זה שיר פרידה.....
אני כותבת לך היום, מכתב פרידה ממני ודעי לך ,אני יודעת להעריך מה היית בשבילי. ולמרות זאת כמו שאומרים, לכל דבר טוב בא הסוף, גם כשכולם אומרים שהקשר איתך לא עשה לי טוב. נפגשנו לראשונה רק לפני כשנתיים ,ממש לא משהו מתוכנן, האמת שהגעת אלי כשהיה לי ממש קשה, שחבל על הזמן. מכולם אותך הסתרתי , למעלה מחצי שנה. ידעתי שאם יגלו, לכולם זו תהיה ממש הפתעה. נפגשתי איתך בכל הזדמנות ותמיד כמובן בסתר והאמת שחשבתי אז שמבחינתי זה ממש בסדר. בכל פעם שאחזתי בך, בהמון כיף והנאה הרגשתי שאני פשוט עושה לנפשי מצווה. איתך כל הלחץ, והחרדות נעלמו לכמה רגעים אך תמיד ידעתי שהקשר הזה לא יחזיק לעולמים. ואז אחרי חצי שנה נאלצתי לחשוף את הקשר שלנו זה לא היה קל בכלל, לאף אחד מאיתנו. בכל פעם הבטחתי שזהו,מעתה דרכינו נפרדות ושוב לעולם אנחנו לא נפגשות. אך הנה , בכל זאת אני כותבת לך אחרי עוד שישה חודשים ויודעת שהפעם זה באמת הכי סופי שיש בחיים. את יודעת, במשך כל החודשים האחרונים ממך ניסיתי להתנתק מספר רב של פעמים. בכל פעם התגעגעתי ושוב חזרתי אליך ומחדש הלכתי לצערי שבי אחריך. הקשר הזה היה חזק ממני באופן לא מובן אך כמו שאומרים "הכול בראש" כמובן. בגללך פגעתי באדם הכי חשוב לי בעולם ובטח לא פחות פגעתי בעצמי גם . שיבשת את חיי והוצאת אותם ממסלולם ואני תמיד סלחתי לך,למורת רוחם של כולם. הייתי מתעוררת בבוקר מלאה בצפייה ורגש ובודקת מתי השטח פנוי כדי שנוכל שוב בשקט להיפגש. ואחרי כל פגישה הייתי דואגת לטשטש כל סימן שאיש חלילה לא ירגיש ויחשוד בדבר. אין ספק שהזקת לי, אך עשית לי גם הרבה טוב אחרת לא הייתי רוצה ממך עוד ועוד.... סיחררת את ראשי ברוגע וגרמת לי לסוג של תחושה היית סודי הכמוס ביותר, בלי שאיש עליך ידע. היית לי מאהבת או יותר נכון, חברה טובה שאיתה יכולתי לשתף בכל תחושה או הרגשה. ויש שיגידו שהיית סתם מפלט או סתם חולשה והאמת שיש בזה מן האמת ,אני מודה. כולם ניסו להחזיר את הגלגל לאחור אך כמובן שהייתי אטומה וכנראה לא ממש רציתי. ידעתי שלמרות ההנאה, הנזק שגרמת לי היה הרבה יותר אך באמת ובתמים, עליך לא הצלחתי לוותר. ולמרות כל הניסיונות לעזור לי ובינינו להפריד, הרגשתי שעבורי זה אקט מפחיד ואפילו מחריד. ובאמת ממך להתנתק רציתי ואף ניסיתי ורק האלוהים יכול להיות עדי. כשהייתי איתך, לא חשבתי על ההוצאה הכספית ואפילו לא על הנזק הבריאותי, אני מודה ,סובבת באופן מפתיע את ראשי. האמת שלאחרונה ממך בכלל לא נהניתי, אפילו העלית בי תחושת גועל אמיתי אך לא הצלחתי להסביר לעצמי את התמכרותי. וטיפ אתן למי שיקרא את מכתבי ועוד לא נכווה אל תעזו להיכנס לזו ההרפתקה, היא באמת לא כזו שווה. ועכשיו הגיע הרגע הגורלי בו הבנתי שהפרידה ממך היא בלתי נמנעת מצידי. תוך כדי כתיבת מכתבי מתנגן לו השיר "נפרדנו כך" וזה עוד סימן שבאמת אין מנוס מזה המהלך. אז עכשיו אנחנו יחד כמעט בפעם האחרונה, אני מריחה אותך, נושמת אותך בהנאה ואולי מחר , נפגש עוד פעם פעמיים אך דעי לך שזהו, הפעם זה סופי לכל החיים . אני יודעת שאחרי הטיפול שאעבור מחר ממך אסלוד אך בטוחה אני שאותי תביני ,ו אפילו מאוד. אחזור לחיי הקודמים שהיו בלעדייך מצוינים והשקט והשלווה יחזרו למשכני לעולמים. ולפני שאסיים את מכתבי וממך אלך אני רוצה להתנצל בפני יקירי שפגעתי בו בגללך. בטח אסתכל אחורה עוד כמה חודשים ואזכור אותך כאפיזודה חולפת בחיים. אז זהו, שלום לך סגריה יקרה שלום והפעם לא להתראות לעולם!!!
|
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וואו
כתיבה מותחת ומדהימה
שאפו
ובהצלחה
סוקראטס
כתוב יפה מותח ומשכנע.
בכדי לחזק אותך בהחלטתך, אני מזמין אותך לקרוא סיפור באותו נושא שכתבתי כאן:
http://cafe.themarker.com/post/1640333/
מקווה שתקראי בעניין.
תודה, לפחות נהנית מהסיבוב.... :-)
האמת שלא נגמלתי מרצוני, ואני חושבת שבמינון סביר ונכון..
לא רק שהיא לא סוגרת רגעים, אלא פותחת אותם נהדר
ומי שלא עישן לא מבין במה מדובר,גם אני לא הבנתי עד לפני שנתיים..
אכן,כל הפרידות קשות...
השאלה תמיד מה המחיר ...