כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרופיל

    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    ארכיון

    0

    חלום

    52 תגובות   יום רביעי, 19/10/11, 22:39

    ''

     

    חלום

     

    שני חלומות היו לי הרבה שנים, אחד מהם, לקבל את גלעד שליט בפרחים, התקיים בימים אלה, תודה לאל. זה כנס בעיני, ואני מודה על כך כל שנייה.

    קשה אפילו להתחיל לחשוב מה המשמעות של להיות בשבי, רחוק מביתך, משפחתך, עם תקווה וסיכויים לא גדולים לחזור. קשה, ולאף אחד אין אפילו שמץ של מושג, לבד ממי שהיה שבוי וחזר הביתה, ואתנו כיום.

     

    העיתונות מלאה בימים האחרונים ועדיין, כתבות ותמונות על "המחיר", יחד עם התבטאויות באינטרנט בנושא, והן לא קלות.

    אפשר לחשוב לרגע שאני או אחרים אינם חושבים וחוששים כמותם לבאות, ותוהים בשאלה איך כדאי להמעיט עד לאפס את הסיכויים שזה חלילה יקרה שוב.

    אין נוסחת פלא, למרות שכולנו יודעים מה הצעדים שכדאי לנקוט.

     

    בינתיים, יא ראבאק בינתיים: איך אפשר שלא פשוט לשמוח כמו כולם בשמחת חזרתו משבי של חייל, בן מבנינו שחזר למרות ועל אף הכל?  או להיות שקוע בחצי הכוס הריקה, כשסוף סוף אחרי ייסורי לב וגעגועי נפש התמלאה חצי כוס ?

     

    חזרתו של גלעד, שחרורו מהשבי, כפי שקראתי בהתבטאות נפלאה, הוא בין היתר גם שחרורו של העם.  כי באיזה מקום, וכך ממש אני מרגישה, העם כולו היה בשבי, חסר תקווה ושמחה, עד עתה.  בחזרתו של גלעד שבה לכולנו שמחת החיים, יכולת ראיית התקווה וחצי הכוס המלאה.

     

    למי שלא כך עבורו צר לי.  אך זה הזמן להפגין איפוק ולמתן את ההתבטאויות, לאפשר למשפחה לחייל היקרים האלה, שעברו תקופת גיהינום, שאינני יכולה אפילו להתחיל לתאר, להתחיל לאט לאט לחזור לחיים רגילים ככל האפשר.

     

    אתם יודעים מה זה שאי אפשר ואין יכולת לחזור הביתה? שאתה מוחזק בתנאים קשים, ללא אור יום, ללא חברה רגילה ? שכל הסובב אותך עוין כל כך? שכל רגע משהותך שם אתה מרגיש כל כך לא בטוח ומאוים? יש למישהו שמץ של מושג מה זה עושה לנפשו של אדם? למשפחתו?

    לא, לאף אחד אין ולא יכול להיות רק למי שעבר זאת, למי שהיה קרוב לאדם שעבר זאת.

     

    הגיע הזמן שכל אחד מאתנו יודה גם על דברים שהוא התחיל לראות מובנים מאליהם, כמו משפחה ובית אוהב למשל.

     

    היום התעוררתי אחרי חלום לא קל בו נמנעת ממני החזרה הביתה. התעוררתי. גלעד לא התעורר מחלום מסויט כזה יותר מ 5 שנים, לא הוא ולא משפחתו

     

    כשחיילים שלנו נופלים כל כך חשוב לכולנו להביאם הביתה, ולו לקבורה, גלעד שלנו, של כולנו, חזר השבח לאל שלם ובריא ובחיים, ואני כל כך כל כך שמחה שמרוב שמחה מתקשה להוציא ולו אלפית מרגשות השמחה וההתרגשות שכלואים אצלי בלב בפנים, פשוט חלום שהתגשם, אחד מהם, ומודה לאל על כך כל שנייה.

     

    כחלק ממשפחת השכול התסכול הכאב על אלה שאינם אתנו אינם זרים לי לצערי, ואני מבינה וכואבת יחד עם משפחות הנפגעים, ופונה גם אליהם: תנו לחייל שחזר ולמשפחה שלו חיבוק, תמיכה חיוך, במיוחד מי שרואים את החצי כוס הריקה.  אינני מתעלמת ממנה, אני זוכרת וכואבת אותה בדיוק כמו כל אחד אחר.

     

    אנא, מתנו את ההתבטאויות הפומביות, תנו לו, למשפחה, גם אתם את החיבוק שהם זקוקים לו, שהם ראויים לו, שמחו יחד אתם.

    זה לא נוגד את זה כהוא זה שעדיין אפשר לראות ולזכור את החצי כוס הריקה, בבוא הזמן אפשר לפעול גם בעניין זה.

    שימחו עם כולם, גם בשביל עצמכם.

     

     

    ''     ''    ''       

     

      

    ''
          

      

    דרג את התוכן:

      תגובות (52)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/10/11 18:50:
      חיבוק ענננננק :)
        22/10/11 11:22:
      מסכימה עם כל מילה שלך
        22/10/11 11:12:
      אוהבת אותך. גם על המילים הללו :) ! חיבוק ממני.
        22/10/11 09:09:
      עולם שלם הרים גבה, אפילו שתיים. וכמו בטקסים שיש לנו ומונף הדגל, הרגשתי שאני גובהת בס"מ מגאווה. שמחה לא להיות כמו כולם. שמחה בקידוש החיים המאפיין את הלאום שלנו. ואני אתך במקרה זה. מתפללת ולא בשקט שהפרעות המושמעות בפיהם של נביאי הזעם לא יתממשו. ושיהיו בנו האומץ, הנחישות והכח להלום במי שינסה לפגוע בנו שוב. ומעל הכל שיהיה בסופו של דבר מי שישנה הלך מחשבה של מיליוניי אנשים ויסלול דרך אפשרית לשלום. ואסתפק בשקט כמו זה שיש לנו בגבול המזרחי. צריך יותר?
        21/10/11 22:59:

      מצטרפת לברכתך "אנא, מתנו את ההתבטאויות הפומביות, תנו לו, למשפחה, גם אתם את החיבוק שהם זקוקים לו, שהם ראויים לו, שמחו יחד אתם.

        21/10/11 21:59:

      צטט: cats4 2011-10-21 20:57:54

      צטט: סוקראטס 1 2011-10-20 23:35:18

      שמחנו באמת שמחנו

      וגם פתחנו שלא כמנהגנו בצהלולים

      אבל חלאס מספיק, עד כמה.

      זה כבר גובל בשטיפת מוח, אין מדייה אין פינה אין חדר אפל שלא טוחנים את העניין הזה

      או שאולי אנחנו בתחרות לבנטינית מול שכננו מי יעשה יותר רעש ויחגוג ביתר עוצמה

      נו  כפי הנראה גם פה אנחנו צריכים להבליט שאנחנו טובים יותר, יצירתיים יותר רעשנים יותר.

      ונשאלת השאלה למה, מה אין מחר, מה בגלל שמאן דהו חושב שהמחיר ששולם הוא מיזערי, שהמחיר שגבו מאיתנו הנבלות הללו שחזרו לאן שחזרו לא נחשב למספיק כבד בשביל שקצת נצניעה את הצרמונייה הזו של החגיגות

      אז יופי שמחנו ואנחנו שמחים מאד

      אבל בבקשה מספיק דייי

      סוקראטס

       אתה יודע.אתה תמיד יכול להעביר תחנה או ערוץ או בכלל להשתיק את המדיה,אתה מכיר את הכפתור הזה שבלחיצה עליו הכל משתתק?תלחץ עליו כי זה נשמע שאתה סובל.

      ישנם לא מעט אנשים שעקבו בדאגה חמש שנים וארבעה חודשים אחר משפחת שליט ובנה השבוי. גלעד שליט חולץ ממוות!

      מותר לאנשים להביא פורקן למתח ולחשש שבו היו מצויים לאורך זמן כה ארוך והצהלות אינן מעידות כהוא זה שהצוהלים

      אינם "רואים" את הסיכון הכרוך בשחרור המחבלים.

       

      '' 

        21/10/11 21:58:

      צטט: cats4 2011-10-20 22:26:14

      כמה טוב שזה כבר אינו חלום,כי עם כל חודש נוסף שחלף כשגלעד בשבי כן גברה בי התחושה שהחלום הזה הוא חלום שלא מתעוררים ממנו. כמה כמהתי לשוב ולהיות גאה בישראליותי!

      אנו חשים בול אותו דבר בנושא.

      תודה 

      ''

        21/10/11 21:51:
      יפה כתבת. כל שנותר הוא לברך על חזרתו של גלעד לחיק משפחתו, חבריו ועמו.
        21/10/11 20:57:

      צטט: סוקראטס 1 2011-10-20 23:35:18

      שמחנו באמת שמחנו

      וגם פתחנו שלא כמנהגנו בצהלולים

      אבל חלאס מספיק, עד כמה.

      זה כבר גובל בשטיפת מוח, אין מדייה אין פינה אין חדר אפל שלא טוחנים את העניין הזה

      או שאולי אנחנו בתחרות לבנטינית מול שכננו מי יעשה יותר רעש ויחגוג ביתר עוצמה

      נו  כפי הנראה גם פה אנחנו צריכים להבליט שאנחנו טובים יותר, יצירתיים יותר רעשנים יותר.

      ונשאלת השאלה למה, מה אין מחר, מה בגלל שמאן דהו חושב שהמחיר ששולם הוא מיזערי, שהמחיר שגבו מאיתנו הנבלות הללו שחזרו לאן שחזרו לא נחשב למספיק כבד בשביל שקצת נצניעה את הצרמונייה הזו של החגיגות

      אז יופי שמחנו ואנחנו שמחים מאד

      אבל בבקשה מספיק דייי

      סוקראטס

       אתה יודע.אתה תמיד יכול להעביר תחנה או ערוץ או בכלל להשתיק את המדיה,אתה מכיר את הכפתור הזה שבלחיצה עליו הכל משתתק?תלחץ עליו כי זה נשמע שאתה סובל.

      ישנם לא מעט אנשים שעקבו בדאגה חמש שנים וארבעה חודשים אחר משפחת שליט ובנה השבוי. גלעד שליט חולץ ממוות!

      מותר לאנשים להביא פורקן למתח ולחשש שבו היו מצויים לאורך זמן כה ארוך והצהלות אינן מעידות כהוא זה שהצוהלים

      אינם "רואים" את הסיכון הכרוך בשחרור המחבלים.

        21/10/11 17:45:
      העיקר שהוא כאן. ומי שיצעק, יצעק.
        21/10/11 16:52:
      ואין צורך להוסיף עוד.. רוני (-:{
        21/10/11 10:24:

      צטט: טלוני 2011-10-20 06:49:27

      בונבונייטה,
      לא יכולתי בעצמי לכתוב את רחשי ליבי טוב יותר.
      היה זה גם החלום שלי וחשבתי שנרקוד ברחובות כמו ביום הכרזת המדינה.
      אולם עצב המשפחות השכולות העיב על השמחה.
      אבל כמו בחיים אין שמחה מושלמת.הכאב והשכול נמצאים אינו במילא.
      מן הראוי ברגע ניסי שכזה לא לקשור אחד בשני ולחבק ולשמוח עם משפחת שליט, ולהודות לאל על שהתאפשר לנו לחזות בגלעד שב לביתו ובריא ושלם.

      '' 

        21/10/11 10:20:

      צטט: Seth_Baccal 2011-10-20 02:38:56

      אני שמח בשמחתם- אך כואב את כאב המשפחות השכולות, ואין שני רגשות אלו סותרים אחד את השני...

      בדיוק, לפחות אתה נותן לזה ביטוי בצורה הולמת. גם אני כואבת בדיוק אותו כאב ככולם, אך שמחה ללא גבול להחזרתו הביתה של מי שהיה שבוי כל כך הרבה יותר מדי זמן .

      '' 

        21/10/11 10:18:

      צטט: רומפיפיה 2011-10-20 02:12:18

      אושר גדוןל הציף אותנו, איש לא יכול היה להתנתק מהמסך

      כמה דמענו משמחה מאושר . על כי הילד חזר הוריו

      רצה כחוש חיוור אבל חי!!!

      המחיר ששולם כבד מנשוא

      הממשל צריך לקבוע דרך תנהלות

      לעתיד אם חלילה יחזור המקרה וחייל נוסף יחטף

      אנחנו לא יכולים להפקיר שום חייל

      כי כל אחד מהם הינו חלק מהעם....

      תמורת כל חייל שיחטף, יש לנו צבא חזק

       מוסד שב"כ שידאג לחטוף מנהיג חשוב משלהם

      ואותו נחליף, אחד מול אחד..

      ילד שלנו מול נבל משלהם...

      '' 

        21/10/11 10:17:

      צטט: debie30 2011-10-19 23:56:07

      בונבוניטה,
      מסכימה עם כל מילה שכתבת.

      גלעד נפל בשבי לא בגלל שהוא גלעד,

      אלא בשל היותו חיל צה"ל,

      ולכן תחושת השבי הייתה של כולנו

      (אומרים, שכל העם צבא)

      טוב שהגיע  רגע שיחרורו

      ההקלה והשמחה ללא גבול...

      רגע גדול ומרגש...

       

      חג שמח

      דבי


       

      '' 

        21/10/11 10:15:

      צטט: O my 2011-10-19 22:50:56

      מסכים עם כל מילה וחבל שצריך להלחם על כך אפילו עם חברים קרובים ויקרים. בעקרון יש להחזיר כל לוחם לביתו בתום הקרבות, על כך גדלנו והתחנכנו ואבוי לנו ביום שננהג אחרת. הטעות נעשתה לפני 5 שנים,לא היום. הלקחים נלמדו ומיושמים כבר מאז. גלעד. לא הוא שצריך לשלם את מחיר המחדלים. bring the boys back home.

      '' 

      מברכת מרחוק, שבת שלום
        21/10/11 08:04:
      מקסים
      כמה טוב שחלום הבלהות נעקר ,קיבלנו התגשמות של חלום טוב ומתוק ,,, גלעד חזר . רגע מכונן לחיילים ,להוריהם ולכל בן אנוש . חג שמח .
        20/10/11 23:35:

      שמחנו באמת שמחנו

      וגם פתחנו שלא כמנהגנו בצהלולים

      אבל חלאס מספיק, עד כמה.

      זה כבר גובל בשטיפת מוח, אין מדייה אין פינה אין חדר אפל שלא טוחנים את העניין הזה

      או שאולי אנחנו בתחרות לבנטינית מול שכננו מי יעשה יותר רעש ויחגוג ביתר עוצמה

      נו  כפי הנראה גם פה אנחנו צריכים להבליט שאנחנו טובים יותר, יצירתיים יותר רעשנים יותר.

      ונשאלת השאלה למה, מה אין מחר, מה בגלל שמאן דהו חושב שהמחיר ששולם הוא מיזערי, שהמחיר שגבו מאיתנו הנבלות הללו שחזרו לאן שחזרו לא נחשב למספיק כבד בשביל שקצת נצניעה את הצרמונייה הזו של החגיגות

      אז יופי שמחנו ואנחנו שמחים מאד

      אבל בבקשה מספיק דייי

      סוקראטס

      ***
        20/10/11 22:26:
      כמה טוב שזה כבר אינו חלום,כי עם כל חודש נוסף שחלף כשגלעד בשבי כן גברה בי התחושה שהחלום הזה הוא חלום שלא מתעוררים ממנו. כמה כמהתי לשוב ולהיות גאה בישראליותי!
        20/10/11 21:06:
      את צודקת כל כך.....
        20/10/11 19:47:
      כל מילה נכונה, בונבוש - שהרי השמחה והצער לעולם יהיו שלובים יחד במקום האחד והיחיד שלנו.....אז אנו בוחרים, להרגשתי, כרגע בחצי הכוס המלאה, אל החצי הריק עוד נשוב, המציאות תחזיר אותנו.....בינתיים שאכן ניתן לגלעד את השקט הנפשי שלו. קשה לי כל כך לחשוב כמה זמן של חיים הוא בעצם הפסיד, כמה זמן ייקח לו לשוב להיות אדם רגיל, שעובד, מתפקד, אוהב, חי כמו כולנו. תודה, בונבוש, סוף שבוע נעים!
        20/10/11 18:31:

      לחיי חלומותינו
      לחיי עתיד טוב יותר
      כיף היה לבקרך
      תודה לך על הפוסט ,
      חג שמח
      שרה קונפורטי

        20/10/11 18:16:
      החגים נגמרו וגלעד שליט חזר. מה עוד אנחנו צריכים??
        20/10/11 18:15:
      אכן התגשם החלום ,,איזה חג שמח!!!!
        20/10/11 18:04:

      מאוד מאוד מאוד מרגש
      (לגבי מי שלא - נראה לי שעברנו את הימים של "מוכרחים להיות שמח")

        20/10/11 17:48:
      שמחה שחזר עכשיו הזמן להניח למשפחת שליט לתת להם את המרחב הדרוש להם כדי להחלים ובקשר למחיר - אף אחד לא יודע מה יהיה...אנחנו חיים הווה ובהווה כאם לחייל הייתי צריכה לראות את החיוך של אביבה שליט
        20/10/11 16:33:
      בונבוניטה מרגש ונפלא דוז פואה - סופשבוע נעדר
        20/10/11 14:20:
      אכן, אושר לראות את גלעד בקרבנו... נתפלל שהעתיד לא יפתיע לרעה!
        20/10/11 13:49:
      שמחה גם אני שהוא חזר .
        20/10/11 12:45:
      איתך יקירה חזרתו של גלעד מסמלת המון מרנינה מעודדת ובעיקר משמחת.... דייה לצרה בשעתה....אי אפשר לחיות בהווה בפחד מהעתיד.....ברוך שובך גלעד
        20/10/11 12:22:
      גלעד הראה לנו את מה שאנחנו מסוגלים להיות,ואנחנו באמת יכולים ולא רק אלא גם מחויבים. בכבוד רב ובכאב מהול בשמחה שמאופיין כ"כ את עמנו,כמו ביום העצמאות....זה עמנו..וזה יחודו..איך שאנחנו יודעים להתעלות.
        20/10/11 10:01:
      מסכימה לדברייך. שחרור גלעד הוא חג לכולנו
        20/10/11 09:29:

      לפעמים החלומות מקבלים פרושים שונים לאחר היקיצה
      המשיכי להנות משלך ואל תקשיבי למתלהמים
      מה זה יועיל למישהו?
      אני פשוט לא מאזינה-יש כפתור או לחצן ושקט לאוזניים
      שימשיכו בשלהם בדממה שלאחר הכבוי....

        20/10/11 09:01:
      חג שמח:)
      הלוואי והחלום היה מתגשם גם לגבי רון ארד
        20/10/11 08:28:

      צטט: zelko 2011-10-20 04:58:46

      צטט: זהר צפוני 2011-10-20 01:05:19

      מדויק. חג שמח ושתמיד יהיו חגינו שמחים כמו חג זה. תודה

      מצטרפת לדבריך

       

       מצטרף לדעת שתיכן.

        20/10/11 07:35:
      אני יודעת מה החלום השני ומאחלת לכולנו שיתקיים במהרה לגבי החלום הראשון הציבור - שהשיב אותו - סיים את תפקידו ובאמת צריך להניח להם עכשיו !
        20/10/11 07:14:
      מילים נכונות
        20/10/11 06:49:

      בונבונייטה,
      לא יכולתי בעצמי לכתוב את רחשי ליבי טוב יותר.
      היה זה גם החלום שלי וחשבתי שנרקוד ברחובות כמו ביום הכרזת המדינה.
      אולם עצב המשפחות השכולות העיב על השמחה.
      אבל כמו בחיים אין שמחה מושלמת.הכאב והשכול נמצאים אינו במילא.
      מן הראוי ברגע ניסי שכזה לא לקשור אחד בשני ולחבק ולשמוח עם משפחת שליט, ולהודות לאל על שהתאפשר לנו לחזות בגלעד שב לביתו ובריא ושלם.

        20/10/11 04:58:

      צטט: זהר צפוני 2011-10-20 01:05:19

      מדויק. חג שמח ושתמיד יהיו חגינו שמחים כמו חג זה. תודה

      מצטרפת לדבריך

       

        20/10/11 02:38:
      אני שמח בשמחתם- אך כואב את כאב המשפחות השכולות, ואין שני רגשות אלו סותרים אחד את השני...
        20/10/11 02:12:

      אושר גדוןל הציף אותנו, איש לא יכול היה להתנתק מהמסך

      כמה דמענו משמחה מאושר . על כי הילד חזר הוריו

      רצה כחוש חיוור אבל חי!!!

      המחיר ששולם כבד מנשוא

      הממשל צריך לקבוע דרך תנהלות

      לעתיד אם חלילה יחזור המקרה וחייל נוסף יחטף

      אנחנו לא יכולים להפקיר שום חייל

      כי כל אחד מהם הינו חלק מהעם....

      תמורת כל חייל שיחטף, יש לנו צבא חזק

       מוסד שב"כ שידאג לחטוף מנהיג חשוב משלהם

      ואותו נחליף, אחד מול אחד..

      ילד שלנו מול נבל משלהם...

        20/10/11 02:11:

      אתמול, היום, צחר ובימים הבאים, יהיו אלה ימים של שמחה עבור גלעד, עבור הוריו המדהימים, עבור בני משפחתו והפעילים המסורים ועבור כל אלו שסייעו בידם - ובפרט איתן וורטהיימר וחברת "ישקר".


      לצערי, דבר לא השתנה בעם - למרות הקלישאות וההצהרות המתקתקות, שהיו תוצאה של הפקה מתוזמנת ומשומנת להפליא של הנהגת מדינה, שדומה לה נמצאת רק ברצועת עזה...


      אין כאן מחצית הכוס המלאה ובוודאי לא המחצית הריקה. בפנינו עמדה ועדיין עומדת כוס ריקה לחלוטין, שרק טיפות בודדות צמודות לדפנותיה - ושרק למשך 24-48 שעות, התמלאה קמעה בשל דמעות ההתרגשות המלוחות....

        20/10/11 01:28:
      תודה על הכתיבה המרגשת שהבאת... מזדהה עם המילים כתבת פוסט מדהים צחיתוש♥
        20/10/11 01:05:
      מדויק. חג שמח ושתמיד יהיו חגינו שמחים כמו חג זה. תודה
        20/10/11 00:44:
      toda al a shituf ve chag sameach
        20/10/11 00:30:

      יחס אמביוולנטי,

      מצד אחד מאושר "שהילד" חזר הביתה.

      מצד שני מזועזע וחרד מזריקת המרץ שקיבל החמאס ומהרוצחים שטופי הדם ששוחררו ומקבלות הפנים שעשו לכבודם.

      אף אחד לא משלה את עצמו שהם יהפכו לחסידי אומות עולם ויחדלו לעסוק בטרור.


      עונש מוות למחבלים עם דם על הידיים (תרתי משמע) ולשולחייהם כך שבפעם הבאה כשתהיה עסקת שבויים יוכלו לקבל מקסימום גנבי מתכות וגנבי רכב.

      כבר הכריזו מנהיגי חמאס מעל כל במה שזה לגיטימי לחטוף חיילים ושפעם הבאה ידרשו 2000 מחבלים ולא 1000...

       

       

        19/10/11 23:56:

      בונבוניטה,
      מסכימה עם כל מילה שכתבת.

      גלעד נפל בשבי לא בגלל שהוא גלעד,

      אלא בשל היותו חיל צה"ל,

      ולכן תחושת השבי הייתה של כולנו

      (אומרים, שכל העם צבא)

      טוב שהגיע  רגע שיחרורו

      ההקלה והשמחה ללא גבול...

      רגע גדול ומרגש...

       

      חג שמח

      דבי



        19/10/11 22:50:
      מסכים עם כל מילה וחבל שצריך להלחם על כך אפילו עם חברים קרובים ויקרים. בעקרון יש להחזיר כל לוחם לביתו בתום הקרבות, על כך גדלנו והתחנכנו ואבוי לנו ביום שננהג אחרת. הטעות נעשתה לפני 5 שנים,לא היום. הלקחים נלמדו ומיושמים כבר מאז. גלעד. לא הוא שצריך לשלם את מחיר המחדלים. bring the boys back home.