כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    זוכרים את רינה פירסטנברג "האמא של הגבעתרון" במלאות עשור למותה

    0 תגובות   יום רביעי, 19/10/11, 20:28

     ''

     קברה של רינה פירסטנברג[צילום אלי אלון]

     זוכרים את רינה פירסטנברג"האמא של הגבעטרון" במלאות עשור למותה

     

                                           מאת אלי אלון

     

    מאות השתתפו בערב לזכרה של רינה פירסטנברג  המנהלת המיתולוגית של להקת הגבעטרון" שנערך אמש(18.10.2011)ברחבת הדשא מול חדר האוכל בקיבוצה גבע במלאות עשור לפטירתה.

     

    רינה פירסטנברג המכונה "האימא של הגבעטרון",   ניהלה  את הלהקה  במשך למעלה מ-40 שנה . בשנת 1990 נאלצה לפרוש מהלהקה עקב חילוקי דעות עם הנהלת וחברי קיבוץ גבע על דרכה ודמותה של הלהקה . רינה נפטרה בשנת 2001 בגיל 70. 


     פרס:הגבעתרון - מסמלי  ההתיישבות הישנה והטובה בארץ  

    נשיא המדינה ,שמעון פרס ,שהיה אמור להיות אורח הכבוד של הערב הודיע  כי  לצערו  ניבצר ממנו ברגע האחרון להשתתף בארוע ושלח מכתב שהוקרא בפני הנאספים . במכתב כותב הנשיא, כי הגבעתרון היא אחד מסמליה של ההתיישבות הישנה והטובה בארץ  "רינה הייתה אחת מעמודי התווך של הגבעטרון ודמותה לא תישכח-  נאמר במכתבו של הנשיא פרס.

     

    מבקר המדינה  מיכה לינדנשטראוס נשא דברים לזכרה וסיפר כי בתפקידו  בעבר כיו"ר המועצה לישראל טובה, פנה פעמים רבות לרינה בבקשה ש"הגבעטרון" תופיע בהתנדבות במסגרת אירועי המועצה  וזו תמיד נענתה בחיוב וברצון טוב.

     

    סגן מפכ"ל המשטרה ניצב ישראל יצחק שהיה מפקד משמר הגבול, סיפר  שרינה היתה פעילה מאד בעמותה לרווחת אנשי מג"ב וכי במסירות ו"בבולדוזריות" שאפיינה אותה תרמה מאד לשיפור תנאי שירותם ורווחתם של אנשי מג"ב 


    חיים טופול  "דמותה ואישיותה של רינה   עשתה עלי רושם רב".

    השחקן חיים טופול הופיע על גבי אקרנים וסיפר כי   היה  בצעירותו בקיבוץ גבע בתקופת הכשרה כחלק משירותו בנח"ל ופגש  שם לראשונה את רינה פירסטנברג  כמו על רבים  ודמותה ואישיותה עשתה עלי רושם רב.סיפר טופול 

     

     וותיקות"הגבעתרון" הופיעו במחרוזת שירים של הגבעטרון ושירי ארץ ישראל וכן הופיעו בשירה בנה של רינה,  נימי פירסטנברג  ונכדתה יעל  בדואט עם ניקה ברזק מותיקות הגבעתרון וחברתה של רינה, וכן זמרים ולהקות מהאזור. עודד בן חור יוצא להקת חיל-הים ומי שהיה שגרירנו בוותיקן ריגש בביצוע  מספר שירים ישנים וטובים ובהם השיר "אליפלט"  והוכיח כי לא נס ליחו.


      מושיק טימור  שר  שירים רוסיים-עבריים 

    שדר הרדיו הוותיק מושיק טימור  בקולו הרדיופוני המעולה התגלה כזמר לא רע וביצע בערב  שירים רוסיים-עבריים וסחף את הקהל.חיטוט קל בעברו מגלה כי טימור  היה בשירותו הצבאי  זמר בלהקה צבאית  ועל כל  אלה ניצחה בחן רב שרל'ה שרון מלכת השירה בציבור.

     

    אורח מיוחד באירוע היה חיים אגמון מנהלה המוסיקלי של הגבעטרון בשנים 1971-1974 ומי שהלחין כמה מלהיטיה ובהם "ים השבולים" ו"עמק שלי".ועוד. אגמון  עלה לבמה בהזמנת  שרלה שרון והפליא בנגינת אקורדיון.

     

     עוד בין הנוכחים באירוע , הפזמונאי והעיתונאי  הוותיק ,דידי מנוסי ,בין ה-83  . הוא הגיע במיוחד מתל אביב לאירוע  וישב בכיסא גלגלים בשורה ראשונה. מנוסי  נולד , גדל והתחנך בקיבוץ גבע ,  וכתב בשנת 1981 לגבעתרון את השיר "בת -60"  לרגל חגיגות  60 להקמת קיבוץ גבע ,שיר שהוא אחד המזוהים עם "הגבעתרון". משום מה ,לא הוזכר שמו של דידי מנוסי במהלך הערב .אני מניח שהיה זה בתום לב אבל לדעתי יש טעם רע באי אזכורו של מנוסי בערב זה.

     

    סיפור חייה של רינה 

    רינה פירסטנברג שכונתה גם  "האימא של הגבעטרון", נולדה  בשם רינה בן יהודה בשנת 1931 בקיבוץ גבע .היא הייתה בת זקוניהם של  מרדכי והלה  בן -יהודה מחלוצי ומייסדי גבע, אחרי הבן  עמוס בן יהודה ז"ל  והבת ורד אבן צור כיום כבת 90  שהייתה אף היא חברת הגבעטרון .בגיל צעיר מאד בהיותה בת  12 לערך  התייתמה רינה מאביה, מרדכי בן -יהודה איש ערכי  ודמות מיוחדת ומרתקת  שנפטר בשנת 1944 והוא בן 49 .

    רינה פירסטנברג

     

     

    מקימת הגבעטרון ומנהלתו במשך למעלה מ-40 שנה 

    כבר מגיל צעיר מאד  עסקה רינה פירסטנברג, בארגון אירועי תרבות, היא תכננה את אירועי החגים, את קבלות השבת, חגי המחזור ועוד כהנה וכהנה. ב-1948 לכבוד חנוכת מגרש הכדורסל בקיבוץ, הכין מחזור ה', בני ה-17, תכנית אמנותית, עם מערכונים ושירים נוסח הצ'יזבטרון.ואף שם דומה  בחרו ללהקתם: הגבעטרון .בין חברי הלהקה הייתה איך לא, רינה. היא הייתה היוזמת המפעילה, הדוחפת . דידי מנוסי בן קיבוץ  גבע כתב להם את השיר הראשון. הופעתם  בטקס חנוכת המגרש זכתה להצלחה רבה. הם המשיכו להופיע באירועים וטקסים שונים גם בקיבוצם גבע וגם בקיבוצים שכנים. אף הוזמנו להופיע במחנות צבא בפני חיילים. ההופעה כללה לרוב שירים ומערכונים הקשורים בהווי הקיבוץ כמו מזכיר הקיבוץ, בית הילדים, הרפת, תורניות בקיבוץ וכיוצא באלה . המילים נכתבו לרוב למנגינות ידועות ומוכרות.


    כבר  מראשית ימיו התפרסם  הגבעטרון בשל  הצליל  המיוחד של שירתו. רינה  שרה בלהקה  ושימשה גם כסולנית. קולה המיוחד - סופרן צלול עממי בגוון "רוסי" בלט תמיד בין קולות בנות הלהקה  בצבע הקצת אחר שלו . ב- 1961  נערכה בגני התערוכה בתל אביב  תערוכת הקיבוצים המנהל האמנותי של האירוע זאב חבצלת איש בית אלפא הזמין את הגבעטרון להופיע באירוע והצמיד לה  כמלוים קבוצת  נגנים בשם  "חמישיית גלבוע". על חמישית גלבוע ניצח לא אחר  מאשר מלחין צעיר ומוכשר בשם נחום (נחצ'ה) הימן. "השידוך" בין הגבעטרון ל"חמישיית גלבוע" עם נחום היימן הביא לתקליט מצליח  משותף  של שתי להקות אלה. כעבור זמן מה מונה נחצ'ה הימן למנהלה המוזיקלי של הגבעטרון .הגבעטרון הוזמן להקלטות בתכניות רדיו , להופעות ברחבי הארץ ,הוציא תקליטים והשאר היסטוריה.

     

    מראשית  הקמתו של  הגבעטרון   ולאורך למעלה מ-40 שנה  הייתה פירסטנברג מנהלת הלהקה, כשלצידה מנהלים אמנותיים בסדר הבא: נחום הימן, דב כרמל, חיים אגמון,  צביקה כספי . רינה פירסטנברג הפכה לסמל הלהקה ומזוהה עימה  יותר מאחרים.  היא הייתה מנהלת כריזמטית ועל פיה יישק דבר. היא קבעה את החזרות  ותיאמה את התלבושות ,לוח ההופעות וההקלטות .היא שקבעה  גם במידה רבה מי יתקבל ללהקה ומי לא .דבר שעורר כלפיה מטבע הדברים  קנאות, שנאות ותככים מצד חברי קיבוץ שעמדו בתור להתקבל ללהקה היוקרתית אך נדחו. רינה היה  אלופת יחסי ציבור היא יצרה קשרים עם מנהלי תרבות , עיתונאים ,אלופי צה"ל ופוליטיקאים בכירים דבר שתרם מאד להצלחת הגבעטרון ולפרסומה בקרב הציבור הרחב  

    .

    רבים  אולי לא יודעים  אבל הגבעטרון למרות הצלחתו  פרסומו והופעתיו הרבות  ברדיו ובטלוויזיה לא הוכר לאורך רוב שנותיו כענף כלכלי ורינה כמו שאר חברי הלהקה שובצו בעבודות היומיות השוטפות של הקיבוץ .רינה שובצה כעובדת במטבח הקיבוץ ואילו חברתה ללהקה ניקה  ברזק (החייכנית התמידית) עבדה כספרית בקיבוץ .היו לא מעט מקרים שחברי הלהקה הופיעו  בהופעה בערב וחזרו מאוחר ולמחרת בבוקר התייצבו לעבודתם השוטפת בענפי הקיבוץ כרגיל. 


    חייה המשפחתיים של רינה

    ערב מלחמת השחרור מגיעה  לגבע קבוצת נערים יתומים משפיה. ובניהם  נער בשם שמואל פירסטנברג. שמואל עלה לארץ  מצרפת ב-1930 והוא בגיל 3. הוא התייתם מאביו בצרפת ועלה עם אמו, שחזרה ב1939  לפולין  ומאז אבדו עקבותיה. הוא גדל אצל הדודה של האימא בגבעתיים, ולאחר מכן עבר לכפר הנוער שפיה ומשם עבר בשנות ה-40 לגבע . כאן פגש את בת הקיבוץ, רינה בן יהודה  ז"ל, כשחזר מהקרבות השנים נישאים ובונים ביתם בגבע  ומביאים לעולם  את חייק, נמרוד (נימי") וגונן  בנוסף לשלושת ילדיהם  אימצו בן רביעי.

      

    ב-1954 מתבשר שמואל כי קרוב משפחתו  אפרים פירסטנברג נהג חברת  "אגד"  נרצח באזור מעלה עקרבים בהתקפת חולית  פדאיון על האוטובוס אותו נהג שהיה בדרכו חזרה מאילת  לתל אביב מהחגיגות לציון 5 שנים להנפת דגל הדיו.  בהתקפה נהרגו למעלה מ-10 איש   ובניהם חנה פירסטנברג רעייתו של הנהג  אפרים. בתם מירלה שהייתה בת 5 ניצלה באסון. בנם חיימקה נורה באסון בראשו  ונפצע קשה מאד ובמשך למעלה מ-30 שנה עד מותו בשנות ה-80 שכב  במצב של למעשה  תרדמת . מירי ניצולת האסון  (הלא היא מירלה) מספרת לי כי שמואל פירסטנברג ואביה  אפריים פירסטנבג היו קרובי משפחה הם  "היו קשורים כמו אחים".  הרצחו של אפרים פירסטנברג והאסון   גרם מן הסתם כאב רב לשמואל וליווה אותו לאורך חיו.


    בשנת  1957 יוצאים רינה ושמואל פירסטנברג  עם משפחתם למשמר-דוד  לסייע  לקיבוץ  שהיה אז  בשלבי התארגנות וביסוס.


    ב -1971 נוחתת על משפחת פירסטנברג בשורה מרה. אב המשפחה שמואל שהיה נהג משאית  יאלץ מעתה   להיזקק  מעתה ועד יומו האחרון  לכסא הגלגלים. שמואל היה אז  בן 45 .בנו חייק מספר: "מגבר אופטימי, תמיר זריז וחרוץ הפך אבא  לשבר כלי בכסא גלגלים ".  "רינה אישה צעירה עם 4 בנים צעירים ומבולבלים צריכה לתפוס את הנהגת המשפחה – והיוצרות התחלפו.  עולמה של רינה חרב עליה".


    רינה המשיכה לשיר  עם הגבעטרון ולנהל את המקהלה  עד למעשה שנות ה-.90 שמה זוהה  בציבור הרחב מאד עם הגבעטרון .והכינוי שדבק בה "האמא של הגבעטרון" הוא לא כינוי סתם. יש אומרים שבזכות מסירותה והתמדתה, הגבעטרון המשיך וממשיך להתקיים שנים כה רבות, כשהוא צולח שנות שפל קשות וקוצר הצלחות מרשימות.


    בשנת 1990, על רקע חילוקי דעות עם הנהלת וחברי קיבוץ גבע על  עתידה דרכה ודמותה של הלהקה, וגם על רקע ירידת קרנה של הלהקה בציבור הרחב והתמעטות מסוימת  בהופעות ,  פרשה פירסטנברג מתפקידה, כמנהלת הגבעטרון, ליתר דיוק הודחה מהתפקיד. הדור המייסד של הלהקה וזה שבא אחריו  החל מזדקן . חוגים צעירים וחדשים  בלהקה דחפו להפוך את ניהול הגבעטרון ל"מודרני" יותר. במקומה של רינה מונה למנהל יואל פרנס שניהל עד כה את המפעל המצליח המקומי "בקרה". ללהקה צורפו  שבעה זמרים וזמרות חדשים אף כאלה המתגוררים מחוץ לגבע. לרינה הוסבר  שהיא תוכל להמשיך לשיר בלהקה אך לא תנהל אותה .רינה ראתה מן הסתם  בהחלטה זו פגיעה במפעל חייה ובה אישית  ופרשה בזעם מן הלהקה.   

    ''

    רינה במטבח הקיבוץ [צילום באדיבות אבשי בן יהודה מתוך ארכיון גבע]

     

    מתנדבת בעמותת משמר הגבול

    לאחר שעזבה את הגבעטרון עסקה פירסטנברג בפעילות התנדבותית למען שוטרי משמר הגבול ובן השאר הדריכה חבורת זמר של חברי יישובים מעמק יזרעאל. סגן מפכ"ל המשטרה ניצב ישראל יצחק שהיה מפקד משמר הגבול סיפר שרינה הייתה פעילה מאד בעמותה לרווחת אנשי מג"ב וכי במסירות ו"בבולדוזריות" שאפיינה אותה תרמה מאד לשיפור תנאי שירותם ורווחתם של אנשי מג"ב.


    בשנים  האחרונות לחייה חלתה רינה פירסטנברג, רגלה נקטעה  ונזקקה לכיסא גלגלים, בנובמבר שנת 2001 כחודש לפני חגיגות ה-80 לגבע , לקתה בדום לב פתאומי והלכה לעולמה והיא בת 70. מאות השתתפו בהלווייתה בבית העלמין בגבע. על מצבתה נכתב  :"אם הגבעטרון " -מאבני הפינה של  זמר הישראלי ה"אמא של משמר הגבול". אחות אם וסבתא אהובה" בנוסף נחקקו על המצבה מילים מהשיר "זמר" של המשוררת רחל אותו הלחין דוד זהבי: "בֹּקֶר וָעֶרֶב לְךָ וְעָלֶיךָ, לְךָ וְעָלֶיךָ שָׁרוּ שִׁירָי סַעַר וָדֹמִי, צַהַל וּבֶכֶה, פֶּצַע וָצֹרִי, נַחַת וּדְוָי."


    בסמוך לקברה של רינה  נמצא קברו של בעלה שמואל פירסטנברג (2010-1927) שנפטר 8 שנים אחרי מות רעייתו האהובה. ולא רחוק משם  במרכז בית העלמין נמצאים קברם של הוריה מרדכי והלה בן יהודה ואחיה עמוס בן יהודה ז"ל.


    בערוב ימיה הופק , סרט  בשם "האימא של הגבעטרון", שביימו שחר מגן ואילת גיל. הסרט מגולל  את סיפורה של הלהקה ואת סיפורה של רינה. רינה  לא זכתה לראות בהשלמתו של הסרט .במהלך עריכת וצילומי הסרט  הלכה לעולמה.


    כתבות נוספות של כותב זה 
     ''
    ''
    ''
     

    הגבעטרון שנות ה-70 עם המנהל המוסיקלי חיים אגמון

    זוכרים את רינה פירסטנברג - "האימא של הגבעטרון" חלפו 15 שנה מאז הלכה לעולמה רינה פירסטנברג ז"ל ממייסדי להקת "הגבעטרון" שניהלה את הלהקה בדרכה המיוחדת והמתמידה במשך יותר מארבעה עשורים. בקיבוצה גבע נערך במוצאי שבת (11.16. 5) ערב רב משתתפים לזכרה של מי שכונתה "האימא של הגבעטרון"אלי אלון   |   לסיפור המלא

     

     

     

    ''

    אנדרטת שדה בועז

     

    נא להכיר: אנדרטת "שדה בועז" בשדות עמק יזרעאל  פלחי קיבוץ גבת מצאו דרך מיוחדת והולמת להנציח זכר חברם לקיבוץ בועז כנעני. שהיה מרכז הפלחה של הקיבוץ והקדיש חיו לפלחה בגבת, כמעט עד לשנות חיו האחרונות. הם הקימו לזכרו אנדרטה וקראו לה "שדה בועז" -מחרשה מוצבת על סלע ומיקמו אותה בלב שדות גבת -עמק יזרעאל שדות שבועז כה אהב ובהם פעל שנים רבות. על-אף שהאנדרטה הוקמה לפני לא מעט שנים ב-1984 דומה כי רק מעטים מכירים אותה אלי אלון   |   לסיפור המלא

     

    ''

    שלט עץ סיגלון בכפר יהושע

     

    לשלט עצי וצמחי ארצנו  שילוט על עצים וצמחים עם שמותיהם במרחב הציבורי שלנו, היא דרך מצוינת לקרב התושבים ובעיקר הצעירים לטבע ולצומח. היקפו של שילוט זה כיום, מצומצם וראוי להרחיבו  אלי אלון   |   לסיפור המלא

     

    כתבה נוספת על רינה פירסטנברג

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות