בהמשך לראיון בגליון יום הכיפורים של "כלכליסט" עם חתן פרס נובל, פרופ' דניאל כהנמן , ולטור של יאיר לפיד ב"ידיעות אחרונות" מיום שישי ה- 14.10.11 , רציתי להוסיף הרהור משלי:

נראה לי שיכולת הבחירה שלנו האמיתית מאד מוגבלת.

למה הכוונה ?

אני מתכוונת לכך, שהמוח שלנו ( זרמים חשמליים , הורמונים וכדומה ) עושה בכל רגע נתון שיקלול של כל הנתונים הכוללים חוויות חושיות , מחשבות , זכרונות , תכונות אופי , כישורים וכדומה , ומגיע להחלטה . יש הקוראים לזה אינטואיציה . אני פשוט קוראת לזה החלטה מוחית.

אני מאמינה שאנשים ( בריאים ולא חולים ) צריכים לנהוג ולבצע על פי ההחלטה הראשונית הזאת של המוח שלהם, של המחשב הביולוגי הכל כך משוכלל ומשוקלל הזה.

כלומר, ההחלטה הזאת , המוחית הראשונית , "קופצת" כמעט תמיד למודעות . אם אנחנו מתחילים לשקול , להתייעץ עם אחרים , ייתכן ונגיע לבסוף להחלטה אחרת , נחליט ללכת בניגוד להחלטה המוחית המיידית הזאת .

ואולם , ההחלטה השניונית שתתקבל במקרה כזה, תהיה כנראה תמיד פחות טובה , פחות מדוייקת , פחות מתאימה לנו מההחלטה המוחית הראשונית ( מה שפרופ' כהנמן מכנה אינטואיציה ).

 creative commons with credit - cc

רשות שימוש חופשית בתכנים תוך מתן קרדיט