כותרות TheMarker >
    ';

    יום

    מתהלכים ופנינו מסמיקות מבושה. וראשנו חפוי. לא חינוך, לא בטחון , לא בריאות, ולא .... לא יכולנו עוד לשבת בבתים ולהמתין למעשה ניסים. הרגשנו שעלינו לפעול לאלתר כדי להציל את המדינה. מהפכה !

    טרגדיה לא יוונית

    6 תגובות   יום ראשון, 16/10/11, 07:31

    אחת הבעיות ביחסים קרובים בין בני אדם, יכולה להיות מוגדרת כ- טריק שפל של החיים או שלנו, כייצור ביולוגי

     

    נניח היחסים היו מדהימים , אבל בסופם הם התקלקלו . 

     

    קלקול יחסים - הוא תנאי לפרידה

     

    ואני מציין: קלקול מכל סוג ופרידה מכל סוג. 

     

    תקופת הקלקול משכיחה לא פעם, בהיותה אחרונה מבחינה כרונולוגית, את כל התקופה היפה - אשר לא פעם ארוכה בהרבה מהתקופה המקולקלת.

     

    אם נקח את המקרה הנדוש של פרידה ביחסים זוגיים: אז התקופה הקשה הקודמת לפרידה, היא זאת שתזכר בדרך כלל באופן רגשי - בעוד שהתקופה הטובה והארוכה שלפני כן, תבלע בתוך גלי הזמן.

     

    זאת ועוד: התקופה הרעה היא לרוב המגע וההתנסות האחרונים שבין בני הזוג. אחרי כן נותר חלל זמן ללא מגע - ברוב המקרים. מה שמתמצק בזכרון בתוך חלל הזמן הזה - הוא דווקא הניסיון הרע הסופי.

     

    לפעמים קיימים ניסיונות מודעים לשמר את הזכרון הטוב - אבל להבדיל מהזכרון הרע המופיע באופן רגשי וללא מאמץ - הזכרון הטוב הוא מודע, ולא פעם מאולץ.

     

    כפי שציינתי אין המדובר רק על יחסים זוגיים. 

     

    אפילו כאשר מדובר על מחלות. 

     

    נניח אדם חולה בדמנציה , העובר שינוי אופי תוך כדי מחלה. שמונים שנים מדהימות היו עם האדם הזה, ורק שנה אחת של טירוף. המשפחה עוברת התנסות קשה ביותר: לשמור את הזכרון הטוב של האדם הזה, בעוד שהמציאות הרעה והנוראה כל העת מול עיניהם. זה לא קל, ולא פעם זה ממש בלתי אפשרי. 

     

     

    הפוסט הזה מתקשר כמובן לאותו דיון על "הכרת התודה" . גם שם הזמן משכיח ומבטל את הכרת התודה , ומצמיח רגשות חדשים העדכניים לרגע הנתון. 

     

    אפילו אני עם כל המודעות שלי - לא מצליח לצערי - במקרים שאני מודע לגביהם היטב - לנקוט גישה של הכרת תודה, גם כשאני יודע היטב שאני חייב הכרת תודה - וזאת בשל רגשות חדשים ועדכניים העולים במרוצת הזמן. 

     

    ''

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/10/11 12:11:

      צטט: אורנהנו 2011-10-17 10:38:03

      בכל מקרה תמיד קיימת האפשרות לבחור כיצד לזכור. מבחינתי זו מעלה אנושית אבל גם כשבוחרים להשאר בתחושה, הבנה, דעה, שום דבר לא נעצר לגמרי ועומד במקום. לא בזכרון ולא ברגע שאחרי הרגע הזה.

       

       

      אוקיי 

      אני בוחר אם כך לא לזכור 

        17/10/11 11:36:

      זה נכון וחבל שהזיכרון שלנו סלקטיבי.

      לדוגמא- בזוגיות, היו גם סיבות טובות ורגעים יפים, אחרת לא היינו מתחברים.

       

      אולי זה מנגון הגנה? ההדחקה הזאת כדי להצדיק את הפרידה.

        16/10/11 10:49:
      בהתייחס לנושא הזוגיות, שהוא הרלוואנטי (- והמעסיק) בפוסט, את הטוב תמיד זוכרים, אלא שהרע שבסוף שגם הביא לניתוק יכול להאפיל עליו, או יכול לגרום לכך שנחשוב שלא היה 'טוב' אלא 'כולו היה העמדת-פנים' או מדובר באשליה או שזה היה רק פרק מכונן ראשיתי שאחריו התגלה 'האופי האמתי' של בן/בת הזוג (בהתאמה, לפי נקודות ההסתכלות השונות). היות שניים יחד, מהניסיון המועט עד להדהים ודל שלי, הוא דבר לא פשוט, מורכב, שככל דבר 'טוב' שנגמר (אם הוא נגמר...) גורר אחריו משקעים שנכון, תוצאתם הסופית נחקקת ונטבעת.
        16/10/11 10:11:
      אצלי, במערכות היחסים הזוגיות המעטות שהיו לי, אבל הרציניות, הרע התערבב בטוב. תמיד היה גם רע וגם טוב . מההתחלה ועד הסוף . אבל כמובן שבמחלות זה אחרת . זה עצוב.

      ארכיון

      פרופיל

      e.sh
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין