עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

מהם סיכויי תביעה לביטול הסכם ממון שאושר כדין

לעיתים קורה כי בן זוג, אשר חתם על הסכם ממון וגירושין עם בן הזוג האחר, מתחרט על תנאי ההסכם או חלק מהם, ומעוניין לבטל את ההסכם, מתוך נקודת מוצא כי ההסכם מקפח אותו, וכי שגה והסב נזק לעצמו בחותמו על ההסכם.  אין חולק כי בני זוג מתגרשים מצויים במצוקה רגשית ברמה כזו או אחרת בעת הליך הגירושין.

במקרים אחרים חש בן הזוג שיצא נפסד מן ההסכם כי ההסכם הושג תוך שימוש בהטעיה, עושק או תרמית, או שהצד השני מפר את ההסכם, ומסיבות אלו, או חלקן, הוא מעוניין לבטלו.

במאמר זה נסקור את הפסיקה הנוגעת לביטול הסכם ממון אשר אושר כדין בפני רשות מוסמכת.

וזאת יש לדעת – המקרים בהם יבוטל הסכם ממון שקיבל אישור – נדירים הם, ובית המשפט יעדיף תמיד לקיים הסכם בין בני זוג שאושר כדין, מחמת הצורך ביציבות ובוודאות, ומחמת מעמדם של חוזים, אשר ברגיל יש לכבדם, לקיים אותם ואף לפעול על פיהם.

הדרך לאישור הסכם ממון בין בני זוג

על הסכם ממון שנחתם ואושר בפני רשות חולשים סעיפים 1-2 לחוק יחסי ממון וזה לשונם:

1.       הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם    ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב.

2.       (א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן   – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי            של הסכם כזה אישור כאמור.

           (ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית        הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.

הסכם בין בני זוג דורש לא רק חתימת בני הזוג עליו אלא אישורו של ההסכם בפני רשות מוסמכת (בית משפט, בית דין רבני). הסכם שקיבל תוקף של פסק דין נהנה מאישור כפול – זה של הסכם וזה של פסק דין.

הסכם ממון, בהתאם לסעיף 1 לחוק, יונק תוקפו רק אם מתקיימות שתי הדרישות המצטברות, שקבע המחוקק בסעיף 2 לחוק:

א.        עליו להיות בכתב;

ב.         הוא טעון אישור בית המשפט או בית דין דתי (וכך גם כל שינוי המוכנס בו), אשר לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו;   

(ראה ע"א 419/84 טוכנמיץ נ' טוכנמיץ פ"ד לט(1) 287 מפי כב' השופט בייסקי; דנ"א 1558/94 נפיסי נ' נפיסי פ"ד נ(3)573, מפי כב' השופט א. גולדנברג; ע"א 486/87 אבידור נ' אבידור פד"י מ"ב(3) 499, מפי כב' השופט הנשיא שמגר;  ע"מ (ת"א) 1242/04 פלוני נ' פלונית, [פורסם בנבו], מפי השופט שנלר; תקנה 258 כ"ו לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984).

המניעים של המחוקק בחייבו את בני הזוג להופיע בפני רשות

המחוקק מצא לנכון לקבוע כי אין תוקף להסכם ממון בין בני זוג אלא אם הערכאה השיפוטית תשוכנע כי ההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ וכי שני הצדדים הבינו בדיוק במה מדובר ומהן התוצאות הנובעות מחתימתם על אותו הסכם. (ע"א 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו(3) 421, 430-431 (1982)).

הוראות אלו בחוק יחסי ממון נועדו להוות ערובה לכך שבן הזוג שזכויותיו קופחו עמד על משמעותו, טיבו והשלכותיו של ההסכם, ועשה אותו מתוך רצון חופשי והבנה מלאה להוראותיו ולמשתמע מהן (בג"ץ 7947/06 קהלני נ' בית הדין הרבני הגדול, ([פורסם בנבו].

ביטול הסכם ממון שקיבל תוקף ואישור

לאור זאת נקבע כי יש לנקוט גישה זהירה, ויש צורך בטעמים כבדי משקל אשר יצדיקו את המסקנה כי דינו של הסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין להתבטל (ע"א 2495/95 בן לולו נ' אליאס, פ"ד נא(1) 577, 594-595 (2000). בהמשך לכך נפסק כי על המבקש ביטולו של הסכם ממון שאושר וקיבל תוקף של פסק דין מוטל "עול כבד במיוחד" [כב' השופטת פלאוט בעניין בש"א (ת"א) 6297/02 ח.ש נ' ח.ר, ([פורסם בנבו].

