רעש של מחשבות חולף לי בתוך הראש, האם מחשבות כמו רכבות
דוהרות ומשנות את תדר שמיעתן
אור מחשבה אחרון מהבהב לו וכבה, אנשים, אנשים זה דבר מביך לפעמים
כמו רוקיסט מזדקן הנאחז בשאריות עברו.
זרע של שתיקה נולד לו
מתוך רעש צבעוני
הרי כל חיי אני מסנן רעשים במסננות של חול.
חליפת הנחמדות שלי דוהה בכביסה, מילים חדות פוצעות עוברי אורח
בהיר מידי בשחור לבן, תבניות תבניות של תקוות מביכות
רק מנגינת פרפרי הקצב, מרגישה כמו אלוהות
תנועות תפילה מלאת אמונה.
זיקוק מחשבות מתפוצץ לו לרגע מייצר נקודות שמחה בשמיים שחורים. מייצר ציפיה לזיקוק הבא, אולי נמצא שם צורה חדשה. אולי דווקא בלילות הכי שחורים יש שמיים זרועי כוכבים |