איך לאהוב את עצמך בשלמות, זוגיות, באהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר, אהבה עצמית, זוגיות ואהבה, מאהבה
באהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר, אהבה עצמית, זוגיות, איך לאהוב את עצמך בשלמות, הגדרת אהבה, אהבה שאינה תלויה בדבר מי שרוצה להרגיש טוב באמת, עליו לאהוב את עצמו באמת. ולאהוב את עצמך באמת, פירושו ללא כל תנאי וללא כל סיבה. וכאשר האדם אוהב את עצמו באמת, הוא לא צריך להזכיר לעצמו שהוא אוהב את עצמו. כמו שילד קטן לא צריך להזכיר לעצמו שהוא אוהב את עצמו, מאחר שהוא אוהב את עצמו באמת. כי כל זמן שהאדם צריך לשכנע את עצמו שהוא אוהב את עצמו באמת וללא סיבה, הרי שזה אומר שהאדם עדיין לא אוהב את עצמו באמת. כי אהבה עצמית אמיתית, היא תוצאה של דבר אחר. ז"א האדם לא יכול לשקר את עצמו ולומר לעצמו שהוא אוהב את עצמו. אלא יש דבר אחד שבו תלוי האם האדם יאהב את עצמו או לא. כי גם האושר הוא תוצאה של דבר אחר. כי האדם לא יכול לעשות שום דבר כדי להיות מאושר. אלא, או שהאדם יהיה מאושר מעצמו או שלא. והדבר שאחראי לאושר של האדם, הוא זה שאחראי לאהבה העצמית של האדם. והאהבה העצמית של האדם היא תוצאה של זה שהאדם אוהב את כל המציאות. ובלי שהאדם יאהב את כל המציאות כולה ללא שום תנאי, בלי זה האדם לעולם לא יאהב את עצמו ללא שום תנאי. כי כאשר ילד קטן נולד, הוא עדיין לא יודע להבדיל בין טוב לבין רע. כי השכל של האדם מבדיל בין טוב לבין רע. וכאשר ילד קטן נולד, השכל שלו לא מפותח, ועל ידי זה הוא לא מבדיל בין טוב לבין רע. וממילא ברירת המחדל שלו והטבע שלו, היא לאהוב את עצמו, ולאהוב את כל המציאות כולה באותה המידה. כי אצל ילד קטן, אצלו אין טובים ואין רעים, אלא אצלו הכל אחד. ואצל ילד קטן, אין טוב יותר או טוב פחות, ואין חכם יותר או חכם פחות, ואין מוצלח יותר או מוצלח פחות, כי כל היותר והפחות, זה הכל לפי קנה מידה של טוב ורע. והילד הקטן שלא יודע להבדיל בין טוב לבין רע, ממילא הוא לא יודע להבדיל בין מי שהוא יותר טוב או פחות טוב. וכמובן שגם אצל הילד הקטן, גם אצלו יש שכל כלשהו שמבדיל בצורה כלשהי בין טוב לבין רע, אלא שהשכל הזה הוא כמעט ולא מפותח. ולכן הילד הקטן באופן יחסי לאדם המבוגר, הוא חי חיים טובים ללא כל דאגות. כי בעולם שאין בו טוב ורע, ממילא אין פחד, וממילא יש שלמות מלאה בכל רגע מחדש. ומי שרוצה לאהוב את עצמו באמת, עליו לאהוב את המציאות כולה באמת. ולאהוב את המציאות כולה באמת, פירושו שהאדם צריך לאהוב את הדבר הרע ביותר בעולם, כמו שהוא אוהב את הדבר הטוב ביותר בעולם. דהיינו שתהיה אחדות מלאה אצל האדם בין הטוב לבין הרע. וכל זמן שהאדם לא אוהב את הרע הגדול ביותר בדיוק באותה המידה ממש כפי מה שהוא אוהב את הטוב הגדול ביותר, הרי שעדיין האדם לא אוהב את כל המציאות, וממילא האדם עדיין מוצא גם בעצמו חסרונות ולא אוהב גם לא את עצמו. אלא, שלאדם יש שכל. והאדם כן יודע להבדיל בין טוב לבין רע. אז כיצד יאהב האדם את הרע כפי מה שהוא אוהב את הטוב? והעניין הוא, כי בעולם שלנו יש טוב ורע. והשכל של האדם יודע להבדיל בין טוב לבין רע וטוב שכך. כי אם האדם לא היה יודע להבדיל בין טוב לבין רע, ממילא לא היה לאדם שום רצון עצמי. כי רצון עצמי קיים רק כאשר האדם חושב שיש טוב ורע, ואז האדם רוצה את הטוב ולא רוצה את הרע. ואם לא היה רצון עצמי בעולם, הרי שלא היה קיום לעולם וכולי. והרע הוא הכרחי לצורך קיום העולם. אלא, שלמרות שהרע הוא הכרחי לצורך קיום העולם, הרי שעדיין הוא רע ולא טוב. והדרך של האדם ליהנות מהרע כפי מה שהוא נהנה מהטוב, היא על ידי זה שהאדם מקשר את הרע לשורשו. דהיינו שהאדם מסתכל על השורש של המציאות, ומסתכל על המציאות מבחוץ מנקודת ההתחלה, ומבין שמצד האמת גם הטוב וגם הרע, הם בסך הכל ביטויים שונים של אותו הדבר ממש. כי כאשר האדם מרגיש פחד / כעס / עצבות וכיו"ב, הבעיה של האדם היא לא בכך שהוא מרגיש את הרגשות הרעים האלו, אלא היא בכך שהאדם רוצה להרגיש טוב. כי אם לאדם לא היה רצון להרגיש טוב, ממילא הוא היה מרגיש טוב, גם כאשר הוא היה מרגיש רע... להגיע לאהבה , אהבה שנובעת , יש אהבה , החיפוש אחרי אהבה , האם יש אהבה |
ותוסיף חיוביות לקפה שלך ...