כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מאסף לכל המחנות

    חג הסוכות

    2 תגובות   יום שבת, 15/10/11, 19:13
    בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת.   לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (ויקרא כ"ג 42-43).
     
    לכאורה  מהות חג הסוכות - כפי שעולה מן הכתובים שלפנינו-  הוא זכר לאותם  הסוכות שהושיב ה' את בני ישראל כאשר יצאו ממצרים. 
     
     
    שאלה שאפשר לשאול על עניין זה: אם כן מה טעם דווקא בתאריך של ט"ו בתשרי?
     
    ניתנו לכך כמה תירוצים שונים במשך הדורות
     
    לדוגמא  ראב"ע (ויקרא, כאן) מתרץ  שעמוד הענן היה מצל עליהם בקיץ  ולא הוצרכו לסוכות אלא מתשרי בעבור הקור - אולם במקרא לא מבואר שעמוד הענן היה גדול כ"כ שיכל להצל עליהם ומטרתו הייתה רק להנחותם בדרך - "וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ, לְהָאִיר לָהֶם--לָלֶכֶת, יוֹמָם וָלָיְלָה" (שמות י"ג ,22)  והיותו ענן הוא לא בעבור הצל אלא רק שיהיה עמוד משהו ואמרו ענן כי הוא רוחני. וגם לישנא דקרא  "בהוציאי אותם מארץ מצרים" משמע שישבו בסוכות מאז שיצאו ממצרים.
     
    וישנם עוד תירוצים שונים  (עי טור  או"ח סימן תרכ"ה ועוד) אך אין בהם הנחת הדעת כ"צ.
     
     
    אולם באמת  נראה  - אף מן המקרא-  שעיקרו של חג, הוא היותו חג חקלאי. תקופת האסיף.  
    דברים אלו באים לידי ביטוי בכתובים:  וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים; וְחַג, הָאָסִיף--תְּקוּפַת, הַשָּׁנָה. (שמות ל"ד, 22) 
    חג סוכות הוא החג של תקופת האסיף, כשם שחג השבועות הוא החג של הקציר והבאת מנחה חדשה - המסמלת את תקופת הקציר. [ובמקרא אין טעם אחר לכך, ועניין מתן תורה ביום חג השבועות הוא המצאה מאוחרת]  וחג הפסח הוא מועד תקופת האביב.
     
    והתאריך ט"ו בתשרי, הוא בגלל היותו אמצע החודש כמו ט"ו בניסן לחג הפסח.
     
    אם כן  ישאל השואל מה עניין הישיבה בסוכות?
    נראה שאחר היות החג חג חקלאי הוסיפו לו גם תוספת דתית, ישיבה בסוכות זכר לסוכות שהושיב בהם ה' את בני ישראל. 
    ויתכן מאוד, שבתחילה הישיבה בסוכות הייתה קיימת מטבעה של תקופת האסיף שכיון שאספו את התבואה קבעו משכנם בשדה והסתפקו בסוכה. ואחרי זה קיבל הדבר תוקף וסמכות דתית של היות הישיבה בסוכות זכר לישיבה בסוכות במדבר.   
     
    ובאמת הטעם לשיבה בסוכות להיות זכר לישיבת בנ"י בסוכות כשיצאו ממצרים, נראה משונה מה טכם לעשות זכר לכזה דבר שהוא טבעי ופשוט כמו ישיבה בסוכה?
     
    ובאמת חז"ל (סוכה י"א.) פליגי האםהישיבה בסוכות היא  זכר לסוכות ממש או זכר לענני כבוד. [והדעה הרווחת יותר בהלכה שזה זכר לענני כבוד]. אבל עניין ענני כבוד רחוק מפשט המקרא שנאמר בהדיא סוכות, וישיבה בענני כבוד לא מצינו במקום אחר במקרא.
     
     ומש"כ כי בסוכות "הושבתי" את בני ישראל אין הכרח שהוא עניין ניסי המבוצע ע"י אלוהים, כי מצינו שאף מאורעות טבעיים מייחס הכתוב לאלוהים וכמ"ש וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה, וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ (שמות כ"א,13)
     
     
    נעבור כעת לעניין אחר, התופס גם מקום נכבד בחג זה ארבעת המינים.
    במקרא נאמר:  וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים.   (ויקרא כ"ג, 40) 
    חז"ל פירשו עניין זה כמצווה לקחת  ארבעה מינים מסוימים שנאמרו בכתוב זה ולנענע אותם [="ולקחתם", נטילה].
     
    אולם נראה שאין זו כוונת המקרא, הכתוב מדבר על לקיחה גרידא, ולא מפרש מה צריך לעשות איתם,  לנענע? אולי לשים אותם בארון? אולי לרקוד איתם?.. ובכלל צריך לחבר אותם ולנענע אותם כאחד? 
    נראה שכוונת המקרא הייתה לאסוף כל מינים שונים - ולא בדוקא אלו , אלא נקט כמה מינים יפים- ובהם תהיה שמחה. יתכן והכונה לאסוף אותם סתם ולהרבות בהם שמחה. או לסכך בהם את הסוכה.  (ועי' סוכה ל"ז ע"א  שלר"י בעינן לסכך בארבעת המינים אולם הוא למד מטעם ק"ו ע"ש)
    דברים אלו מתאימים לרוח החג שהוא חג האסיף, ועל כן שמחים ומציגים צמחים שונים.
     
    בזה ניתן להסביר כמה דברים:
    ראשית מדוע נאמר במקרא לקחת מינים אלו רק ביום הראשון? הרי חג הסוכות הוא שבעת ימים. 
    אלא הכוונה לקחת מינים אלו ולהניחם / לקשט בהם בצורה זו או אחרת בתחילת החג [=ביום הראשון]  שיעמדו לצורך כל החג ודייקא בזה גם סיפא דקרא: "וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים" 
      
    דבר נוסף, חג הסוכות מוזכר, חוץ מן הכתוב בויקרא הנ"ל עוד פעמיים במקרא (שמות ל"ד , דברים ט"ז) ושם אין מוזכר כלל עניין ארבעת המינים. ומזה גם נראה שאין זו מצווה ממש. אלא רק כתוספת  ופירוט של שמחת לחג.
     
    גם בתקופת נחמיה כאשר העם "גילה" את מצוות הסוכות והם רצו לבנות סוכות לא כתוב דבר על עניין ארבעת המינים:
     וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה  אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד-מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.   וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל-עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי-זַיִת וַעֲלֵי-עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת  לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב.  
    וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל-גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם.   וַיַּעֲשׂוּ כָל-הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן-הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא-עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן-נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד. (נחמיה ח, 13-17)
     
    גם קצת ראייה מכתובים אלו שהמינים שימשו לצורך הסיכוך בסוכה -  וְהָבִיאוּ עֲלֵי-זַיִת וַעֲלֵי-עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת  לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב. 
    גם שקרוב להניח ש"ככתוב" הולך רק על  "לעשות סוכות" ולא על עשיית סוכות באופן זה [ובוודאי שאין רצוני לומר שזו גרסא אחרת של 4 המינים של התורה שתחתם באו 5 המינים של עזרא] מ"מ ראינו שעשו סוכות באופן הזה ונזכר שם גם עלי עץ עבות.   
     
    ומקרא זה בעזרא ראייה הוא לעניין אחר, כי "ענף עץ עבות" אין הוא הדס שהרי נאמר  "וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת "- הרי שדברים נפרדים הם.   
    וכאן http://yadaan.fav.co.il/  ובהערה שם.
     
     
    נשוב לעניין הסוכות, אם מצוות הסוכות היא זכר לישיבת בנ"י בסכות במדבר, אם כן האם בני ישראל במדבר ישבו בסוכות?
    לכאורה אין טעם שישבו בסוכות כ"זכר", כי עדיין המעשה עצמו שעושים לו זכר לא נגמר.. 

    וביותר אין גם אופן של מצווה כי הם כל הזמן בסוכות  ובית שיושבים כל השנה לא יכול להיות לפי ההלכה סוכה אף אם יש לו תנאים מכשירים להיות סוכה  כי סוכה אמר רחמנא ולא ביתו של כל השנה

    ובאמת בירושלמי (קידושין פ"א ה"ח) משמע שלא נתחייב בני ישראל בסוכה רק לאחר י"ד שנה של כיבוש וחלוקה

    אלא שמלשון המקרא לא מבואר כן, ונראה שהציוי נאמר גם (אם לא בעיקר) לתקופה שהוא מדבר בה, שהיא תקופת המדבר.  ולא נאמר "וכי תבואו אל הארץ"

     

    אלא שבאמת התורה לא נכתבה ע"י משה במדבר  אלא היא נכתבה אחר כניסת ישראל לארץ, וקרה מקרים של טעות בהם הכותב דיבר לפי זמנו ושכח כי הוא אמור לייצג את תקופת המדבר

    דוגמא נוספת לכך: "אתם נצבים היום כולכם לפני יהוה אלהיכם וכו' מחטב עציך עד שואב מימך" (דברים כ"ט, 9-11) חוטבי עצים ושואבי מים במדבר? איזה עצים היו שם? וגם לגבי מים לא היו פועלים מיוחדים על זה אלא כל אחד שאב לעצמו.

     
    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/10/11 19:16:
      הטור בסימן תרכ"ה כותב שאין יושבים בסוכות בניסן לפי שיבמות הקיץ כל אדם עושה סוכתו לצל ולא היה ניכר עשיית סוכה לשם מצווה, לכן עושים סוכות בחודש תשרי בהם האנשים עוזבים את הסוכות ונכנסים לבית בגלל הקור והגשם. וצ"ב אם כוונתם לסוכה בקיץ לשם צל שישארו בבית, כי בבית יש יותר צל בסוכה? [ואולי אנשים רוצים לצאת החוצה ל"תפוס שמש" ואז משתמשים בסוכה לשם צל]

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      יער גלבוע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין