איך הציבור קונה מניות –המהפכה: עינב כהן
את הספר הזה התחלתי לכתוב כבר לפני שנתיים וחצי. האמת- המון זמן בשבילי. אחת היכולות שהקב"ה חנן אותי היא יכולת כתיבה מהירה מאד. אבל לא יכולתי לסיים את הספר מסיבה אחרת- השוק.השוק השתנה לי מול העיניים. משנת 2010 ועד היום שוק ההון שינה את פניו לחלוטין.מה שהיה אינו מה שיהיה ומי שלא יפנים את זה- יפסיד את כספו.
הכל בעצם התחיל לפני 14 שנה, הייתי תלמיד בבית ספר וכרגיל איחרתי לתפילה בבקר ונשלחתי אחר כבוד לסגן מנהל בית הספר. על מנת שהוא יטלפן להוריי לעדכן אותם שאני מושעה ליום אחד.
נכנסתי לסגן מנהל, עם פרצוף עצוב, אבל בלב קצת שמחתי (הים היה לא רחוק מבית הספר..) והסגן שהיה רגיל לבואי לא התרגש יותר מידי.
הוא הפעיל את המחשב, כדי לקבל את הפרטים המלאים עליי, אבל לבית הספר שלי לא היה תקציב מי יודע כמה והמחשב הופעל לאיטו (למרות שלתפילה לא הגעתי- התקבלה תפילתי..). הסגן שלי התחיל להזיע בשל האיטיות, ואפילו לדפוק על המחשב בעצבים גלויים.
בסוף "חלונות 97" עלו והוא שחרר אנחת רווחה. לא יכולתי, שלא להתחיל לצחוק, נוכח הסרט "החינוכי" שראיתי זה עתה. הסגן חייך אליי ואמר- "תראה איזה בני אדם הפכנו, אפילו לחכות 10 שניות שיידלק המחשב אין לנו סבלנות לחכות". זה היה החיוך האחרון של הסגן אליי, במהירות הבזק הוא הפך לחמור סבר כשראה את מספר האיחורים השנתי שלי.... אבל לי בים היה על מה לחשוב-הבנתי שהפכנו לחסרי סבלנות. ממש.
מאז עברו הרבה שנים, המחשב עולה הרבה יותר מהר, יש רשתות חברתיות, לא צריך לצאת מהבית על מנת להכיר בחורה, עכשיו אפילו המציאו "פאב ווירטואלי" שבו אתה מתחיל עם מי שבא לך. מלכת הכיתה הופכת לנגישה, ואתה בכלל יושב עם תחתונים בבית.
אבל יחד עם זאת, הפכנו לבודדים יותר, מתגרשים יותר ומתרגשים פחות ומוותרים הרבה יותר מהר. חוסר הסבלנות הזו מגיעה גם לשוק ההון. ובענק.
הטכנולוגיה המתקדמת פתחה בפנינו את עולם הפיננסים בצורה גלויה לחלוטין. מי זוכר כבר את הזקנים, שהיו הולכים בבקר לבנק, ויושבים שם מול שערי המניות, מי עוד זוכר שהיינו מחכים יומיים כדי שאיזה אנליסט יוציא סקירה על דוחות "טבע"?...
היום הפעילות של קנייה/מכירה של ניירות פיננסים נגישה ופשוטה גם לכאלה שאין להם שמץ של ידע פיננסי, חברה עוד לא מגישה דוחות וכבר אנליסט נותן עליו סקירה באתרים הכלכליים (האמת תופתעו- יש אנליסטים שנותנים סקירות על דוחות כבר יום לפני. איך זה קורה? גם אני לא כל כך מבין...).
רשת האינטרנט מספקת פורומים כלכליים רבים, שכל גולש זב חוטם מביע דעה על מנייה כזו או אחרת, מומחים לכל מיני שיטות ניתוחים צצים מכל עבר, חיפוש פשוט ב"גוגל" יכול לתת לגולש מידע על מנייה יותר ממה שהמנכ"ל של החברה עצמה יכול לספר על העסק שלו...
והאמת- גם החברות עצמן מבינות את זה. חברות רבות שכרו יחסי ציבור, שמפציצות את האי מייל של העיתונאים, עם כל שטות שהחברה שהם מסקרים המציאה, העיקר שמישהו יכתוב משהו, שיווצר באזז, לפעמים אני מקבל הודעות דואר כל כך שטותיות מיחסי הציבור שרק מחזקים את דעתי שאם אתה לא שם-אתה לא קיים.
מצד שני, יש את החברות שמנסות לברוח מהתקשורת, משחקות אותה "קשות להשגה" מין דרור קשטן של שוק ההון. האמת? לא לוקח להן יותר מידי זמן להבין את גודל הטעות- חברת "מודיעין" לדוגמא ניסתה לשמור על "קור רוח" ולא להגיב כשהתקשורת פרסמה שנמצא בשטח שבו חיפשו גז פחות מכפי המצופה,המשקיעים פחדו ומכרו מכל הבא ליד. בשלב מסוים, הדוברת הבינה שהכדור מתגלגל בשלג מהר מידי, היא ניסתה לשלוח הבהרות לכלי התקשורת, אך היא התעשתה מאוחר מידי והאבן כבר נפלה לבאר, והמנייה נפלה באחוזים ניכרים. מאותו שלב היא השתדלה לתת הסברים לתקשורת מהר מאד.
להמשך הקריאה: http://www.israelbursa.co.il/ספר_בורסה/ |