0 תגובות   יום שלישי, 18/10/11, 17:14

 

♦ כמעט כל הורה מוטרד משאלות כמו: מתי להושיב ילד? האם הוא כבר אמור לזחול? מי אמר שעדיף להשכיב אותו על הבטן כשהוא סולד מכך בעליל? ומתי מומלץ לרכוש עבורו נעלי צעד ראשון, אם בכלל? ♦ השאלה "על הבטן או על הגב", מתברר, חשובה הרבה יותר משנדמה לנו. לשתי התנוחות יתרונות וחסרונות — ואסור להתעלם מהם ולהעדיף את הנוחות הזמנית ♦ מעין ריבקס ספקטורמן, פיזיותרפיסטית ותיקה ובעלת התמחות בתחומי מוטוריקה והתפתחות הילד, נתקלה בשאלות רבות של הורים נבוכים לגבי התפתחות ילדם. ריבקס ספקטורמן מעניקה מענה מקצועי בספרה "תנועה התפתחותית" ומגלה לנו שתנועה היא הרבה יותר מסתם פעולה מוטורית ♦

 

 

ד´, הורים צעירים שזה לא מכבר נולדה ילדתם הראשונה, חווים בצד העונג והנחת דילמות אין ספור שרק מחמירות כאשר הם נועצים במבוגרים מהם. הפעוטה בת החצי שנה רגועה יותר כשהיא בטיולון? "אל תשימו אותה שם, זה עלול לפגוע בגב", מזדעקת הסבתא. כסא האוכל מתאים להפליא לארוחת השבת? הדודים מהלכים אימים מפני הושבתה של הקטנה לפני שלמדה להתיישב לבדה.

ההורים עצמם נבוכים למדי לגבי סוגיות הרות גורל כמו, אלו נעלי צעד ראשון — אם בכלל — צריך לרכוש (האמנם הנעל הזולה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך?), למה התינוקת מקרטעת בצורה כל כך מוזרה (צריך ללכת לרופא?) ומי אמר שעדיף להשכיב אותה על הבטן כשהיא מפגינה בעליל עמדה שלילית בעניין. ובכלל, באיזה גיל היא אמורה לנסות להיעמד?!

"הורים ומטפלים בתחום הגיל הרך, נתקלים ללא הרף בשאלות הנפוצות הללו ללא מענה ברור ומבוסס" — אומרת מעין ריבקס ספקטורמן, פיזיותרפיסטית ובעלת התמחות בתחומי מוטוריקה והתפתחות הילד. השאלות הרבות הללו, הובילו אותה להוצאת ספרה "תנועה התפתחותית" העוסק בהתפתחות המוטוריקה הגסה בינקות ובילדות, ומנסה לתת מענה מקצועי לכל הורה לגבי התפתחות הילד שלו.

"במבט מהצד, התפתחות תינוקות נראית כקסם מדהים. אין ספק שהקלילות בה משיג התינוק את יכולותיו היא נס אמיתי! הבנת רזי ההתפתחות אינה גורעת מהפלא, אלא רק הופכת אותו למדהים במיוחד". חשוב להבין שהתנועתיות, עבור הילד, היא הרבה יותר מאמצעי בכדי לנוע!

"ילדים אינם נעים סתם, הם נעים בכדי להגיע לדברים המשמעותיים עבורם. זה ההבדל בין תנועה סתמית לבין תנועה בעקבות חשיבה ולמטרת תקשורת. הושטת יד אינה סתם פעולה מוטורית, אלא הושטת יד למשהו בעל חשיבות. הילד ירוץ אל הסבא, אך יימנע מתנועה לעבר אדם זר. תינוק יתאמץ להרים את ראשו בעודו שכוב על בטנו, כדי ליצור קשר עין עם אחותו. ילדים קופצים ומדלגים בגלל ההנאה שבדבר. המוטוריקה משרתת את המוח והנפש".

ע´ שהוזהרה על ידי האחות ב"טיפת חלב" שתינוקה אינו מפותח דיו ועליה להשכיבו על הבטן, לקחה את המטלה ברצינות יתרה. "השכבתי את התינוק שעות ארוכות ביום על הבטן, למרות שהוא לא אהב את זה ובכה המון. היה לנו ממש קשה. אבל בביקור הבא בטיפת חלב התברר שכל זה היה ללא תועלת, סתם עיניתי את הילד!"

האם השכבה על הבטן היא אכן "גזירה", שלא כל האמהות (והתינוקות) מסוגלים לעמוד בה? לדברי מעין ריבקס ספקטורמן, התשובה תלויה בכמה גורמים ובעיקר — בתינוק. "שכיבה על הבטן היא חלק בלתי נפרד מהתפתחותו של התינוק במהלך שנת חייו הראשונה", מסבירה ספקטורמן בספרה "תנועה התפתחותית". זהו המנח בו התינוק משיג את עיקר חיזוקו — בגלל הפעילות השרירית המאומצת הנדרשת מהתינוק כדי לצפות במתרחש בעולם סביבו. בכל הקשור לשכיבה על הבטן — בולט הקונפליקט בין עלות לתועלת — התינוק יקדיש מאמץ ניכר בעיקר למשימות שיובילו להנאה ולעניין, ויפחית את מאמציו כאשר הסביבה אינה מעניינת דיה.

למה תינוקות אינם אוהבים לשכב על הבטן? חסרונה הגדול של תנוחת השכיבה על הבטן היא עצם יתרונה — התנוחה דורשת מאמץ ניכר ולפיכך מחזקת מחד ומתסכלת מאידך. כשתינוק שוכב על גבו ומניף את זרועותיו לכל עבר, ראשו וגבו מונחים בנוחות על המשטח ושרירי חגורת הכתפיים שלו צריכים להתמודד עם משקל זרועותיו. לעומת זאת, בשכיבה על הבטן — התינוק נדרש להתמודד שרירית עם דחיקת משקל גופו מהמשטח, הרמת משקל ראשו, ניתוק החזה מהמשטח, ובהמשך גם ניתוק שאר גופו בכדי לעבור לעמידת שש ולזחול ברחבי החדר.

התינוק אינו מחבב לשכב על הבטן? למרות אי הנוחות, כדאי שתתחילו מוקדם — גם לטובתכם. ככל שהשלב יהיה מוקדם יותר, לתינוק יהיה קל יותר והוא יקבל את הדבר בטבעיות. ריבקס ספקטורמן משווה את תהליך ההתפתחות הטבעי של התינוק ל"תוכנית אימון" אידיאלית. תינוק שרגיל לשכיבה על הבטן מגיל לידה, זוכה לאימון הדרגתי בעומס הולך ועולה. קצב התחזקות השרירים תואם לרמת העומס לה הוא נדרש, בהתאם למשקלו העולה (החל ממשקל ממוצע בלידה של שלושה וחצי קילוגרמים).

לעומתו, תינוק שהחל להיחשף לשכיבה על הבטן רק בגיל מספר חודשים, נדרש להתמודד עם משקל גוף שלו עצמו גבוה יותר, למרות ששריריו טרם הספיקו להתחזק. ככל שהמשקל רב יותר, המאמץ השרירי הנדרש מהתינוק גבוה יותר. זו אכן הסיבה שתינוקות שנולדים במשקל גבוה מהממוצע או בעלי היקף ראש גבוה מהממוצע, מציגים לעיתים איחור קל בהתפתחות.

מטבע הדברים, תינוק שאינו מושכב על הבטן מדי יום אינו נהנה מ"זמן אימון" שמאפשר חיזוק הדרגתי של השרירים. מובן שאם תתחילו פתאום להניחו על הבטן, הוא יתקשה להתמודד. תינוק כזה נוטה להתעייף, ואף להתעצבן. פלא שהוא בוכה?!

מאידך, שימו לב — גם מהעבר השני, הפרזה בהשכבה על הבטן אינה מומלצת ואף גורעת!

