הושענא רבה -

היום השביעי של סוכות -

האושפיזין בסוכה  דוד המלך,

שסמלו - אתרוג.

המלכות שבסוד המגן דוד.

עם ישראל חי.

-

כולנו זכינו בפתקא טובה,

ונחתמנו בחתימה טובה.

בזכות ובכח המצוה של פדיון שבויים.

ברוך הבא לסוכה - גלעד שליט היקר.

-

-

כמה מילים על היום...

-

הושענא רבה

(בעברית: הושענא הגדול)

הוא כינויו של היום השביעי של חג הסוכות.

ביום זה נהוג לומר פיוטי "הושענא" רבים יותר מבשאר ששת ימי החג, ומכאן שמו.

-

לראשונה מוזכר שם היום בתקופת הגאונים בסידור רב עמרם גאון.

-

ערבות לחיבוט...

סגולה לשמירה בדרכים - לשמור עלי ערבה שנחבטו בארנק.

-

רמזים נוספים לשם "הושענא רבה":

1. זהו היום העשרים וששה לאחר יום בריאת העולם, כמנין שם הוי"ה שנקרא שם רבה. ^[1]
2. זהו היום הנ"א (51) - לימים שניתנו לעם ישראל בחסד לעשות תשובה המתקבלת ברצון (החל מראש חודש אלול), ועל שם כך מבקשים הושע-נא, כלומר מבקשים מהקב"ה להושיע את יום נ"א זה, שהוא יום רבא (גדול) לפי שהוא אחרון וחותם. ^[2]

לחג שמות נוספים המופיעים במקורות ישראל הקדומים:

.

• יום שביעי של ערבה - על שם מנהג הערבות ביום זה.
• יום חיבוט חריות - על שם חריות (ענפי) הדקל שהיו מביאים לבית המקדש ביום זה, לדעת רבי יוחנן בן ברוקה^[3].
• יום חותם - יום גמר חיתום הדין.
• בראש השנה ויום הכיפורים כל באי העולם נידונים כל אחד לעצמו,
• ובחג הסוכות העולם כולו נידון על המים (כמה גשמים ירדו) ועל ברכת הפירות והתבואות.
• יום זה, שהוא יומו השביעי של החג,
• הוא יום החיתום האחרון של דין זה.
• הואיל וחיי האדם תלויים במים - דומה הושענא רבה במקצת ליום כיפור
• ומרבים בו בתפילה ותשובה כעין יום כיפור.
• -

בספרות הקבלה אנו מוציאים התייחסות להושענא רבה

כיום המסוגל להגן על ישראל ולהצילם מאויביהם.

-

הוא גם היום בו על פי המסורת עתידה להיות מלחמת גוג ומגוג‏^[4].

-

אחת מנבואותיו של חגי הנביא (ב,א-ט) נאמרה לו

"בשביעי בעשרים ואחד לחודש",

כלומר - בכ"א תשרי, הוא יום הושענא רבה.

ייתכן ויש לכך קשר למסורת המוזכרת בתלמוד ^[5] לפיה

מנהג חיבוט הערבות הנהוג ביום זה הינו "מנהג נביאים" או "יסוד נביאים",

ולפי רש"י בפירושו במקום,

הכוונה לחגי, זכריה ומלאכי.

-

למידע נוסף...

-

• 1 מנהגי הושענא רבה
  • 1.1 הושענא רבה בתקופת בית המקדש
  • 1.2 הקפת הר הזיתים
  • 1.3 תיקון ליל הושענא רבה
  • 1.4 תפילת שחרית ומוסף
    • 1.4.1 חיבוט ערבות
  • 1.5 מנהגים נוספים
• 2 מנהג הצל
  • 2.1 מקורות המנהג
  • 2.2 הסתייגותם של חכמי ישראל