יפים לעניין זה דברי כב' השופטת בן פורת בעניין ר"ע 359/85 קוך נ' קוך, פ"ד לט(3) 421, 422-423 (1985), המביעים את הקושי הגדול בביטול הסכם אשר עבר הליך אישור בהתאם להוראות חוק יחסי ממון:   "ספק בליבי, אם לאחר קבלת אישור להסכם ממון בין בני זוג במעמד של שופט, דיין או עורך נישואין (בלי שערערו על פגם שנפל בהליך האישור), יכול בן-זוג להישמע בטענה, שכרת את ההסכם, בניגוד להצהרתו, מרצונו הטוב והחופשי. אם נגרוס אחרת תתרוקן לכאורה מתוכנה הדרישה לאישור כזה, הבא לפי עצם טיבו וטבעו להבטיח, שבני הזוג יבינו הבן היטב את תוכן ההסכם ויסכימו לו מרצון".

הנטל להוכחת תביעה לביטול חוזה מוטל על העותר לביטולו [ראה לדוגמה ע"א 5490/92 פגס נ' פגס, ([פורסם בנבו] ופס"ד ולנטין בעמ' 452]

המחוקק נתן דעתו לחשיבותם של הסכמי הממון על פני הסכמים אחרים וקבע באופן חד משמעי ושאינו ניתן לפרשנות אחרת, כי כל הסכם ממון בין בני זוג או שינויו, יעשה בכתב ויאושר בתנאים המפורטים בחוק יחסי ממון, דהיינו בפני רשות מוסמכת.

על חשיבותו של הסכם הממון ועל המשקל הרב שניתן לו, ניתן ללמוד מהוראות החוק המחייבות את הערכאה המאשרת את הסכם הממון, לבחון היטב את רצונם של הצדדים ולהיווכח כי הצדדים אכן ערכו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.

חובת האישור בפני רשות הינה מהותית ולא ראייתית

חובת האישור בפני רשות אינה ראייתית בלבד אלא מהותית ואין אפשרות להתנות או לוותר עליה. כל הפרוצדורה הכרוכה באישור הסכם ממון בין בני זוג מיועדת להבטיח כי בני הזוג אכן מודעים לתוכנו של ההסכם ולתוצאותיו, שכן מרגע אישור ההסכם ע"י בית המשפט המוסמך הופך ההסכם לפסק דין שריר וקיים לכל דבר ועניין, אשר ניתן לאכוף אותו ויש לפעול על פיו ולקיימו.

הדרישות המפורטות בסעיפים 1 ו-2 לחוק יחסי ממון אינן רק פרוצדוראליות, אלא נועדו להבטיח את המהות והיא ידיעתם והסכמתם של הצדדים להוראות ההסכם (ראה לענין זה: ע"א 419/87 שמואל טוכמינץ נ' טוכמינץ פ"ד ל"ט (1) 28; ע"א 486/87 אבידור נ' אבידור פ"ד מב(2) 499).

יחודו של הסכם ממון

הפסיקה חזרה וקבעה כי ייחודו של הסכם ממון בהשוואה להסכם רגיל בין בני זוג, נעוץ בכך שקיומו של הסכם ממון גובר על כל הסכמה אחרת בין בני זוג, וגובר על  הסדר איזון המשאבים לפי פרק שני לחוק יחסי ממון, הקובע כי רכוש שנצבר במהלך חיי הנישואין הוא משותף ובר איזון.

לאור חשיבותו של הסכם הממון נקבעו תנאים לאישור ההסכם ע"י בית המשפט, שבלעדיהם אין לראות בהסכם הממון כהסכם מחייב בין בני זוג.  במקביל לאחר אישור הסכם זה אין כמעט אפשרות לבטל אותו, אלא בהסכמת שני בני הזוג גם יחד.

ביטול הסכם כאשר יש פגם בכריתתו

קיימים מקרים חריגים בהם ייעתר בית המשפט ויורה על ביטול הסכמי גירושין, הכוללים גם פרק ממוני כזה או אחר, זאת כאשר הוכח פגם בכריתתו מחמת עושק, טעות או הטעייה (ראה דברי כב' השופט זמיר בע"א 1581/92 ולנטין נ' ולנטין, פד"י מט(3) 441, 450-451). יחד עם זאת, המקרים שבהם ניתן לבטל הסכם ממון, אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין, הינם נדירים ביותר ולא בנקל ייעתר בית המשפט לתביעה שעניינה הצהרה על בטלות הסכם ממון.

אבחנה בין ביטול הסכם בנוגע למזונות לבין ביטול החלקים הממוניים/רכושיים בהסכם

הפסיקה אבחנה בין ביטול הסכם הדן במזונות לבין ביטול הסכם הדן בחיובים ממוניים. כך לדוגמא, בע"א 4946/69 אגברה נ' אגברה, פד"י מט(2) 508, קבע בית המשפט העליון כי בני זוג, אשר חתמו על הסכם גירושין הכולל חיובי מזונות ולמרות זאת חזרו לחיות יחד לתקופה של 18 שנים, ניתן לומר ויש לומר, כי בני הזוג, הלכה למעשה, ביטלו את חיובי המזונות במהלך חייהם המשותפים הנ"ל. מדברי בית המשפט ניתן להבין כי מאחר והצדדים התגוררו וחיו יחדיו הרי שהיה ביטול של חיוב המזונות בדרך של התנהגות.  אך זאת לגבי מזונות ולא לגבי רכוש וממון.

המשוכות שצריך לעבור תובע העותר לביטול הסכם

על פי פסק דין שניתן בתמ"ש 26442-04-11, תביעה לביטול הסכם המסתמכת על התנהגות הצדדים צריכה לחלוף על פני שתי משוכות:

א.                המושגית - להתגבר על ההוראות המפורשות בסעיפים 1 ו-2 לחוק יחסי ממון, לפיהן שינוי של הסכם ממון יעשה בכתב ויאושר כדין.

ב.                 הקונקרטית - לאמור כי במקרה דנן התנהגות הצדדים הייתה כה ברורה ומיוחדת שיש בה להוכיח כוונה מפורשת וגמירות דעת מלאה של שני הצדדים להביא לביטולו של הסכם הממון.

המשוכה המושגית הינה גבוהה היא עד מאוד, אם לא בלתי עבירה. בע"א 4/80 מונק נ' מונק, פד"י לו(3) 421, קבע בית המשפט העליון כי: "בשל הבעיות הרבות, וביניהן תופעות בלתי רצויות המתלוות לעיתים לדרך כריתתו של חוזה בין בני זוג, ביקש המחוקק להבטיח, כי התוקף להסכם יינתן רק על יסוד הסכמה, המובעת בו במעמד ובבהירות הראויה... בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים הקיימים בין בעל ואשה, קבע המחוקק, כי אין תוקף להסכם ממון ביניהם אלא אם כן משתכנעת ערכאה שיפוטית שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה מדובר, ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם ." (שם, עמ' 428).

כשם שאין תוקף להסכם ממון אלא אם כן משתכנעת ערכאה שיפוטית שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה מדובר, ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם, כך אין תוקף לשינוי אותו הסכם ממון שלא בדרך האמורה. להזכיר, שינוי הסכם ממון הריהו כהסכם ממון לכל דבר ועניין ויש לגזור גזירה שווה ומדויקת בין התנאים למתן תוקף להסכם ממון לבין מתן תוקף לשינויו של אותו הסכם ממון.

יפים לעניין זה דברי כב' השופט גרמן בעניין תמ"ש 30251/03 פלוני נ' פלונית, ([פורסם בנבו], 11.07.2004): "...צדדים מודיעים בע"פ לבית המשפט על הסכמות ועל הסדרי פשרה שונים והדברים נרשמים  בפרוטוקול מפי הצדדים ומקבלים תוקף של החלטות או פסקי דין. נקיבת סדק כחודה של מחט בהתנהלות זו תגרור אחריה פירצה כפתחו של אולם ולקריסת אמינות מערכת ההסכמים שנעשית בפני בית המשפט, כפי שבאים לידי ביטוי בפרוטוקול בית המשפט".

במקרה אחר בו טען בעל לביטול הסכם ממון, מכוח הסכמת הצדדים בהתנהגותם, דחה בית המשפט את תביעתו מהטעם שהביטול הנטען לא נעשה כמצוות החוק בכתב ובאישור בית המשפט (ראה: המ' (ת"א) 6620/89 זערור נ' זערור דינים מחוזי יט(2),417). ה"פ (ת"א) 116/92 יורשי המנוח שמואל בן יוסף נ' אורה פז [פורסם בנבו] דינים מחוזי כו(7) 17; ת.א (ת"א) 1179/92 לדר נ' לדר [פורסם בנבו] תקדין מחוזי 93(2) 958; בע"מ 4547/06 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרי המידע) [פורסם בנבו]; ע"א (ת"א) 1194/02 ג כ' נ' ד' כ'  (פורסם במאגרי המידע) [פורסם בנבו].

בפני תובע העותר לביטול הסכם עומדות מספר עילות, ונסקור חלק מהן

טעות - עניין ביטולו של הסכם מחמת טעות מוסדר בס' 14 לחוק החוזים (חלק כללי) כדלקמן:  "(א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה".

שלושה יסודות מצטברים עומדים בבסיסה של טענת הטעות, קיומה של טעות, התקשרות בחוזה עקב אותה טעות, ידיעתו האובייקטיבית של הצד השני. בהעדר קיומו של היסוד השלישי מותיר המחוקק שיקול דעת לבית המשפט בביטול החוזה (ס' 14(ב) סיפא). 

                  טעות בהערכת סיכון באה בגדרי טעות בכדאיות ה'עיסקה' אשר אינה מהווה טעות לצורך החלת ס' 14 וס' 15 [ראה ס' 14(ד') לחוק החוזים (חלק כללי)].

"...הלכה ידועה היא כי לא ניתן לבטל חוזה בשל טעות בכדאיות העסקה או בשל העובדה שאחד הצדדים לא העריך נכונה את הקצאת הסיכונים שבבסיס החוזה". ראה ע"א 1514/04 שיכון השקעות בע"מ נ' יון חנית נכסים בע"מ, ([פורסם בנבו].

הטעיה/ הפרת חובת תום הלב - סעיף 15 לחוק החוזים חלק כללי קובע כדלקמן: "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה..."

שלושה הם יסודותיה של עילת ההטעיה: טעות המתקשר, הטעיה שהטעה אותו הצד השני, קשר סיבתי כפול בין הטעות ובין ההתקשרות בהסכם וכן בין ההטעיה לטעות.

קיים מכנה משותף בין עילת הטעות לעילת ההטעיה בנקודת המוצא כי התובע התקשר בחוזה עקב טעות, דהיינו יש להוכיח קיומה של טעות וקשר סיבתי בינה לבין ההתקשרות בחוזה כתנאי ראשוני (ראה ע"א 1581/92 הנ"ל, 451).

בהעדר הוכחת קיומה של טעות ובהעדר הוכחת הקשר הסיבתי שבין הטעות לבין התקשרותו של צד להסכם בהסכם, נשללת האפשרות להורות על ביטולו של ההסכם מחמת טעות או מחמת הטעיה.

עושק - ס' 18 לחוק החוזים מאפשר ביטולו של הסכם בשל עילת העושק וזו לשונו: "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה".

על העותר לביטולו של החוזה מחמת עושק להוכיח שלושה יסודות:

מצבו של העשוק – של מצוקה, חולשה שכלית או גופנית או חוסר נסיון.

התנהגות העושק- ניצולו את מצב העשוק.

תנאי החוזה - גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל.

בית המשפט יבחן תחילה את תנאי ההסכם וסבירותם, זאת במיוחד לאור ההלכה לפיה, ככל שתנאי ההסכם גרועים ונוטים לרעתו של העשוק, כך ייטה בית המשפט לקבל טענותיו ביחס להתקיימות יתר יסודות עילת העושק (ע"א 403/80 סאסי נ' קיקאון, פ"ד לו(1) 762, 769 (1981)).

מצוקה רגשית כחלק ממרכיבי עילת העושק

כאמור, המקרים שבהם ניתן לבטל הסכם ממון, אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין, הינם נדירים ביותר ולא בנקל ייעתר בית המשפט לתביעה שעניינה הצהרה על בטלות הסכם ממון.

תנאי ההסכם 

היסוד השלישי לקיומה של עילת העושק, שעניינו תנאי ההסכם, הינו יסוד שמבחנו אובייקטיבי, לעומת שני היסודות הנוספים שהינם סובייקטיביים (פס"ד פגס ס' 6).

לכאורה, על פי הוראותיו של ס' 18 לחוק החוזים (חלק כללי), נדרש בית המשפט לבחון מהו הסכם "מקובל" אשר יהווה אבן הבוחן ואמת המידה להשוואה, וככל שההסכם מושא הדיון מרוחק יותר בהוראותיו מאותו הסכם מקובל אזי יראו אותו כגרוע במידה בלתי סבירה.

היסוד השלישי כלומר, תנאי ההסכם גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל בבסיס, היכולת להתערב עד כדי ביטול חוזה בשל התקיימם של יסודות סעיף 18 לחוק החוזים, הם עקרונות המוסר והצדק החברתי (ראה: ע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב פ"ד מ(4) 533,541).

המבחן הוא אובייקטיבי - חיצוני, והבירור הוא בשאלות:  "מקובל" "מידה בלתי סבירה".  (ספרה של פרופ' גבריאלה שלו "דיני חוזים", מהדורה שניה עמ' 249 - 50).

דהיינו, אמת המידה בהשוואה תהייה "למקובל", או לתנאים הוגנים. זאת באשר לדיני חוזים בין אנשים זרים. ההתייחסות שונה מעט כאשר מדובר בהסכם בין בעל לאשתו, הסכם שמטבע הדברים אינו מאוזן, אינו בהכרח מקובל, וקשה לשפוט עד כמה בנסיבות הענין הוא הוגן או בלתי הוגן.

בדיני משפחה - בחינת ההסכם בהתאם להוראות אלו בלבד, הינה בעייתית. בבואנו לקבוע מה "מקובל", במיוחד כאשר עסקינן בהסכמים בין בני זוג, והסכמי ממון/ הסכמי גירושין בכללם, סבורני כי אכן קשה לקבוע מהו הסכם גירושין מקובל, זאת נוכח נסיבות העניין ומאווייו האישיים של כל אחד מבני הזוג, ומשעה שההסכם אינו נבחן במושגים כלכליים בלבד, אלא בהישגים אישיים אשר חשיבותם ומשקלם משתנים ממקרה למקרה ומזוג לזוג [ראה לעניין זה דברי כב' השופט שוחט בעניין 63342/98 א.ל נ' א.ש, ([פורסם בנבו].

בציר הזמן הממושך של מערכת חיי הנישואין של צדדים אשר נישאו  לפני שנים לא מעטות והביאו לעולם ילדים, מי ישורנו מה נחשב "מקובל" ביניהם, מה צודק?, מה נכון?, מה מפצה? ומהו המדד לכמת את סיבלו של צד זה או אחר?

בע"מ (ת"א) 1277/07 פלונית נ' פלוני, ([פורסם בנבו], 18.8.09), קובע כב' השופט שנלר כי "לכאורה כשם שמי שחפץ בגירושין יהיה מוכן "לכל תנאי" העיקר להשיג ולהקדים את הגירושין, כך לכאורה מי שחפץ בשלום בית יהיה נכון "לכל תנאי" העיקר שבן/בת הזוג לא יעזבו אותו. ברור, אם כן כי בנסיבות בהן נטען לביטול הסכם גירושין/שלום בית, רק מפאת תנאיו הבלתי סבירים, כביכול-לא יהיה די בטיעון זה."

צדדים רשאים להסכים על כל תנאי שהוא, ואין צורך בהכרח לחלק רכוש שווה בשווה או בכלל. לא מעטים הם החוזים בהם צד אחד מוותר על חלקו בדירה, על מנת להשיג את הגירושין ולאו דווקא בתמורה לרכוש אחר.

מנגד, כאשר הוכח על ידי התובע כי מדובר בהסכם חד צדדי שהושג במקרה של הטעיה, עושק וכאשר מצבו הנפשי של המוותר היה בלתי כשיר - נעתר בית המשפט לענייני משפחה לתביעה לביטול ההסכם בתמ"ש 203797/95 מפני ס"נ כב' השופטת סיון, אך זהו כאמור מקרה חריג ביותר. בפסק דין זה מקבלת משנה תוקף האפשרות שנקבע זה מכבר לפיה, יתכן מצב של עושק או תרמית או כפיה שהשופט אינו מסוגל לגלות בהליך הרגיל של אישור הסכם, על אף שהוא משוחח עם הצדדים.

"...יתכנו כמובן נסיבות קיצוניות בהן יוכל אדם להצליח בטענת כפיה גם לגבי הסכם שאושר על ידי בית המשפט, היינו - תיתכן כפייה שהשופט לא יגלה אותה,ואשר מי שהופעלה עליו הכפיה יחשוש לגלותה" (ע"א 573/82 ברק נ' ברק,פ"ד לח(4) 626 בעמ' 632).

סיכום

ראינו אם כן, שביטול הסכם ממון, לפחות בכל הנוגע לתנאיו הממוניים – מעמיד משוכות קשות בפני העותר לביטולו, שהינן כמעט בלתי עבירות, ויש קושי להוכיח טעות הטעיה או עושק, כי הסכם גירושין אינו בהכרח אמור להיות מאוזן או שוויוני.  יחד עם זאת במקרים קיצוניים ומיוחדים אוזנו של בית המשפט קשובה למצוקה ולעוול שנוצר.