנט המבולבל: אינני מבין שוב פרצה מהומה משמאל- המרצים מימין- אגודה הרי רק באביב יצאתי לרחובות ציירנו שלטים לבשנו חולצות אדומות, והנה בא החורף ושוב השביתה מדוע שתקו קודם זאת החידה!
בהמון מתלהט חיפשתי פניהם מוריי ורביי איפה אתם? אך הם לא הגיעו להראות את פניהם, ואף לא העיפו מבט על הסכם שהונח לפנינו אקדחים לרקותנו הסכמנו. חתמנו. פעינו אז חרש, הרמנו כתפיים היינו אחד- יכולנו גם שניים. כעת קמו בכירנו משנת הקיץ המפרכת ושיפשו עיניים "שביתה כה מבורכת" אמרו מחאו כפיים למה דבר משול? שיישרפו התלמידים רק אפשרו לנו במטוטא ללמד כאן על נוח ודג השיבוטה במשכורת הולמת וגרוש לא פחות לא באנו לבער מביניכם הדיוטות.
שיר האגודה: אצבע מורה לתוך הקפה להוציא, לנער, לסובב לאן, הו לאן נושבת הרוח? היום אנחנו ברגיעה? או שוב בדום מתוח? אנו לומדים בבית ספר החיים איך עושים פוליטיקה אחינו הגדולים. למדנו זה מכבר לבלבל את האויב- היום אנחנו נגד? ג'ק רובינסון בעד סטודנט אל תצעד בדד פה ממש כמו בבית תקבל נוגרה בעין ו"נו נו נו" על שיעורי הבית.
אחרית הימים: ואתנבא בחלומות טרופים תשובה הנני מבקשת אשאל על רומאים קרבים להחריבנו אשאל על מעשה חורבן ירושלים שהנה- ימות משיח ויקומו לתחיה קמצא ובר קמצא. |
תגובות אחרונות
-
קאיה
בתגובה על שנה
-
קאיה
בתגובה על פס
-
גיורא תדמור
בתגובה על החמישייה- אחות במחזור, שליח מאחור
-
קאיה
בתגובה על עכשיו
-
ליריקה-
בתגובה על אני היא שתיים
-
r and r
בתגובה על לפני שניה אחרי
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נועל'ה
מסכימה מאד. אחריות אישית. הטוב הכללי אינו מנוגד לטוב האישי, ורק כשהרוב יבין זאת, חייו ישתנו לטובה. לעשות טוב זה לא פריוויליגה- זו השקעה אטרטגית בטוב שלך עצמך.
ושיר האגודה מסמרר אותה לגמרי,וכך ראוי גם- פוליטיקות סמויות ולא רלבנטיות מנהלות כאן את המדינה ואת האוניברסיטות גם
והבחלט יפה יהיה לנו להתחיל להתנהל מתוך אחריו אישית אמיתית, איש איש על חייו, ומתוך חמלה אנושית על מי שלא יכולים להילחם בשביל עצמם
מכיון שיש לי בעיית ריכוז, קראתי קודם את תגובתך לרונית,
ואת יותר מדי צודקת...
תכף אקרא את הפוסט עצמו גם
קודם כל ממש תודה!
הם לא הצליחו לקלקל אותי כי למזלי הרקע לא איפשר.
מה יהיה על מערכת החינוך- זו שאלה אופטימית לאיך שהדברים נראים מכאן.
לפחות לגבי ההשכלה הגבוהה יש לשאול- "האם תהייה בכלל חיה כזאת?"
או שמא נחליף הכול בבתי ספר לניהול ומינהל עסקים?
אני רוצה להאמין שזה תלוי בנו, אבל האמונה בוגדת בי לאחורנה.
שמעי בגדול מתאים לי.
רק מה הבעיה?
בהודו מדובר בתהליך מתמשך של בריאה והרס כדרך קיומו של עולם אדם ואלוהים.
אצלנו, ממציאי המונותאיזמוס, העולם נברא ברגע ועוד יש מאין. ההרס שלנו הוא הפיכת היש בחזרה לאין, תהליך דרסטי והרסני. הכיליון שלנו הוא לא ההרס של שיווה, אלא של אשמדאי.
זאת הבעיה. מה שהתכוונתי בגדול, הוא שבתרבות ההודית ההרס הוא חלק מן הבריאה, ואילו ביהדות- זהו ההפך. לכן, שיווה יכול לאיים על קיום העולם, אך לעולם לא להרסו כליל.
בקיצור, אנחנו מדברים פה על הרס רע ולא על בן זוגו הטוב.
לצערי.
נושא כאוב.
כתבת נפלא, ממש נפלא! *
ומה יהיה על מערכת החינוך שלנו?
(מזל שאותך הם לא הצליחו לקלקל...)
קראתי כבר פעמיים,
אין מה להוסיף
חדה כסכין את.
שיווה - נהרוס הכל עד היסוד ונכונן מחדש.
מתי נוח לך?
אם זה לא היה נורא
זה באמת היה נהדר.
תודה.
פחחחחחח
את מצחיקה
לא קראתי עוד, סתם שמחתי לראות אותך..
:)
נהדר
*