‎7

12 תגובות יום שלישי, 18/10/11, 17:43

הושענא רבה -

היום השביעי של סוכות -

האושפיזין בסוכה דוד המלך,

שסמלו - אתרוג.

המלכות שבסוד המגן דוד.

עם ישראל חי.

כולנו זכינו בפתקא טובה,

ונחתמנו בחתימה טובה.

בזכות ובכח המצוה של פדיון שבויים.

ברוך הבא לסוכה - גלעד שליט היקר.

כמה מילים על היום...

הושענא רבה

(בעברית: הושענא הגדול)

הוא כינויו של היום השביעי של חג הסוכות.

ביום זה נהוג לומר פיוטי "הושענא" רבים יותר מבשאר ששת ימי החג, ומכאן שמו.

לראשונה מוזכר שם היום בתקופת הגאונים בסידור רב עמרם גאון.

ערבי נחל.

ערבות לחיבוט...

סגולה לשמירה בדרכים - לשמור עלי ערבה שנחבטו בארנק.

רמזים נוספים לשם "הושענא רבה":

זהו היום העשרים וששה לאחר יום בריאת העולם, כמנין שם הוי"ה שנקרא שם רבה. ^[1]
זהו היום הנ"א (51) - לימים שניתנו לעם ישראל בחסד לעשות תשובה המתקבלת ברצון (החל מראש חודש אלול), ועל שם כך מבקשים הושע-נא, כלומר מבקשים מהקב"ה להושיע את יום נ"א זה, שהוא יום רבא (גדול) לפי שהוא אחרון וחותם. ^[2]

לחג שמות נוספים המופיעים במקורות ישראל הקדומים:

יום שביעי של ערבה - על שם מנהג הערבות ביום זה.
יום חיבוט חריות - על שם חריות (ענפי) הדקל שהיו מביאים לבית המקדש ביום זה, לדעת רבי יוחנן בן ברוקה^[3].
יום חותם - יום גמר חיתום הדין.
בראש השנה ויום הכיפורים כל באי העולם נידונים כל אחד לעצמו,
ובחג הסוכות העולם כולו נידון על המים (כמה גשמים ירדו) ועל ברכת הפירות והתבואות.
יום זה, שהוא יומו השביעי של החג,
הוא יום החיתום האחרון של דין זה.
הואיל וחיי האדם תלויים במים - דומה הושענא רבה במקצת ליום כיפור
ומרבים בו בתפילה ותשובה כעין יום כיפור.
-

בספרות הקבלה אנו מוציאים התייחסות להושענא רבה

כיום המסוגל להגן על ישראל ולהצילם מאויביהם.

הוא גם היום בו על פי המסורת עתידה להיות מלחמת גוג ומגוג‏^[4].

אחת מנבואותיו של חגי הנביא (ב,א-ט) נאמרה לו

"בשביעי בעשרים ואחד לחודש",

כלומר - בכ"א תשרי, הוא יום הושענא רבה.

ייתכן ויש לכך קשר למסורת המוזכרת בתלמוד ^[5] לפיה

מנהג חיבוט הערבות הנהוג ביום זה הינו "מנהג נביאים" או "יסוד נביאים",

ולפי רש"י בפירושו במקום,

למידע נוסף...

תוכן עניינים

דרג את התוכן: