טוב, מישהו מתנדב להסביר לי מדוע ביבי שינה את דעתו? האם זה שוב מסתכם במשפט ״דברים שרואים מכאן לא רואים משם״? ואם כן, איך הוא לא ראה זאת מ״שם״ במהלך השנתיים האחרונות? האם הליכוד שוב יצר ראש ממשלה שנוקטת בספין מטורף כדי להחלץ מצרות פוליטיות? האם דפני ליף אוהבת את ביבי יותר או פחות עכשיו? 

מה שבטוח זה שהתקשורת אוהבת אותו מאוד. מאוד. כמובן שזו אהבה לטווח קצר מאוד אבל שימו לב איך הפך ה״בעל של שרה״ ל״בנימין נתניהו, מנהיג אמיתי״. לאור תיפקודה ותפקידה של התקשורת הישראלית (וכמובן שע״פ בלוג זה- המטריקס הישראלית) בשבוע האחרון נראה לי שיש מס׳ נקודות שראויות לציון:

1. איך זה שלא שומעים יותר שאלות ותהיות? זאת אומרת, מדוע לא דנים יותר לעומק בשאלה ששאלתי בפתיחה, מדוע ביבי פתאום הסכים? כל כלי התקשורת ידעו לציין כי ביידן היה בעד פולארד לפני מס׳ שנים וכיום הוא לפתע נגד (״על גופתי המתה״, זוכרים?), אבל לא ממש מתחשק להם לשאול מדוע ביבי פתאום בעד. בינתיים הם יוצאים מגדרם להסביר לנו כמה העיסקה טובה ומאתרגים, כנראה ברוח החג, את ביבי.

2. דוג׳ מצויינת לנקודה הקודמת ניתן היה לראות בנאומו של ראש הממשלה. ביבי הביט היישר למצלמה, כיווץ את מצחו בדיוק ברמת הרצינות הנדרשת והסביר לכולנו כי בעקבות ה״אביב הערבי״ חלו שינויים שעלולים למנוע מאיתנו להחזיר את גלעד אי פעם. בערוץ המתחרה (לא זוכר מי היה 10 ומי 2 אבל אחרי כל כך הרבה שעות טלויזיה, מי יכול??) הראו בדיוק את ראש השב״כ מתראיין ואומר שאין שום קשר לאביב הערבי. עכשיו, אולי זה רק אני, אבל תחברו אחד ועוד אחד ותגלו שכל סטודנט לתקשורת היה יכול לעשות מטעמים מזה. כמובן שעכשיו יורם וביבי כבר סופר מתואמים בעצת יועצי התקשורת שלהם אבל באותה שעה, בכאוס התקשורתי ההתחלתי, שם טמונה השאלה החשובה כל כך ממנה בוחרים במטריקס להתעלם.

3. איזה קטע שביבי הפך להיות ״מנהיג״? פוף, מנהיג. כמה ליכלכו עליו ועכשיו הוא מנהיג. שמתם לב שבשבוע אחד ביבי הכריש לקח אחריות גם על הקיצוץ בתקציב הביטחון (״האחריות עליי״) וגם על עסקת שליט? אני לא יודע מה מדאיג אותי יותר- ביבי שלא מסוגל לקחת אחריות על כלום או דווקא ביבי שכן לוקח אחריות...

4. מדוע יוצא ראש שב״כ לתדרך עיתונאים במהלך ישיבת הממשלה? אמנם ציינו שזה חריג ואף שאלו באולפן את השאלה הטריוויאלית, כיצד ישאלו השרים את השאלות הנדרשות להם להצבעה אם המקור הביטחוני הבכיר והחשוב ביותר אינו נוכח בחדר. אבל חס וחלילה שנקבל בשידור ישיר עימות של כתב עם קצת חוצפה אל מול ראש השירות. הרי חנפנות ולקקנות הן אבני היסוד של התקשורת הישראלית. ובאותו כיוון, כיצד יתכן וכל העולם ואישתו כבר יודעים על סגירת העיסקה ורק אז מתכנס ההרמון של ביבי, אה סליחה, ממשלת ישראל, כדי לדון בנושא ולהצביע? ומדוע זוהי אינה שאלה מהותית בכלי התקשורת, אותם כלי תקשורת שמדברים ימים ולילות על האיום לדמוקרטיה שלנו, אבל הצבעות מכורות מראש והדלפות מכוונות לתקשורת כדי להשפיע על הליכי הצבעה הן דמוקרטיה למופת!

5. עכשיו, שיא השיאים. נשבע לכם ביקר לי שהדברים הבאים אכן נאמרו בשלישי בערב, ערב השידורים הראשון בעסקת שליט. המשפט הראשון נאמר בערוץ 10 או 2, שוב אני לא זוכר, מתנצל מראש: השדר ניסה להסביר מדוע ישראל ניצחה בקרב מול ישראל על עסקת שליט ומשום מה הוא בחר להשתמש במשפט ״אין תשתית צבאית של החמאס במשוחררים״. הבנתם? ברור שניצחנו! מה זה כבר עשרות מאסרי עולם, מה זה כבר אלף נרצחים, מה זה כבר לינץ׳ ופיצוצי אוטובוס ובתי קפה וכדוריות מתכת ודקירות מרובות ושיסוף גרון ווידוא הריגה. כל אלה לא חשובים. מה שחשוב זה שאין תשתית צבאית. זה לא שרוצחים מתועבים הגיעו מכל פלג וסיעה בקרב ה״פלשתינים״, זה לא שהפת״ח והג׳יהאד האיסלמי וועדות ההתנגדות וכל החארות הללו הם רוצחים ללא צלם אנוש. זה לא שהחבר׳ה מהמטה ומהמפקדה ומהסיוע וכל הג׳ובניקים שלהם והפלג הפוליטי, זה לא שכל אלו לא שחטו אותנו במשך שני עשורים. ממש לא. העיקר שאין תשתית צבאית ומכאן שאין שום סכנה הצפויה מהם.

במשפט השני כמעט שברתי את הטלויזיה מרוב כעס וכאן אני דווקא זוכר את הערוץ. גבירותיי ורבותיי, ערוץ 10 ברגע של שפל טלויזיוני שנובע כנראה מעיוות המשפט ״אומה חפצת חיים״ ל״אומה חפצת רייטינג״. שדר כלשהו (את השם, שוב, אני לא זוכר) אמר שהעסקה טובה כי לא משתחרר בה איזשהו רוצח משמעותי(!!!!!). אין לי יכולת לעמוד בהסבר כמה זה מטומטם ולכן אני מוותר כאן מראש.

אני בכלל לא יודע איך לסכם פוסט כזה, ברור לי ולכולכם שהעיסקה תצא לפועל. ברור לכולם שלבג״ץ לא מדגדגת העתירה כנגד העיסקה. מה שנותר לנו הוא רק לספור-

אחת,

שתיים,

שלוש,

ארבע,

חמש,

שש,

שבע,

שמונה,

תשע,

עשר,

אחת עשרה,

שתיים עשרה,

תמשיכו, תמשיכו, עד ההרוג הראשון.