המאהב
בְּרָחַשׁ, כִּמְעַט בְּהֶסְתֵּר,
מְרַמֵּז הַסְּתָו בּוֹאוּ.
אֱלוּל מַכֶּה עַל חֵטְא,
מוּעָקַת הֲמֻלַּת הַחַגִים,
שָׁמַּיִם מִתְאַפְּרִים בָּאָפֹר וּמוֹרְחִים צְלָלִית כֵּהָה
וּכְבָר רָאִיתִי בְּמַדְרֵגוֹת הַיּוֹרְדוֹת לְבֵיתִי
עָלִים צְהֻבִּים.
וּכְשֶׁהוֹלֵךְ בְּדִמְדּוּמִים
רוּחַ מִתְקָרֶרֶת מֶבַקֶּשֶׁת שֶׁאֶלְבַּשׁ שִׁכְבָה נוֹסֶפֶת. כְשֶּׁיִשְּׁרוֹק כָּאן הַסְּתָו
בִּמְלוֹא יְפִי צְנִיעוּתוֹ,
תִּפְרְסִי יָדַיִךְ
וְתַאַסְפִי אוֹתוֹ לְחַדְרֵי לִבְּךְ
כִּמְאַהֵב שֶׁשָּׁב אֵלַיִךְ.
© כל הזכויות שמורות ל - אביחי קמחי, ירושלים, אוקטובר 2011 |