אך את אינך נסיכה
ואני איני נסיך קטן.
איך אוכל לדרוש את חצי המלכות, 
ומה לי לתת?

המציאות אין די בה כדי שיסופר,
ואני רק על עצמי לספר ידעתי.
אז הרשי לי לשתוק לך שתיקת אהבה,
ואת תשאפי מאוזני שקט של רומנטיקה.

כשנעמוד כך, חשופות
ללא כתרים לראשינו, בלי עט ושרביט
הביטי בי
כפי שאת באמת.

אם באצבעות מרוחות בדמך,
ואם בציפורניים חורטות בבשרי -
כתבי
על קירות ארמון ליבי.