כמה זמן מומלץ להשכיב את התינוק על הבטן? ההמלצה היא השכבה על הבטן לפרקי זמן קצרים, פעמים רבות במשך היום, תוך הארכה הדרגתית של משך השכיבה עם התחזקותו של התינוק.

מומלץ לבחור את זמן ההשכבה על הבטן כשהתינוק רגוע, לא מייד לאחר ארוחה ולא כשהוא רעב או עייף. כשאתם מזהים סימני התעייפות הפכו אותו אל הגב חזרה. חשוב להשכיב את התינוק על הבטן בזמן העירות ולא בזמן השינה, מה שעונה גם להנחיות משרד הבריאות בנושא מניעת מוות עריסה.

רצוי להתחיל השכבה על הבטן מימי חייו הראשונים של התינוק — בתחילה שניות או דקות ספורות בלבד, ורק בהמשך עשרות דקות. סביב גיל חצי שנה, מצופה שהתינוק יבלה את מרבית יומו הפעיל בשכיבה על הבטן. ושוב, את היכולת הזאת לא משיגים בבת אחת אלא בהדרגה, תוך עלייה מתונה.

מחקר קנדי שבדק את יכולתם המוטורית של תינוקות בני חצי שנה, הראה שמתוך זמן העירות של התינוקות ( עשר שעות ביום בממוצע) הם בילו בשכיבה על הבטן 27 דקות בממוצע. זאת לעומת כמעט שלוש שעות שבהם היו מוחזקים בידי ההורים! 4 שעות בישיבה תמוכה, שעה וחצי בשכיבה על הגב, ועוד שעה בישיבה ללא תמיכה. שליש מהתינוקות לא הושכבו בכלל על הבטן בשעות העירות שלהם. התוצאות לא איחרו לבוא — ככל שהתינוק בילה פחות זמן בשכיבה על הבטן, הציון שלו במבדקי מוטוריקה ירד.

ריבקס ספקטורמן מונה בספרה מספר הצעות שיסייעו לתינוק בשכיבה על הבטן. ביניהן, משחק מעניין וחברתי עם התינוק, הפחתת רמת הקושי על ידי שיפוע חיובי ועוד.

אם התינוק שלכם מחבב הרבה יותר את השכיבה על הגב, תנוח דעתכם. גם לשכיבה על הגב יש יתרונות לא מעטים. ריבקס ספקטורמן מצביעה על הסיבות שגורמות הן להורים והן לתינוקות להיות כה מרוצים מכך: בתנוחת השכיבה על הגב, התינוק יכול לעקוב בקלות יחסית אחרי המתרחש סביבו, ליצור קשר עין עם הסובבים ולתקשר איתם. כל זאת, ללא מאמץ ניכר בניגוד לתנוחת השכיבה על הבטן.

רוב התינוקות יעדיפו שכיבה על הגב, שבה הגוף נתמך בצורה מקסימלית ונדרש ממנו מאמץ שרירי נמוך יחסית. יתרון נוסף הוא הקלות בהשגת התקדמות התפתחותית בתפקודי ידיים ובמשחק ראשוני עם התינוק, בייחוד במשחק שדורש מעורבות של שתי הידיים. שכיבה על הגב גם מאפשרת לתינוק התבוננות ומגע של הידיים בחלקי הגוף השונים — בתחילה בפנים ובפה ובהמשך יתר חלקי הגוף. ההכרה התחושתית קשה יותר בתנוחת שכיבה על הבטן.

וכמובן, הגורם הבטיחותי — הורים רבים חוששים להשכיב את התינוק שלא על הגב, בגלל החרדה מפני תסמונת מוות בעריסה. אם בעבר, הורים חששו להשכיב את התינוק על הגב בשל הסיכון שהוא עלול לפלוט וח"ו להיחנק עקב כך, הרי שכיום המצב הפוך.

הקמפיין המתוקשר נגד השכבה על הבטן, הצליח עד כדי כך שרוב ההורים מעדיפים להשכיב את התינוק על הגב בכל שעות היום. מחקר הראה שֿ 90% מהאמהות סיפרו שקיבלו מידע על המנעות מהשכבה על הבטן בשעות השינה של התינוק — אך רק רבע מהן קיבלו מידע על הצורך להשכיב את התינוק על הבטן בשעות העירות.

בד בבד עם היתרונות הרבים להשכבה על הגב — חובה לזכור שבשנה הראשונה שרירי התינוק מתחזקים בעיקר כתוצאה משכיבה על הבטן. תינוק ששוכב רוב היום על הגב, מפסיד את ה"אימון" ההכרחי לשרירים בעוד מנגד המשקל ממשיך לעלות ונוצר פער בין המשקל ליכולת. כאמור, ככל שהפער גדול יותר — קשה לתינוק לשכב על הבטן, וכאשר ההורים משכיבים אותו על הבטן — הוא בוכה מיידית, מתוסכל, ואינו משתף פעולה. נקל לתאר שגם במעוןֿהתינוקות לא יתאמצו להשכיב תינוק "עצלן" שכזה על הבטן אם הוא בוכה ומתמרד, ויעדיפו להחזיר אותו מהר מאוד לשכיבה על הגב.

סיבה נוספת להימנעות מהשכבת יתר על הגב, אותה מזכירה מעין ריבקס — הסיכון להשטחת הגולגולת. העצמות הרכות והגמישות משנות את צורתן בהתאם לעומס שמופעל עליהן. הסיבה הנפוצה ביותר לגולגולת אסימטרית השטוחה מאחור, היא עודף שכיבה על הגב.

התינוק עדיין אינו מתיישב, האם מותר להושיב אותו? שואלות אמהות מודאגות. מאיזה גיל אפשר להשתמש בטיולון זקוף? מהי תנוחת הישיבה הטובה ביותר עבור תינוקות?

ריבקס ספקטורמן מקדישה חלק נכבד מספרה "תנועה התפתחותית" לנושא המעסיק הורים רבים. אין צורך לפרט את יתרונות הישיבה עבור התינוק, מרגע שהוא מגיע ליכולת הזאת ֿכפות הידיים חופשיות, אפשרויות הראייה עדיפות בהרבה והמסוגלות גבוהה יותר. עם זאת, תינוק שיושב מרבית היום יתחזק פחות בהשוואה לתינוק השוכב על הבטן ונדרש למאמצים גופניים. ישיבה זקופה ואיכותית מתקבלת בזכות שרירי גו שחוזקו בעקבות שכיבה פעילה על הבטן ותנועתיות במרחב ולא כתוצאה מישיבה ממושכת.

חשוב להבדיל בין יכולת הישיבה ליכולת ההתיישבות — ישיבה משמעותה שמירה על מנח סטטי של נשיאת משקל על האגן, ללא השענות על הגב או על הבטן. התיישבות משמעותה היכולת להגיע לישיבה בכוחות עצמך, מתנוחה של שכיבה על הגב/הבטן, זחילה, עמידה וכו´. התיישבות דורשת מאמץ גופני משמעותי, בעוד ישיבה בפני עצמה פשוטה בהרבה.

מבחינה התפתחותית, תינוקות משיגים יכולת ישיבה לפני שהם מצליחים להתיישב בכוחות עצמם.לעיתים חולפים חודשים ארוכים מהגיל שבו הצליח התינוק לשמור ישיבה במצב בו הושיבו אותו, לבין הגיל בו התיישב בכוחות עצמו. מחצית מהתינוקות שומרים ישיבה זקופה למספר שניות סביב גיל 5.5 חודשים, 90% מהתינוקות סביב גיל שבעה חודשים. לעומת זאת מעבר מעמידת שש לישיבה בצורה נשלטת מופיע במחצית התינוקות סביב גיל שבעה וחצי חודשים, 90% סביב גיל עשרה חודשים.

ישיבה מוקדמת, מסתבר, אינה רצויה — ישיבה איכותית דורשת יכולת יציבה מצויינת, שרירים שמאפשרים לגו להיות זקוף ויציב, ויכולת להפעיל את כפות הידיים במשחק מבלי שהתינוק יפול. ישיבה איכותית מוגדרת כישיבה יציבה ללא צורך בתמיכת ידיים במשטח תוך שמירת יציבות הגו והראש. ישיבה לא איכותית היא כזו שמציגה יציבה לקויה, יציבות דלה וחוסר יכולת לשחק בתנוחה.

מתי אפשר להתחיל להושיב תינוק? ריבקס ספקטורמן: מומלץ להתחיל להושיב תינוק רק כאשר הוא שומר על ישיבה עצמאית בגו זקוף לפחות לעשר דקות, ללא תמיכת ידיו במשטח. גם לאחר שהושגה היכולת הזאת, עדיין מומלץ לתינוק שיבלה את עיקר יומו בשכיבה על הבטן.

הורים רבים יודו שהתינוק שלהם מבלה חלק ניכר מיומו בתנוחה של "על הידיים" — ישיבה בחיק ההורה, או בסלקל. ישיבה זו היא בעצם מצב ביניים בין שכיבה על הגב לבין ישיבה. גם בנושא זה, מומלץ שלא להפריז — תינוק שמבלה את רוב יומו בתנוחה של "ישיבה תמוכה", עלול להתקשות בהתפתחות וברכישת עצמאות תפקודית.

השימוש הפופולרי בטיולון כאשר הגב מוטה בשיפוע שבין שכיבה מלאה לשכיבה מוטה (עד 60 מעלות) מאפשר לתינוק להזדקף ולמשוך את עצמו לישיבה עצמאית. כל עוד הוא פועל בכוחות עצמו, אין בכך רע. אפשר להזקיף את משענת הגב של הטיולון כאשר התינוק מסוגל לשבת בכוחות עצמו בצורה איכותית.

הושבת תינוק מוקדם מדי עלולה להזיק: ישיבה ממושכת, בעיקר ביציבה לקויה, אינה מחזקת את הגוף אלא להפך — דווקא היכולת השרירית שמתפתחת בעקבות פעילות בשכיבה על הבטן, היא התורמת לישיבה זקופה ואיכותית. אצל תינוק צעיר ששריריו עדיין לא הצליחו להתחזק דיים, הושבה פאסיבית על ידי הורים או מטפלים בא "על חשבון" זמן האימון בשכיבה על הבטן.

מבין תנוחות הישיבה הרבות הנפוצות, מהי הישיבה הטובה ביותר? אין ישיבה שהיא הישיבה האולטימטיבית. בהתפתחות תקינה, כל תינוק יכול לבחור בין מגוון ישיבות את זו המשרתת את מטרותיו בצורה הטובה ביותר.

עמידה של תינוק מהווה שלב מעבר מכריע בהתפתחות, מעין מעבר מתינוק לבוגר, מ"אורך" התינוק ל"גובה"... עמידה, ובהמשך הליכה, דורשת מהגוף יכולות חדשות. בהתפתחות התקינה של תינוקות מומלץ שלא להעמיד תינוק לפני שהוא נעמד בכוחות עצמו, אומרת ריבקס ספקטורמן — שמציעה לקוראים לדמיין מצב בו מעמידים אותם על קביים גבוהים המשמשים להטוטנים, מבלי להתאמן בהשגת היציבות הדרושה לכך. "סביר להניח שתקפאו במקומכם וכל שתוכלו לחשוב עליו הוא כיצד יורדים חזרה לקרקע. התינוק ייעמד בכוחות עצמו כשיחוש מוכן מבחינה גופנית ורגשית.

התינוק מסוגל לשמור על תנוחת עמידה, לאחר שהעמידו אותו, בגיל מוקדם יחסית — מחצית מהתינוקות בגיל ארבעה וחצי חודשים וֿ 90% מהתינוקות בגיל שבעה וחצי חודשים מסוגלים להישאר לעמוד מבלי לקרוס, אך בהחלט לא מומלץ להעמיד את התינוק ברמה היומיומית. העמדה בשלב מוקדם מדי, לא מקדמת את התינוק לקראת עמידה עצמאית יציבה, ולעיתים אף עלולה לעכב את התפתחותו!

דרג את התוכן: