כותרות TheMarker >
    ';

    מחשבות

    ארכיון

    האם יש לנו באמת יכולת בחירה ?

    12 תגובות   יום שבת, 15/10/11, 14:43

    בהמשך לראיון בגליון יום הכיפורים של "כלכליסט" עם חתן פרס נובל, פרופ' דניאל כהנמן , ולטור של יאיר לפיד ב"ידיעות אחרונות" מיום שישי ה- 14.10.11 , רציתי להוסיף הרהור משלי:

    נראה לי שיכולת הבחירה שלנו האמיתית מאד מוגבלת.

    למה הכוונה ?

    אני מתכוונת לכך, שהמוח שלנו ( זרמים חשמליים , הורמונים וכדומה ) עושה בכל רגע נתון שיקלול של כל הנתונים הכוללים חוויות חושיות , מחשבות , זכרונות , תכונות אופי , כישורים וכדומה , ומגיע להחלטה . יש הקוראים לזה אינטואיציה . אני פשוט קוראת לזה החלטה מוחית.

    אני מאמינה שאנשים ( בריאים ולא חולים ) צריכים לנהוג ולבצע על פי ההחלטה הראשונית הזאת של המוח שלהם, של המחשב הביולוגי הכל כך משוכלל ומשוקלל הזה.

    כלומר, ההחלטה הזאת , המוחית הראשונית , "קופצת" כמעט תמיד למודעות . אם אנחנו מתחילים לשקול , להתייעץ עם אחרים , ייתכן ונגיע לבסוף להחלטה אחרת , נחליט ללכת בניגוד להחלטה המוחית המיידית הזאת .

    ואולם , ההחלטה השניונית שתתקבל במקרה כזה, תהיה כנראה תמיד פחות טובה , פחות מדוייקת , פחות מתאימה לנו מההחלטה המוחית הראשונית ( מה שפרופ' כהנמן מכנה אינטואיציה ).

     

     creative commons with credit - cc

    רשות שימוש חופשית בתכנים תוך מתן קרדיט

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/10/11 09:24:

      צטט: הטרמילר 2011-10-21 18:47:40

      המונח 'בחירה חופשית' מחייב כנראה שימוש באינסטינקטים שבדרך כלל יהיה טוב לנו יותר מבחירה אחרת. בהחלט נראה נכון.

       

      נכון ! הכוונה היתה, שאולי מבחינת ההחלטה המוחית שלנו יש לנו בעצם רק בחירה אחת , אם מסתכלים על זה בקונטקסט של הפוסט. אבל למחשבה כזאת יש השלכות מדכאות.

      תודה על הביקור ומחכה לשמוע על חוויות ממרוקו !

        21/10/11 18:47:
      המונח 'בחירה חופשית' מחייב כנראה שימוש באינסטינקטים שבדרך כלל יהיה טוב לנו יותר מבחירה אחרת. בהחלט נראה נכון.
        17/10/11 07:21:

      צטט: ofer309 2011-10-16 21:50:02

      דנה שלום זוכה פרס נובל בכלכלה לשנת 1978 הרברט סיימון "מודל קבלת ההחלטות של הרברט סיימון", סבר כי ההחלטות שמנחות את תורת המשחקים אינן ישימות עוד על כן תהליך קבלת החלטות מורכב מ5 שלבים: 1. שלב המודיעין- יש להבין שיש בעיה או הזדמנות. (דוגמא: בעיית תזרים מזומנים בחברה) 2. שלב התכנון- מהן האלטרנטיבות שלי להתמודדות עם הבעיה? (הלוואה, מבצעי חיסול וכדומה). לכל אלטרנטיבה יש יתרונות, חסרונות, עלות ותועלת. 3. שלב הבחירה- בחירה בין האלטרנטיבות, עיבוד ושכלול נתונים. 4. שלב הביצוע- יכול להיות תהליך מאוד ארוך ( למשל החלטה לסגור חנויות). 5. שלב ההערכה\ הסקת מסקנות- נלמד להבא מהבעיה שעלתה. http://he.wikipedia.org/wiki/הרברט_סיימון בהמשך הגדיר שני מושגי יסוד בתורת קבלת ההחלטות וחקר ביצועים א. מגבלותיה של כל החלטה היא ברציונליות החסומה דוגמא על מנת לבחור בבת הזוג הראויה לנו ביותר עלינו להכיר את כל בנות הזוג בעולם וזהו מצב בלתי אפשרי על כן הרציונליות נחסמת מבחינת כלל המופעים של הבחירה. ב. אנו עושים את הבחירה שלנו תוך הפעלת עיקרון ההסתפקות במספר מופעים נתון

       

      היי עופר . תודה על תגובתך . אבל אולי התהליך הוא הרבה הרבה יותר מהיר , ובעת ובעונה אחת , אני מתייחסת לשלבים 1-3 שהצבעת עליהם ?? 

        16/10/11 21:57:

      צטט: דנה דייגי 2011-10-16 08:13:48

      צטט: e.sh 2011-10-16 07:49:00

      זה נכון. 

       

      את ראויה לפרס נובל יותר מאשר כהנמן. 

       

      המחקרים שלו מאד סתמיים בעיני, ודומים מחקרים הנעשים על בעלי חיים. 

       

      רוצה לשמוע על המחקר החדש שלי שהוא זהה לזה של כהנמן ?

       

       ערן שלום

        מה שאתה עושה זו חוכמה שבדיעבד. היכולת של טברסקי וכהנמן להגדיר החלטות על

       ידי שימוש במאפיינים כמו סיכון ותיגמול בהחלט לקחה את כל תורת חקר הביצועים צעד  אחד גדול מאד קדימה אתה חוזר על הניסוי שלהם ב2011 הם פיתחו את התיאוריות הללו בשנת 2000 וזכו בנובל שנתיים לאחר מכן. הם ראויים לכל הכבוד כיון שהם היו החלוצים הראשונים.

      בשל כך הם היו (לטעמי עדיין) ראויים לפרגון העולם על תרומתם.

       

        16/10/11 21:50:
      דנה שלום זוכה פרס נובל בכלכלה לשנת 1978 הרברט סיימון "מודל קבלת ההחלטות של הרברט סיימון", סבר כי ההחלטות שמנחות את תורת המשחקים אינן ישימות עוד על כן תהליך קבלת החלטות מורכב מ5 שלבים: 1. שלב המודיעין- יש להבין שיש בעיה או הזדמנות. (דוגמא: בעיית תזרים מזומנים בחברה) 2. שלב התכנון- מהן האלטרנטיבות שלי להתמודדות עם הבעיה? (הלוואה, מבצעי חיסול וכדומה). לכל אלטרנטיבה יש יתרונות, חסרונות, עלות ותועלת. 3. שלב הבחירה- בחירה בין האלטרנטיבות, עיבוד ושכלול נתונים. 4. שלב הביצוע- יכול להיות תהליך מאוד ארוך ( למשל החלטה לסגור חנויות). 5. שלב ההערכה\ הסקת מסקנות- נלמד להבא מהבעיה שעלתה. http://he.wikipedia.org/wiki/הרברט_סיימון בהמשך הגדיר שני מושגי יסוד בתורת קבלת ההחלטות וחקר ביצועים א. מגבלותיה של כל החלטה היא ברציונליות החסומה דוגמא על מנת לבחור בבת הזוג הראויה לנו ביותר עלינו להכיר את כל בנות הזוג בעולם וזהו מצב בלתי אפשרי על כן הרציונליות נחסמת מבחינת כלל המופעים של הבחירה. ב. אנו עושים את הבחירה שלנו תוך הפעלת עיקרון ההסתפקות במספר מופעים נתון
        16/10/11 08:13:

      צטט: e.sh 2011-10-16 07:49:00

      זה נכון. 

       

      את ראויה לפרס נובל יותר מאשר כהנמן. 

       

      המחקרים שלו מאד סתמיים בעיני, ודומים מחקרים הנעשים על בעלי חיים. 

       

      רוצה לשמוע על המחקר החדש שלי שהוא זהה לזה של כהנמן ?

       

       

      גור חתולים חדש, שאין לו מושג משום דבר. הוא הגיע לשכונה ללא משפחה. 

       

      אחרי שלוש פעמים שהאכלתי אותו - הוא כבר מזהה אותי מרחוק וקורא לי גם אם אני והוא לא בנקודת ההאכלה הרגילה שלו. 

       

      אחרי שאתמול קרא לי ארוכות ולא היה לי זמן אליו - פתאום הוא הגיע למסקנה שהוא לא מקבל אוכל כי הוא לא בנקודת ההאכלה הרגילה, מתחת לאיזה שיח מוסתר. 

       

      הוא נתן ביוזמתו קפיצות מהירות לשם - כמה עשרות מטר מרחק והתחיל לקרוא לי משם.

       

      שימי לב כל זה - גור קטנטן שהאכלתי אותו בסך הכול שלוש פעמים.

       

      אז מה כהנמן גילה ? שאנחנו בעלי חיים בעלי ציוויים מולדים ?

       

      יופי לו.

       

      את צודקת.  

       

       

      וואו . ערן . תודה רבה . לקבל מחמאה ממך מאד מחמיא לי.


       

       

       

        16/10/11 07:49:

      זה נכון. 

       

      את ראויה לפרס נובל יותר מאשר כהנמן. 

       

      המחקרים שלו מאד סתמיים בעיני, ודומים מחקרים הנעשים על בעלי חיים. 

       

      רוצה לשמוע על המחקר החדש שלי שהוא זהה לזה של כהנמן ?

       

       

      גור חתולים חדש, שאין לו מושג משום דבר. הוא הגיע לשכונה ללא משפחה. 

       

      אחרי שלוש פעמים שהאכלתי אותו - הוא כבר מזהה אותי מרחוק וקורא לי גם אם אני והוא לא בנקודת ההאכלה הרגילה שלו. 

       

      אחרי שאתמול קרא לי ארוכות ולא היה לי זמן אליו - פתאום הוא הגיע למסקנה שהוא לא מקבל אוכל כי הוא לא בנקודת ההאכלה הרגילה, מתחת לאיזה שיח מוסתר. 

       

      הוא נתן ביוזמתו קפיצות מהירות לשם - כמה עשרות מטר מרחק והתחיל לקרוא לי משם.

       

      שימי לב כל זה - גור קטנטן שהאכלתי אותו בסך הכול שלוש פעמים.

       

      אז מה כהנמן גילה ? שאנחנו בעלי חיים בעלי ציוויים מולדים ?

       

      יופי לו.

       

      את צודקת.  

       

       

       


       

       

        15/10/11 21:54:

      צטט: levana feldman 2011-10-15 17:06:10

      אינטואיציה היא אוסף של רסיסי מידע שמצטרפים לנו לתמונה הכוללת. רסיסי המידע האלה, מכילים זיכרונות ממקרים קודמים דומים וידע שלנו. כנראה שהיא מדוייקת. לא משהו סתמי...

       

      גם אני חושבת כך . תודה רבה לבנה . שבוע טוב.

        15/10/11 21:52:

      צטט: =THOR= 2011-10-15 16:22:33

      תחושת הבטן באמת צריכה לקבל מקום מכובד יותר במערכת השיקולים שלנו :)

       

      היי סמדר , איך עובר החג ? ד"ש לכולם.

      את קוראת לזה תחושת בטן . למעשה זו ההחלטה הכי מורכבת של המוח , למרות שהיא נעשית במהירות הבזק.

        15/10/11 17:06:
      אינטואיציה היא אוסף של רסיסי מידע שמצטרפים לנו לתמונה הכוללת. רסיסי המידע האלה, מכילים זיכרונות ממקרים קודמים דומים וידע שלנו. כנראה שהיא מדוייקת. לא משהו סתמי...
        15/10/11 16:22:
      תחושת הבטן באמת צריכה לקבל מקום מכובד יותר במערכת השיקולים שלנו :)

      פרופיל

      דנה דייגי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין