אהבה עצמית, כיצד אדם חכם מתייחס לחוכמה של עצמו, חוכמה, לגרום לילד לאהוב, רגש אהבה

0 תגובות   יום שלישי, 18/10/11, 02:11
אהבה עצמית, כיצד אדם חכם מתייחס לחוכמה של עצמו, חוכמה, אהבה חיצונית, אוהב בשלמות

כפי שהתבאר, ישנם רמות שונות של חוכמה ויש גם את החכם האמיתי. וכאן במאמר נבאר את אחד מההבדלים המהותיים שיש בין חכם אמיתי לבין כל שאר החכמים.


והעניין הוא, כי האדם מטבעו רוצה להרגיש טוב. וכדי שהאדם ירגיש טוב, לשם כך הוא רוצה לחשוב שהוא טוב. וכאשר האדם מפרגן לעצמו ומשבח את עצמו, על ידי זה הוא מרגיש טוב. וכאשר האדם הוא אדם מפורסם והוא זוכה לקבל הערצה מבני אדם, על ידי זה האדם אוהב את עצמו יותר.


כי ההערצה שהאנשים מעריצים את האדם המפורסם, היא ביטוי לכך שהם אוהבים אותו. וכאשר האדם המפורסם מתבונן בכך שאוהבים אותו, על ידי זה הוא אוהב יותר את עצמו ומרגיש טוב יותר. וזאת הסיבה שבגללה בני אדם רודפים אחרי הכבוד. בפרט המפורסמים השונים שרודפים אחרי הכבוד ואחרי הפרסום, משום שהם זקוקים לקבל אהבה מהמעריצים שלהם, כדי להרגיש יותר טוב עם עצמם.


וכידוע, כבר היו דברים מעולם, שהיו אנשים מפורסמים, שכאשר הם הפסיקו לקבל פרסום, הם הרגישו כ"כ רע עם עצמם, עד שחוסר האהבה העצמית שלהם כלפי עצמם שיגעה אותם, עד שהם התנהגו כמו משוגעים ממש, ועד שלבסוף הם התאבדו.


וכידוע, אחת ההנאות הכי גדולות בעולם של אנשים מפורסמים (כפי מה שהם עצמם מספרים), זה כאשר הקהל שלהם מוחא להם כפיים בסוף ההופעה וכיו"ב. וכאשר המעריצים שלהם מפרגנים להם, אז הם מגיעים לשיא רגשי האושר שלהם.


שזה כמובן רק אומר שהם חיים בדיכאון מאוד גדול ובתחושת ריקנות כ"כ גדולה, עד ששיא האושר שלהם ושמחת החיים שלהם, תלויה במה שחושבים עליהם.


וכל אדם בעולם רוצה לאהוב את עצמו. וכדי שהאדם יאהב את עצמו, לשם כך האדם צריך למצוא את מה שטוב בו. והדרך הפשוטה ביותר והטובה ביותר עבור האדם לאהוב את עצמו, היא על ידי זה שהוא יבין את המציאות בשלמות. כי מי שמבין את המציאות בשלמות, ממילא הוא אוהב את המציאות בשלמות, וגם את עצמו כחלק ממנה.


אבל כאשר האדם לא מבין את המציאות בשלמות ולא אוהב אותה בשלמות, אז האדם מחפש איזו נקודת אחיזה שתגרום לו לאהוב את עצמו. ואיך מוצא האדם נקודת אחיזה שכזו? על ידי זה שהוא עושה השוואות שונות בינו לבין חברו. והאדם מפרגן לעצמו על כל אותם הדברים שבהם הוא טוב יותר מאשר חברו. ואת כל זה עושה האדם, כדי לגרום לעצמו לאהוב את עצמו.


כי מי שמבין ואוהב את כל המציאות בשלמות, הוא אוהב את עצמו בכל מקרה. ומבחינתו באופן אישי, הוא לא צריך להשיג איזה דבר כלשהו כדי לאהוב את עצמו. כי הוא אוהב את עצמו תמיד בכל מקרה. מאחר שהוא מבין את המציאות בשלמות. אבל מי שעדיין לא הגיע להבנת ואהבת המציאות בשלמות, הוא נזקק לחזק את האהבה העצמית שלו לעצמו, על ידי זה שהוא מפרגן לעצמו וכיו"ב. ואם המעריצים שלו גורמים לו לאהוב את עצמו עוד יותר, אז הוא אוהב את עצמו עוד יותר.


והצורך הזה של האדם באהבה עצמית, גורם לאדם לפעמים לפרגן לעצמו ולשבח את עצמו (גם מול עצמו), גם בדברים שהם אינם אמת. כי יש כאלו שהם חושבים על עצמם מחשבות חיוביות שאינן נכונות. והמטרה שהם חושבים את המחשבות האלו, היא כדי לגרום לעצמם לאהוב את עצמם.


ונזכיר: מי שהוא חכם אמיתי ומבין את המציאות בשלמות, הוא אוהב את עצמו בכל מקרה בשלמות, והוא אין לו שום עניין בלחשוב על עצמו שום דבר שהוא לא האמת לאמיתה. ובפרט שכל הבנת המציאות תלויה בכך שהאדם ייצמד אך ורק לאמת עצמה. והחכם האמיתי שזוכה להגיע אל האמת בשלמות, ממילא הוא מבין את ערכו האמיתי, והוא לא מוסיף ולא גורע ממנו אפילו לא כחוט השערה.


ואם נחזור לעניין סוגי החכמים השונים, יש שני סוגי חכמים. כי יש חכמים שהם נקראים חכמים, רק ביחס לאלו שהם פחות חכמים מהם. ויש גם את החכם האמיתי, שהוא נקרא חכם, משום שהוא מבין את השכל של המציאות בשלמות. שהוא ורק הוא ראוי להיקרא חכם ע"פ האמת...


אהבת המציאות , אוהב כסף , לאהוב את עצמך בלי סיבה , לאהוב אותך , אהבה של ידיעה


כיצד אדם חכם מתייחס לחוכמה של עצמו, חוכמה, אהבה עצמית, אוהב את החיים, אהבה רגעית


דרג את התוכן: