צטט: Moogoo 2011-10-19 14:08:57

1. אתה הרי יודע טוב מאוד שהכוונה היתה לעסקה עם השטן, אבל ניסית לצבור הזדהות על ההתחלה. לא נורא, בכל מקרה אני בדעת מיעוט מול פסטיבל הקודש של העסקה. הניסיון הפאתטי שלך ליצור רושם שאני קורא למצדדי העסקה בני שטן לא צלח. Better luck next time.

למה אתה מתכוון רק אתה יכול לדעת. אני יכול להתייחס רק למה שאתה כותב. האם לא בדיוק על מקרה כזה הזהירו את החכמים להזהר בלשונם?

2. אתה צודק בהחלט שמדובר בהחלטה קשה מאוד, לצערי ולדעתי הגיעו להחלטה המאוד לא נכונה. מה שמטריד אותי מאוד בדבריך הוא האפשרות שייתכן וקראת לביבי ולשאר הבובות שיושבות על כיסאות מרופדים בירושלים ״יחידי סגולה״, אשמח מאוד לדעת שטעיתי בהבנה...

המונח "יחידי סגולה" נכתב בלשון שלילה. לעניות דעתי רוב רובם של מחייבי העיסקה, עושים זאת בלב כבד ומתוך הבנה שמדובר במחיר קשה... קשה מאוד. בעייני "יחידי הסגולה" שמציגים את העניין כמאבק בין טוב לרע חוטאים בפשטנות. לגבי נבחרי הציבור - אני מאמין ברעיון הדמוקרטי של פרמידה הפוכה - כלומר שנבחרי הציבור נמצאים מ"תחת" לעם - כלומר הם שליחי ציבור - משרתי ציבור, ולא אנשים עם כוחות על שנמצאים מעל הציבור.

3. בהמשך לדבריך על בג״ץ (ששמחתי לקרוא שאתה מסכים איתי) רציתי להעיר שאתה התייחסת למקרים שבהם בג״ץ חלק על הרשות המבצעת. מה שהטריד אותי יותר (לאור תיפקודה הכל כך מרשים של הרשות המבצעת בשנים האחרונות) היו המקרים בהם בג״ץ נמנע מלהתערב בכלל בהחלטות הרשות המבצעת (דוג׳ יש לרוב, רובן כמובן ״דופקות״ את הימין...) ואכן נעלם לו לרגע קט עיקרון ״הכל שפיט״. כנראה שהכל שפיט כל עוד חס וחלילה נעזור לגוף/ארגון/אדם ציוני.

הכלל במדינה דמוקרטית אמור להיות שהרשות השופטת אינה מתערבת בהחלטות של הרשות המבצעת (דרך אגב זה גם הכלל בפועל). במספר מקרים קטן (רובם בתחום הכלכלה) בג"ץ פסק נגד החלטות ממשלה. זוהי כמובן פירצה בגדר, ומרגע שעשו כך אין להפלות בין העתירות. חוצמזה נראה לי שהעקרון שבג"ץ לקח על עצמו הוא שמותר לפסוק נגד החלטת ממשלה כאשר זו עומדת נגד חוקי היסוד. השאלה כמובן אם נציגי המשפחות הציגו את ההחלטה כנוגדת לחוקי יסוד או הסתפקו בכך שמדובר בהחלטה לא צודקת.

4. די נמאס לי לשמוע את האונס הברוטלי שעשו בחמש השנים הללו לעיסוק ההלכתי בפדיון שבויים. אני לא רב, ממש לא, אבל יש לי ידע קטן בנושא (שזה כבר יותר מאנשים רבים ששמעו על זה בטלויזיה) ומהידע המינימלי הזה אני יודע שני כללים שסותרים לחלוטין את השימוש הזול במונח זה ע״י אנשים שמוכנים לעשות ברביקיו של בשר מטיב טעם ביום כיפור אבל לפתע הפכו לאדמו״רים גדולים: דבר ראשון- ההלכה מדברת על פדיון שבויים בכסף ומעולם לא דיברה על פדיון שבויים תמורת רוצחי יהודים (גם עם קצת שכל ישר אפשר להבין שבהלכה בן בליעל כזה ששחט יהודים בסכין, לדוג׳, לא יוחלף). דבר שני, שדי סוגר את הסיפור- ההלכה מדגישה כי מדובר בפדיון שבויים בשגרה, בעת שלום. היא מדגישה מאוד שבעת מלחמה אין לעסוק בפדיון שבויים. למקרה שלא שמנו לב בשנה, שנתיים, חמש, עשר או 100 שנים האחרונות- יש איזהשהו מאבק, ויכוח, ריב שכנים, בינינו לבין הנבלות הללו. 

