יום חמישי היום, השעה 3 בצהריים חזרתי מריצה של שבעה קילומטר, לאחר הפוגת מה, חזרתי לרוץ. ניסיתי את הבריכה, ניסיתי את האופניים, ניסיתי את הגליידים ואת הסקיס, ניסיתי הכל תמיד אני חוזר לרוץ בסוף. אחד הזכרונות שלי מהטירונות הוא את המ"מ מרביץ בי תורה למה זה כל כך כיף לרוץ ואני משיב בהיסוס: "המפקד המ"מ, הרי שנינו יודעים שזה לא באמת כיף" המפקד המ"מ: "הכיף הוא לא בריצה, אלא ההרגשה בסיומה"
וכעת אני בדיוק בכיף שאחריה. יושב על הבאר בפוזה הרגילה. הלפטופ מולי (כרגיל), האצבעות שוב מרפרפות על המקלדת (כרגיל) (דרך אגב, הקראש קורס שעשיתי באינטרנט לפני כמה שנים להקלדה עיוורת, התברר כאחת ההחלטות הכי משתלמות)
אני מתבונן במסך, עוד לא ממש יודע מה אני מתעתד לכתוב הפעם אני רק יודע שבא לי לכתוב שמתי את צמאון של שלמה ארצי ברקע משום מה, הדיסקים שלו עוזרים לי לכתוב שלמה ארצי ואלכוהול, המתכון המושלם לכתיבה יוצרת לפני מחצית השעה, הייתה פרסומת ברדיו על ההופעה של שלמה ארצי שנועלת הערב את סיבוב ההופעות המצליח שלו באמפי בראשון לציון, הפרסומת הסתיימה, נכנסתי לאינטרנט והזמנתי שני כרטיסים. עוד שלוש שעות מתחילה ההופעה
מכיוון שאין לי ממש על מה לכתוב, כנראה שאני פשוט אשרבט לי כמה מילים בלי משמעות עד ההופעה. מקוננת בי התחושה שיש לי ירידה באיכות הפוסטים, כמו גם באיכות הכתיבה התחלתי לכתוב פה לפני חמישה חודשים לערך, ובדיוק בחודשים אלו חוויתי טלטלות עזות בחיי האישיים הכל התבטא בכתיבה ובפוסטים. ולפתע, אט אט קהות חושים אחזה בי היעדר התחושה מתבטא בכתיבה זה כמו לשיר יפה בלי רגש זה לא יכול לצאת טוב מישהו טבע פעם אנאלוגיה, שהכתיבה משולה לסיכה הרגשות המוטמעים בה, משולים למקל מברזל שהסיכה מחוברת לקצהו בעזרת המקל ניתן להחדיר את הסיכה לתוך הלב, בלי המקל היא יכולה להציק ותו לא
והמטוטלת נותנת בי את אותותיה נותרתי רק עם הסיכה ___________________________________________________
יש אנשים הנוהגים להמר בקזינו הגדול והמפורסם בעולם (הבורסה) מהמרים דרך קבע, מכורים האדרנלין מפעפע בעורקיהם כל הצלחה, כמו גם כשלון מעודדת סיכונים נוספים הימורים פרועים באמתלות מגוחכות של חישובים מלומדים ושיקולים מושכלים אני מזמן העברתי את הנטייה הזו, אשר לצערי טבועה בי אל עבר עולם העסקים הלאה הבורסה... לדה מרקר אני כבר אכנס רק בשביל הקפה האמת שעשיתי זאת כבר מזמן אבל נזכרתי בזאת השבוע בהקשר אחר לגמרי למשקיע בבורסה, כל יום הוא יום חג כל יום הכסף משתנה, תיק ההשקעות עולה ויורד ובהתאמה גם מצב הרוח שלך בשלב מסוים, כאשר התיק גדול דיו או שהאופי של הרכבו פרוע כמו בעליו שבשבת מצב הרוח תנודתית מידי והתוצאה הינה תמיד קיצונית משבר או קהות חושים
בבורסה נחלתי הצלחה אחת כבירה וכשלון עוד יותר צורב בעקבותיה זה היה די מזמן מאז כל נטיות המהמר שבי קיבלו הסבה מספקת לעולם העסקים הבעיה היא שגם שם, המטוטלת הרגשית תובעת את מחירה
נוהגים לומר שהיקום נוהג הקפדה יתרה, להעניק מתנות רק לאלו שמגיע להם ולא לאלה שצריכים אותם. משפט משנה חיים למי שיעמיק בו
__________________________________________________________
כבר שנתיים לא יצאתי בחצות מהבית כדי ללכת לסיבוב מועדונים לשמוע מוסיקת האוס, לשתות וודקה מזויפת, לשחק אותה נהנה ולחזור עם הנג אובר עשיתי את זה אמש נתראה שוב עוד שנתיים (אולי)
חג שמח
|
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני לא נמצא בבורסה כבר שנים, מישהו אמר לי אתמול, מותר לקחת סיכונים בחיים, אבל רצוי שההגה יוותר בידיים שלנו...
תודה מותק
אני מתחבר למה שכתבת, גם לאנאלוגיה וגם לוויסקי..:)
רק לא למעוד. אפרופו החגים והבורסה כמובן. אתה כותב יופי ועוד שנתיים מחכה לפוסט הבא, אלא אם תהיה קודם איזו הנפקה מאד טובה ....
תנקס, מעכשיו אני במוד שרבוטים
אני כתבתי שמחקתי פוסטים שלי?
אף פעם לא מחקתי אף פוסט, אני מכבס באהבה
ובנוגע להיא שנסעה לשבועיים, אנו כבר לא אנו יותר
אבל נחמד לראות שיש מי שעוקב..:)
וגם נחמד לקבל ציטוטים מפוסטים ישנים...:)