0
את כל האנשים שמבקרים כל כך בחריפות את עיסקת שליט. מכל כיוון צועקים ומתרגזים..... לא צריך לשחרר כל כך הרבה מרצחים עבור חייל אחד. תקדים, צועקים לי מכל עבר. את לא מבינה, נתניהו הביא אסון על ישראל, כל כך הרבה מבינים, כל כך הרבה בטחוניסטים ואף לא בן אנוש אחד........ אף לא אחד שיעצור רגע ויאמר: נכון, צער גדול אני מצטער על הצורך לשחרר כל כך הרבה מרצחים, לבי לבי עם המשפחות ששכלו את יקיריהן ועכשיו עיניהן כלות וליבן נחמץ כשהאחראים לכך חוזרים אל חיק משפחותיהם שלהם, אבל..... וה"אבל" כואב מאד. זה "אבל" שאין לאיש זולת ראש הממשלה שנושא באחריות לשחרורם של המרצחים ולהשבתו של שליט הזכות לאמרו. זה "אבל" קשה מנשוא, שאומר - בין אם ישוחררו ובין אם ימשיכו לחיות על חשבון משלם המסים הישראלי בתנאים לא רעים כלל ועיקר, יקיריכם שנרצחו באכזריות רבה לא יושבו לחיים. והשאלה היחידה היא האם נכון להניח לחייל שנשלח על ידי מדינת ישראל וצבא ההגנה לישראל למען הגנת ישראל למות לשם עקרון. ואני חושבת שלא. ואיני מתיימרת לרגע לחוש, להעמיד עצמי במקום הקשה והנורא הזה של המשפחות הנפגעות. אבל אני מנסה להעמיד עצמי במקום שבו היו במשך 5 שנים ארוכות וקשות ומייסרות הוריו של גלעד. ומהמקום הזה אני מדברת. מהרגש. ומהמקום הזה דיברו כל כך רבים. ומהמקום הזה מאז שנודע על חתימת העיסקה מדברים כל כך אחרת. אי אפשר לרצות את כולם. אי אפשר להיות בסדר עם כולם. תמיד יהיה אחד שייפגע. אבל השאלה אותה אין מעיזים לשאול בקול רם ואותה אני לא שומעת מסביבי בים ההתלהמות היא האם צריך להמשיך להאכיל את מפלצת היגון והשכול במתים נוספים למען העקרון? האם נכון להתנהל מתוך התבצרות, בשם המתים במקום בשם החיים? אני בוחרת בחיים. אני בוחרת בחופש. אני בוחרת לא לכוון עצמי למציאות קשה ושחורה, אלא להאמין במציאות טובה יותר ולפעול על פי זה. יש שמכנים אותי תמהונית. רבים אחרים מכנים אותי נאיבית. והרוב המכריע מכנה אותי שמאלנית תבוסתנית שחיה בלהלהלנד. אני מעדיפה להאמין שהאנשים הם אנשים רודפי שלום ושקט בכללותם, שרוצים, כמוני, לראות את ילדיהם ונכדיהם חיים בשלום ובשלווה, ועושים הכל לשם כך, גם אם זה אומר לזכור את המתים אבל לקדש את החיים. אני שמחה בכל לבי עם משפחת שליט על בשורת שחרורו ומייחלת לראותו בבית, בריא ושלם, מתחיל את המסע הלא פשוט והלא ממש קצר לשיבתו לחיים נורמליים. זה המאפיין אותנו כחברה - עקרון ה"ערבות ההדדית" שמתקיים בעיסקת שחרורו הלכה למעשה.
|