אז תחסוך ממני את הפילפולים ההלכתיים כי אחרת אני מציע שנתחיל לדון הלכתית בהלכות כיבוש הארץ או אולי אתה מעדיף את העיסוק ההלכתי בספר תורת המלך??

זה שעכשיו מתאים למצדדי העסקה להביא את הרב עובדיה כתומך גדול זה יפה, רק שיזכרו את יראת הכבוד שלהם אליו כשהוא מדבר  בצורה די לא ״רלוונטית״ על חילונים, מהגרים, שריפה בגלל חילול שבת או משהו כזה.

 

כרגיל אצל השמאל הישראלי- סלקטיביות היא מילת מפתח. 

בוא נחסוך את הדיון ההלכתי בפדיון שבועים (שכחת לציין את האיסור לפדות שבוי מעל לשוביו הכלכלי (אלא אם כן הוא כמובן תלמיד חכם)), אפילו לא אכנס לעניין שהוצג על ידי (הערך של הצלת חיים ופדיוון שבויים עולה על הערך של אי פגיעה במשפחה שכולה), אלא להצהרה על ה"אונס הברוטלי" של "פדיון שבויים" (ואם אני מבין נכון של ההלכה כולה), בכך שמי שאינו מוסמך בכך (קרי יהודים חילונים) לוקחים לעצמם זכות לגשת למקורות ולהשתמש לצרכיהם בכתוב שם. חוצפה שכזו - קודם שיניחו תפילין שישמרו שבת שייקימו תריג מצוות ואז הם יוכלו כמובן... להבין שהרבי שבקי בתורה צודק...

לטעמי הנוקטים בגישה זו (נקרא לה גישת הצמצום) למעשה מפקיעים מכלל הציבור את הנגישות למקורותיו. השיטה הזו יוצרתת היררכיה שבה הציבור נזקק למתווך בינו ובין הטקסטים של עמנו (ולא נעים להגיד אבל המתווך גוזר קופון לא קטן על "בורותו" של כלל הציבור). לטעמי הגישה המצמצמת הינו הזנייה של מקורותינו (לצערי לא מצאתי מילה פחות בוטה). היא אולי הביטוי הניקלה ביותר של להפוך את התורה לקרדום לחפור בו.

אני מאמין בגישה המרחיבה - זו המאפשר נגישות למקורתינו לכל אדם, זו המעודדת להשתמש במקורות - שכן כמו שפה ככל שמשתמשים בה יותר כך היא יותר מתפתחת, וככל שנשתמש יותר במקורותינו כך הם יתפסו חלק יותר נכבד בהוויתינו. 

1. אתה הרי יודע טוב מאוד שהכוונה היתה לעסקה עם השטן, אבל ניסית לצבור הזדהות על ההתחלה. לא נורא, בכל מקרה אני בדעת מיעוט מול פסטיבל הקודש של העסקה. הניסיון הפאתטי שלך ליצור רושם שאני קורא למצדדי העסקה בני שטן לא צלח. Better luck next time.

2. אתה צודק בהחלט שמדובר בהחלטה קשה מאוד, לצערי ולדעתי הגיעו להחלטה המאוד לא נכונה. מה שמטריד אותי מאוד בדבריך הוא האפשרות שייתכן וקראת לביבי ולשאר הבובות שיושבות על כיסאות מרופדים בירושלים ״יחידי סגולה״, אשמח מאוד לדעת שטעיתי בהבנה...

3. בהמשך לדבריך על בג״ץ (ששמחתי לקרוא שאתה מסכים איתי) רציתי להעיר שאתה התייחסת למקרים שבהם בג״ץ חלק על הרשות המבצעת. מה שהטריד אותי יותר (לאור תיפקודה הכל כך מרשים של הרשות המבצעת בשנים האחרונות) היו המקרים בהם בג״ץ נמנע מלהתערב בכלל בהחלטות הרשות המבצעת (דוג׳ יש לרוב, רובן כמובן ״דופקות״ את הימין...) ואכן נעלם לו לרגע קט עיקרון ״הכל שפיט״. כנראה שהכל שפיט כל עוד חס וחלילה נעזור לגוף/ארגון/אדם ציוני.

