בשבוע שעבר (27.11.07) נפתחה התערוכה "נופים דיגיטאליים", בגלרייה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה
שרייבר באונ´ תל-אביב.
אירית טל האוצרת? מנמקת בקטלוג את? רציונאל התערוכה בטקסט "נוף ללא מקום",?? תוך ציטוט מדבריו
של המנוח? ז´אן בודריאר : "הממשי נוצר מתאים ממוזערים, מטריצות ומסדי נתונים, דגמים של שליטה
הניתנים לשכפול אינסופי". האמנים יוצרים היום באמצעות מחשבים וציוד אלקטרוני ובונים מסד
נתונים המופץ ברחבי הסייברספייס. הוירטואליזציה מהדהדת במעגלים אינסופיים של ערוצי מדיה על
גבי המסכים, והופכת את המציאות ונופיה לנשגבים. במציאות החדשה, אין יותר אפשרות להבדיל בין
המקור וההעתק שלו- ה"סימולקרה". שניהם קרסו זה לתוך זה...כתוצאה מכך בודריאר מוסיף כי העולם
הדיגיטלי החדש של הסימולציה ממוטט את הסדר הישן שהתבסס "על? קיטוב סובייקטיבי בין סיבה
ותוצאה, פעיל לסביל, סובייקט ואובייקט, מטרה ואמצעים"...
נשאלת השאלה האם במציאות זו יש הצדקה ליצירה אמנותית לפי מודלים של העולם הישן, דוגמת סדרת
הדפסים ממוספרת וחתומה המוצגת בתערוכה. אמנם סדרה זו נעשתה באמצעות מחשב, נשמרה כמידע "מם",
אך עקרונית יכולה להיות מופצת כקובץ באינסוף העתקים ברשת הגלובאלית, ומודפסת על-ידי כל גולש
פוטנציאלי! מהי משמעות ה"אוריגינאל"?! מהו הערך של המיספור? האם אין סתירה בין תפוצה המונית,
חופש מידע, בו זמניות ונגישות בעולם הדיגיטלי, לתצוגת עבודות אמנות? דיסקרטיות, שעצם הצגתן
במקום לעיני קבוצת צרכנים נבחרת, הופכת אותן ל "ייחודיות" לעומת אחיותיהן הזהות שלא מוצגות?
הנופים הדיגיטליים שפוטנציאלית שואפים להיות נוכחים ושווים לכל בכל זמן ובכל מקום ובחינם, שבו
והפכו לנופים ייחודיים מסורתיים "כלואים" הדורשים השקעה נכבדת של ממון, אמצעים וזמן מצד
הצרכנים!
ייחודיותם? של הנופים? הדיגיטליים היא היותם מצויים בסופרפוזיציה (שוכנים בו זמנית בכל מקום
וכל זמן ברחבי הרשת הגלובאלית), ואילו במקרה שלנו, הגלריה מפקיעה את חרותם זו, תוך שהיא מרתקת
אותם למקום והזמן הייחודיים, האיטיים והפיזיים? של קירותיה. בעיניי היצירות שחלקן מרתקות
ביותר כמו הטריפטיך הווידאו פלאזמי "נוף אוריינטלי מס 2,3 ,1"? של רומי אחיטוב, ו Informer
(2003) של רן סלבין, זועקות לפרוץ את קירות הגלריה ולהפוך למקוונות באינטרנט
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3367131,00.html ... ואילו ההדפסים של ראובן זהבי
ודגנית ברסט, הם פריים בודד שהוקפא בזמן ונותק מתוך "משך" במרחב-זמן של יצירה דיגיטלית...
היצירה האינטראקטיבית של תמר שחורי "סוסורוס" מפעילה את הקהל במקום, והופכת אותו לשותף פעיל
ביצירה. התנהלותו במקום משפיעה על הנוף המוקרן על ריצפת הגלריה.? "סוסרוס" שיחובר לאינטרנט
יהפוך לטלפורטר, לחלק אמיתי ומחולל של הנוף הדיגיטלי, אותו יחוו וישנו? בו-זמנית שוכני
הסייברספייס הגלובאלי. לדעתי, הסייברספייס הוא ה"אל-מקום" האמיתי להציג ולחוות את הנופים
הדיגיטליים כפי שעושה זאת "ההלך הדיגיטלי"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3416945,00.html הסייברספייס מייצר ומפיץ את המידע והידע- הם הסחורה של "הקפיטליזם המאוחר". הSimulacra ?הופכת ל Cimulacra , דהינו מימד
נוסף של אוביקט המתפשט בסייברספיים במהירות האור C. על האמנים להשתלב במגמה ולאמץ את
הטכנולוגיה שתהפוך את יצירותיהם למטריצות ומסדי נתונים, הניתנים לשכפול אינסופי, ולא
לאובייקטים בדידים ו"נדירים" נוסח הקפיטליזם הישן.
בביקורי בתערוכה, צילמתי את "נופי" המקום באמצעות הטלפון הסלולרי שברשותי, עיבדתי את הצילומים
במחשב כף היד שלי, ושידרתי את היצירה למבקרים בתערוכה שהיה ברשותם מכשיר טלפון עם "בלוטוס".
אחד הנופים מצוי ברשת http://sipl.technion.ac.il/~avi/2d_images/nofim.jpg . אופן פעולה זה
מדגים למעשה את היכולות של כל אחד ואחד להיות חלק מיצירה גלובאלית מתוך כורסתו בביתו.
אבי רוזן, אמן מדיה חדשה.
avi@siglab.technion.ac.il
http://sipl.technion.ac.il/~avi/cv.html |
שטוטית
בתגובה על אמנות והסייברספייס ספר חדש בהוצאת רסלינג
Avivit Agam
בתגובה על פורטרט עצמי1
a#mili
בתגובה על נשגב-קיקיוני
יהודיתדימנד
בתגובה על עירום
שיר_שטוטית
בתגובה על מהדפס רשת להדפס מסך
המ(ר)קיז דיו
בתגובה על One and Three Hamers
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני את הצבעים והמכחול זרקתי מזמן...אך כ"א ודדרכו הוא, צדיק באמונתו יחיה!
הי אבי, זה נשמע מעלף.... אני מודה שלא ממש הבנתי את הכל....
לי היה רעיון (שמובן איכשהו בשבילי) ליצור באמת אפשרות של מסע בזמן, דרך החיבור
עם מצלמה -סיב אופטי למה שמכונה המימד ה"ממשי", בכך שאם המדענים יצליחו ליצור מנוע כל שהוא
העובר את מהירות האור, הרי נוכל לשלוח סיב אופטי כזה לחלל, לעבור מרחקי שנות אור , ולחזור במהירות
על אל כדור הארץ במבט לתקופות השונות בזמן... אני מתכוונת שהרי אם כוכב מרוחק מאיתנו מיליוני שנות
אור, מה שאנחנו יכולים לתצפת בזמן "ארצי" נוכחי הוא את הזמן הקדום תלוי המרחק מהכוכב. ולהיפך...
אז אם נצליח לעבור את מהירות האור, נוכל לשגר סיב אופטי כזה, שיצפה בכדור הארץ ממרחקי שנות האור,
ונוכל לצפות ב"לייף" על התקופות השונות בזמן. לגבי הסייברספייס, אני חוששת שלא הצלחתי להבין
איך אפשר להעצים תחושות פיסיות דרך החוויה הוירטואלית. אתה מתכוון אולי למכונה כזו שתיהיה מחוברת
למוח האנושי כמו בספרי המד"ב ותאפשר לחוות מציאות אלטרנטיבית המחקה ומגרה גם את מערכת החושים?
מעניין... מפחיד קצת... ומה אם המכחול והצבעים? לזרוק לפח?
רוניאלי,
כל שתיארת יפה טוב ו"ממשי" כך נדמה לנו בכל אופן, זוהי כמובן שאלה פילוסופית!
את יכולה לקרא מודל מעשי של מכונת זמן
במבט ראשון הרעיון קצת "עתידני", אך יש כאלה שיגידו שזו המציאות.
"רשתות התקשורת שיוצרות את הסייברספייס הן למעשה טכנולוגיה המהנדסת את המרחב זמן באופן המאפשר לנסוע לאחור -וקדימה בזמן" (ולשחזר את אותן החוויות הממשיות הנפלאות אותן תיארת ואף להעצים אותן- "אמיתי יותר מאמיתי". תארי לך את כל החוויות התיארת הפועלות בו-זמנית על כל חושייך- סוף הדרך
) .
אבי
הי אבי,
אני לא בטוחה שיש בינינו ויכוח.
אני דווקא חושבת שהמציאות ה"ממשית" היא סוג של ערוץ בתוך אין סוף מימדים אפשריים.
ועדיין, .... כשאני מחבקת את הילדים שלי, מסניפה את הריח שלהם, כשאני אוכלת, שותה,
מעשנת, כשאני מושיטה את ידיי מחוץ לחלון לחוש בטיפות של גשם, כשאני יושבת על הדשא
ומריחה את הפריחה באביב, או כשאני כואבת פיסית, כשאני שותה קפה בבוקר, ושרה, כשאני
מרגישה שקר לי או חם לי מדי, כשאני נוגעת במגע הקר ומתכתי של השער שליד הבית שלי,
או מעבירה את היד על החומה ומרגישה את המרקם של האבנים, או כשאני חולה וריח של מרק עוף
מזכיר לי את הבית של סבתא שלי, כל אלו, הם חלק מעולם "ממשי", שאינו מתווך דרך המדיה
או העולם הוירטואלי. אז גם ה"ממשי" מתקיים לא פחות מהערוצים האחרים. ודרך אגב, גם אתה
היית זקוק לקירות מוזיאון חיפה על מנת להציג את עבודותיך והיית זקוק למרחב הפיסי, לגודל שלו,
ולנפח החלל על מנת ליצור את האפקט הראוי. אני אומרת : אמנות דיגיטלית, לצד אמנות פלסטית.
לא במקום. שיהיה יום מקסים...
הי רוניאלי
המציאות הממשית?! איך אנו חשים בה? באמצעות התודעה ומהי? הטלה "קרה" של מידע הנקלט בחושים שלנו, מומר לאותות חשמליים וביוכימיים היוצרים במוח "תמונת עולם ממשי" שאינה שונה מההטלה שעל מסך המחשב...
לגבי העולם הממשי שסביבנו שהופך יותר ויותר "לא נחמד", מלחמות, איידס, אלימות, כלכלה ובורסה קורסת, כל אלה נקלטים על ידינו מהמסכים הדיגיטאליים. (99.99%) מהמידע על העולם מגיע אלינו כך :-( מה שאנו יודעים על העולם, הוא מה שהמדיה האלקטרונית מספקת לנו, דרך הפילטר של הצילום העריכה והשידור הדיגיטאלי ולאחר מכן הפילטר של החושים, משם למוח ולתודעה שגם הם מניפולטורים לא קטנים שחווים את ה"מציאות" מיד שניה(חושינו המניפולטיביים), ומריצים סרטים שהקשר ביניהם למציאות הוא פנטסטי. לכן, יש לעצור לרגע ולהבין באיזה עולם אנו חיים
יום טוב!
אבי.
הי אבי, נחמד לי כאן, בפוסט שלך, ל"התווכח", זה בהחלט מציאות אלטרנטיבית נחמדה בשבילי , אסקפיזם מוחלט
מהקושי של המרחב "הממשי". אבל כל עוד יש מרחב "ממשי" , הוירטואלי לא יכול להיות ה"מציאות היחידה".
הוא יכול להיות המציאות היחידה שכדאי להיות בה, אבל לא ממש.... אני בעד שילוב, ולא המרה.
כל עוד אין במרחב הוירטואלי ריח בכלל, או טעם, או תשוקה אמיתית, כל עוד אין בו מרקמים שונים שניתן
לגעת בהם מלבד המרקם החלק והקר של הצג... הוא עדיין רק אלטרנטיבה רגעית מבחינתי. אולי בעתיד
באמת נחליף עולם בעולם. כרגע , אני נהנית מכל העולמות...:) (משתדלת לפחות).
אהבתי את העבודות שלך שהוצגו במוזיאון חיפה. חלקן ממש מרגשות לטעמי.
הי אבי,
המון תודה על ההתייחסות, ועל הלינקים.
אני מוצאת שהנושא הזה בהחלט מרתק אותי באופן אישי.
ההערות שלי יהיו סובייקטיביות בלבד:
קודם כל, בלינק הראשון שהבאת, העבודה הראשונה, בה הוקרנו התכנים האמנותיים על קירות
החיצוניים של הMUMA אמנם מרשימה בגודל שלה, ועדיין נצטרכה את הקירות....
היתה זקוקה למימד הפיסי, לגודל, על מנת שתהיה עצומה, ותגרום לצופה את התחושה הראויה
שלשמה נוצרה.
אני בעד השינויים הגורפים, המביאים את עולם האמנות אל המימד הוירטואלי כמובן.
אבל לא כתחליף ל"עולם הישן והאיטי", אלא בנוסף.
כציירת, למרות שאני גם יוצרת בתוכנות מחשב לפעמים, אני לא יכולה לדמיין את עצמי קוברת
את הצבעים, ריח הטרפנטין, והתחושה הנפלאה של לעמוד מול קנווס לבן וחלק.
ומה לגבי אמנות הפלסטית החומרנית? התייחסות לחלל נתון, פרטי, אישי, התייחסות לגודל, וחומרים שונים?
האמנות העליתיסטית והשדה המופעל כיום כביצה סרוחה של מביני עניין, עסקנים, ובעלי ההון- ראוי לה
שתבוקר, שתשתנה, ממש כמו שהעולם עצמו הוא דינאמי ומצריך שינויים גורפים.
יחד עם זאת, אני חושבת שאין לבטל את החוויה העצומה של הצופה, כאשר הוא צורך אמנות בגלריה או
במוזיאון. הפתרונות לאמנים שמוצאים עצמם במציאות הדומה למתפללי הישיבות, כפי שצויין ב"כמו מניפסט"
בלינק שהבאת, יכולים להיות רבים ומגוונים, ולאו דווקא הפתרון שאתה מציע כפתרון בלעדי.
למדיה יש כח עצום, וחשוב, אבל לפני שאנחנו הופכים להיות מציאות קיברנטית, או וירטואלית,
צריך לבדוק טוב טוב אם היינו רוצים לבטל את חווית המציאות החומרית כפי שהיא.
אני גם חושבת שלפעמים המדיה היא סוג של יצירת אמנות- אתה מוזמן לקרוא בפוסט שלי :" האח הגדול"
איך לרגע היה נדמה לי שתופעת התוכנית היא בכלל יצירת אמנות, המכילה את כל האלמנטים הדרושים
על מנת להיות כזו.
הי, רציתי לשאול כמה שאלות:
1. למה אני לא מורשת להכנס אל דפי הלינקים שציינת? ... או שזה חלק מאיזה אמירה שלא הבנתי?
לפחות זה יכול להאיר לי עוד משהו לגבי התחושה המוזרה שעולה בי , לרעיון בו למבנה הישן של
גלריה - אמנות תלוית מקום פיסי (תרתי משמע) , יש כבר קברנים....לפחות עדיין אני מורשית
להכנס באופן גורף....
2. מה זה "סימולקרה" לעזאזל...:))? - תעשה טובה, אין לי כח לצאת מהקפה עכשיו ל"מורפיקס"....
3.מעניין אותי דווקא בהיבט הכלכלי - דיברת על "קפיטליזם מאוחר"- איך אמן אמור להתפרנס בעתיד
אם אתה יכול להכנס לו לווריד ולהתערב ביצירה שלו עם הפלאפון המזויין? אני אוהבת ליצור בתוכנות
מחשב... ולא אכפת לי להתחלק עם העולם כמובן... אבל ראבק, איך מגנים על זכויות יוצרים? אולי
צריך לוותר עליהם מראש? אולי נחיה מהריקושטים? או שבעצם זה היה ככה מאז ומתמיד גם בקפיטליזם
הישן והטוב, אלא אם השם שלך היה דמיאן הירסט???
תמיר,
לא צריך את כל אלה שמנית!
מספיק שמהאתר שלך, אפילו זה כאן בדה-מרקר תתחיל ליצר תכנים מעניינים ולהפיץ אותם ברשת.
אם זה טוב זה יופץ בצורה ויראלית ותרוויח ממוצרי הלוואי!
אנחנו בעולם שצורך מידע, אנחנו מייצרים אותו.
יפה אמרת, ועכשיו ע"מ להוציא מהכח אל הפועל דרוש בסה"כ חברת הי טק עם שורה אלופי #C
(שפת תיכנות מעשית לעולם הרשת dot.net,)
ואולי גם משקיע? לא. לא
קרן השקעה (שלא למטרת רווח).
בהצלחה
תודה על הפוסט המעניין,
אנטון
Object not found!
The requested URL was not found on this server. The link on the referring page seems to be wrong or outdated. Please inform the author of that page about the err
-----------------------------------------------------------------------If
Error 404
כבר לא מציגה!
לעומת זאת היצירה שלי ברשת תוצג עד אחרית הימים :-)
פוסט מענין מאוד !
האם התערוכה עדיין מציגה ?