4. די נמאס לי לשמוע את האונס הברוטלי שעשו בחמש השנים הללו לעיסוק ההלכתי בפדיון שבויים. אני לא רב, ממש לא, אבל יש לי ידע קטן בנושא (שזה כבר יותר מאנשים רבים ששמעו על זה בטלויזיה) ומהידע המינימלי הזה אני יודע שני כללים שסותרים לחלוטין את השימוש הזול במונח זה ע״י אנשים שמוכנים לעשות ברביקיו של בשר מטיב טעם ביום כיפור אבל לפתע הפכו לאדמו״רים גדולים: דבר ראשון- ההלכה מדברת על פדיון שבויים בכסף ומעולם לא דיברה על פדיון שבויים תמורת רוצחי יהודים (גם עם קצת שכל ישר אפשר להבין שבהלכה בן בליעל כזה ששחט יהודים בסכין, לדוג׳, לא יוחלף). דבר שני, שדי סוגר את הסיפור- ההלכה מדגישה כי מדובר בפדיון שבויים בשגרה, בעת שלום. היא מדגישה מאוד שבעת מלחמה אין לעסוק בפדיון שבויים. למקרה שלא שמנו לב בשנה, שנתיים, חמש, עשר או 100 שנים האחרונות- יש איזהשהו מאבק, ויכוח, ריב שכנים, בינינו לבין הנבלות הללו. 

אז תחסוך ממני את הפילפולים ההלכתיים כי אחרת אני מציע שנתחיל לדון הלכתית בהלכות כיבוש הארץ או אולי אתה מעדיף את העיסוק ההלכתי בספר תורת המלך??

זה שעכשיו מתאים למצדדי העסקה להביא את הרב עובדיה כתומך גדול זה יפה, רק שיזכרו את יראת הכבוד שלהם אליו כשהוא מדבר  בצורה די לא ״רלוונטית״ על חילונים, מהגרים, שריפה בגלל חילול שבת או משהו כזה.

כרגיל אצל השמאל הישראלי- סלקטיביות היא מילת מפתח. 

1. "עיסקת שטן" - איזה יופי של מינוח - לא עיסקה בעייתית, לא עיסקה מוטעית אפילו לא עיסקה נוראה - אלא עיסקת שטן. היכן זה מציב את מצדדי העיסקה? בני שטן? עובדי שטן? משתפי פעולה עם השטן? (ומי זוכר את היום ש"בני שטן" היה מינוח שהאנטישמים הדביקו ליהודים?).

2. לגבי רוב הציבור בארץ (שוללים ומחייבים) מדובר בהכרעה קשה בין שתי ברירות גרועות - הפקרת חייל (שלא לומר חריצת דינו) מול שחרור מסיבי של מרצחים עם כל המשתמע מכך (הסתכנות, פגיעה במשפחות השכול, ועוד). כנראה שרק יחידי סגולה מסוגלים להגיע לתובנה שההכרעה היא בין טוב לרע.

3. דוקא בעניין בג"ץ הצדק עימך. מי שיוצא בגישה ש"הכל שפיט", מי שפסק פסקי דין בניגוד להחלטות הרשות המבצעת (אמנם בעניינים כלכליים אך זה לא משנה), לא יכול ביום פקודה לא לחרוץ משפט תוך התחבאות מאחורי עקרון הפרדת הרשויות. נכון שמדובר שמשפט עסק "בתפוח אדמה לוהט", נכון שלא משנה מה היתה פסיקת הבג"ץ תדמיתו בציבור היתה נסדקת, אך מרגע שבית המשפט העליון קיבל את ההנחה שמותר לשפוט החלטות של הרשות המבצעת הדין צריך להיות שווה לכולם.

4. גם לגבי התנהגות הממשלה למשפחות השכולות אתה צודק. מרגע שהתקבלה ההחלטה - היה עליהם ליידע באופן אישי את בני המשפחות לפני שהידיעה יוצאת לתקשורת. אני מאמין שגם מצדדי העיסקה כואבים את כאב המשפחות השכולות, אך שוב על פי מקורותינו מצוות הצלת חיים קודמת למצוות מניעת סבל.