כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לשרוף את האוניות

    ask Alexander the great

    0

    הנגאובר ושלמה ארצי

    14 תגובות   יום חמישי, 20/10/11, 15:42

    יום חמישי היום, השעה 3 בצהריים

    חזרתי מריצה של שבעה קילומטר,

    לאחר הפוגת מה, חזרתי לרוץ.

    ניסיתי את הבריכה, ניסיתי את האופניים, ניסיתי את הגליידים ואת הסקיס,

    ניסיתי הכל

    תמיד אני חוזר לרוץ בסוף.

    אחד הזכרונות שלי מהטירונות הוא את המ"מ מרביץ בי תורה למה זה כל כך כיף לרוץ

    ואני משיב בהיסוס: "המפקד המ"מ, הרי שנינו יודעים שזה לא באמת כיף"

    המפקד המ"מ: "הכיף הוא לא בריצה, אלא ההרגשה בסיומה"

     

    וכעת אני בדיוק בכיף שאחריה.

    יושב על הבאר בפוזה הרגילה.

    הלפטופ מולי (כרגיל), האצבעות שוב מרפרפות על המקלדת (כרגיל)

    (דרך אגב, הקראש קורס שעשיתי באינטרנט לפני כמה שנים להקלדה עיוורת, התברר כאחת ההחלטות הכי משתלמות)

     

    אני מתבונן במסך, עוד לא ממש יודע מה אני מתעתד לכתוב הפעם

    אני רק יודע שבא לי לכתוב

    שמתי את צמאון של שלמה ארצי ברקע

    משום מה, הדיסקים שלו עוזרים לי לכתוב

    שלמה ארצי ואלכוהול, המתכון המושלם לכתיבה יוצרת

    לפני מחצית השעה, הייתה פרסומת ברדיו על ההופעה של שלמה ארצי שנועלת הערב את סיבוב ההופעות המצליח שלו באמפי בראשון לציון,

    הפרסומת הסתיימה,

    נכנסתי לאינטרנט והזמנתי שני כרטיסים.

    עוד שלוש שעות מתחילה ההופעה

     

     

    מכיוון שאין לי ממש על מה לכתוב, כנראה שאני פשוט אשרבט לי כמה מילים בלי משמעות

    עד ההופעה.

    מקוננת בי התחושה שיש לי ירידה באיכות הפוסטים, כמו גם באיכות הכתיבה

    התחלתי לכתוב פה לפני חמישה חודשים לערך,

    ובדיוק בחודשים אלו חוויתי טלטלות עזות בחיי האישיים

    הכל התבטא בכתיבה ובפוסטים.

    ולפתע, אט אט קהות חושים אחזה בי

    היעדר התחושה מתבטא בכתיבה

    זה כמו לשיר יפה בלי רגש

    זה לא יכול לצאת טוב

    מישהו טבע פעם אנאלוגיה, שהכתיבה משולה לסיכה

    הרגשות המוטמעים בה, משולים למקל מברזל שהסיכה מחוברת לקצהו

    בעזרת המקל ניתן להחדיר את הסיכה לתוך הלב,

    בלי המקל היא יכולה להציק ותו לא

     

    והמטוטלת נותנת בי את אותותיה

    נותרתי רק עם הסיכה

    ___________________________________________________

     

    יש אנשים הנוהגים להמר בקזינו הגדול והמפורסם בעולם (הבורסה)

    מהמרים דרך קבע, מכורים

    האדרנלין מפעפע בעורקיהם

    כל הצלחה, כמו גם כשלון מעודדת סיכונים נוספים

    הימורים פרועים באמתלות מגוחכות של חישובים מלומדים ושיקולים מושכלים

    אני מזמן העברתי את הנטייה הזו, אשר לצערי טבועה בי

    אל עבר עולם העסקים

    הלאה הבורסה...

    לדה מרקר אני כבר אכנס רק בשביל הקפה

    האמת שעשיתי זאת כבר מזמן

    אבל נזכרתי בזאת השבוע בהקשר אחר לגמרי

    למשקיע בבורסה, כל יום הוא יום חג

    כל יום הכסף משתנה, תיק ההשקעות עולה ויורד ובהתאמה גם מצב הרוח שלך

    בשלב מסוים, כאשר התיק גדול דיו או שהאופי של הרכבו פרוע כמו בעליו

    שבשבת מצב הרוח תנודתית מידי

    והתוצאה הינה תמיד קיצונית

    משבר או קהות חושים

     

    בבורסה נחלתי הצלחה אחת כבירה וכשלון עוד יותר צורב בעקבותיה

    זה היה די מזמן

    מאז כל נטיות המהמר שבי קיבלו הסבה מספקת לעולם העסקים

    הבעיה היא שגם שם, המטוטלת הרגשית תובעת את מחירה

     

    נוהגים לומר שהיקום נוהג הקפדה יתרה,

    להעניק מתנות רק לאלו שמגיע להם ולא לאלה שצריכים אותם.

    משפט משנה חיים למי שיעמיק בו

     

     __________________________________________________________

     

    כבר שנתיים לא יצאתי בחצות מהבית כדי ללכת לסיבוב מועדונים

    לשמוע מוסיקת האוס, לשתות וודקה מזויפת, לשחק אותה נהנה ולחזור עם הנג אובר

    עשיתי את זה אמש

    נתראה שוב עוד שנתיים (אולי)

     

    חג שמח

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/10/11 08:44:
      כתיבה משובחת ואמיתית.
        25/10/11 08:19:
      יפה כתבת! * שיאיר לך את הדרך.
        23/10/11 08:32:

      צטט: לבנה שוורץ 2011-10-23 01:36:26

      רק לא למעוד. אפרופו החגים והבורסה כמובן. אתה כותב יופי ועוד שנתיים מחכה לפוסט הבא, אלא אם תהיה קודם איזו הנפקה מאד טובה ....

      אני לא נמצא בבורסה כבר שנים, מישהו אמר לי אתמול, מותר לקחת סיכונים בחיים, אבל רצוי שההגה יוותר בידיים שלנו...

        23/10/11 08:30:

      צטט: yogababby 2011-10-22 19:27:51

      בייבי, אנחנו מכירים אותך ויודעים שאתה יודע לכתוב ולרגש אותנו, לפעמים זה יוצא ככה ולפעמים אחרת, אבל תמיד זה מהלב שלך, הכי כנה,הכי אמיתי, הכי ישיר ובגלל זה הכי כובש. מיוחד אתה גם אם מרגיש לך לא הכי, הכי....

      תודה מותק

        23/10/11 08:29:

      צטט: נושם רושם 2011-10-22 18:33:35

      כותב הוא כמו מתאגרף, פעם בכושר פעם לא, תמיד לבד בזירה. אגב, לא אני אמרתי, יאיר לפיד אומר, והוא עושה את שניהם. אין חידה יותר גדולה מלדעת תתקוף אותך ההשראה להוציא בונבונירות כמו בפפוסטים קודמים. ווסקי שוטף הכל, הכותבים הכי גדולים חיסלו ממנו נהרות. תמשיך, פעם יצא ממ פעם יצא סימפוניה של תצריפים.

      אני מתחבר למה שכתבת, גם לאנאלוגיה וגם לוויסקי..:)

        23/10/11 01:36:

      רק לא למעוד. אפרופו החגים והבורסה כמובן. אתה כותב יופי ועוד שנתיים מחכה לפוסט הבא, אלא אם תהיה קודם איזו הנפקה מאד טובה ....

        22/10/11 19:27:
      בייבי, אנחנו מכירים אותך ויודעים שאתה יודע לכתוב ולרגש אותנו, לפעמים זה יוצא ככה ולפעמים אחרת, אבל תמיד זה מהלב שלך, הכי כנה,הכי אמיתי, הכי ישיר ובגלל זה הכי כובש. מיוחד אתה גם אם מרגיש לך לא הכי, הכי....
        22/10/11 18:33:
      כותב הוא כמו מתאגרף, פעם בכושר פעם לא, תמיד לבד בזירה. אגב, לא אני אמרתי, יאיר לפיד אומר, והוא עושה את שניהם. אין חידה יותר גדולה מלדעת תתקוף אותך ההשראה להוציא בונבונירות כמו בפפוסטים קודמים. ווסקי שוטף הכל, הכותבים הכי גדולים חיסלו ממנו נהרות. תמשיך, פעם יצא ממ פעם יצא סימפוניה של תצריפים.
        21/10/11 10:33:
      ראשית אומר,אני חושבת שהפוסט הזה כתוב נפלא,יש לי הרושם שפוסטים אצלך נכתבים תמיד אחרי ארוע מטלטל כזה או אחר,ולפוסט זה לא קדם כל אירוע שכזה,היכולת שלנו להתבטא היא שונה כשהרגשות מועצמים. באופן אישי אומר שעדיף בעיניי להקיא על הנייר ולכבס את הבפנים דרך המילים הכתובות,מאשר לאגור את עצמך לדעת וליצור פצצה מתקתקת ,זה קרה לי.... וכשהפצצה התפוצצה זה היה נורא,נורא עד גועל(ואני לא אדם שנוטה להגעיל את הסביבה...אם אתה מבין כוונתי((((: ) לכן,לעיתים,גם אם אין טריגר כזה או אחר(השראה במילים אחרות..) אולי מוטב לשרבט בכל זאת ולא לאגור פנימה. ולעניין כהות חושים,ככל שהטלטלות הפנימיות חזקות הנשמה נחבטת בחוזקה,סף היכולת שלנו להרגיש מתכהה,קח אנלוגיה לגוף ככל שתחבוט בו,בסוף הוא יפסיק להרגיש מרוב עוצמת הכאב.גם את החיבוק העוטף והאוהב הוא לא יצליח להרגיש.
        21/10/11 00:27:

      צטט: ScarletTerror 2011-10-20 22:03:53

      אני מאוד אוהבת את הכתיבה שלך, היא טובה גם כשאתה סתם משרבט. אל תפסיק.

      תנקס, מעכשיו אני במוד שרבוטים

        21/10/11 00:27:

      צטט: נורית לביא 2011-10-20 19:55:04

      הי, גם אני מחקתי את כל הפוסטים שלי (היו איזה 20) מהשנה האחרונה. פשוט כי נמאס לי לכבס את עצמי (את הבפנים) בחוץ. אני מקווה שההיא שנסעה לשבועיים חזרה ושכיף לכם ביחד. אהבתי גם את הפוסט הקודם שלך- "מעדיף לשכב איתה 100 פעם מאשר עם 100 נשים אחרות". גם אני עם קפה- מעורבב עם שוקולית (יוצא טעיםםםםם) עכשיו וקוראת כאן, זה סבבה לבוא לכאן גם כשזה רק על הקפה. :-)

      אני כתבתי שמחקתי פוסטים שלי?

      אף פעם לא מחקתי אף פוסט, אני מכבס באהבה

      ובנוגע להיא שנסעה לשבועיים, אנו כבר לא אנו יותר

      אבל נחמד לראות שיש מי שעוקב..:)

      וגם נחמד לקבל ציטוטים מפוסטים ישנים...:)

        21/10/11 00:23:

      צטט: ליידי לו 2011-10-20 17:26:37

      אין סיפוק ששווה ערך אחרי אימון ספורט למרות הקושי שבו, ואחרי ...להתענג בהופעה של ארצי ולא לבד.

      אני מכיר עוד כמה סיפוקים שמשתווים, חוץ מזה שתמיד אני מרגיש שהסיפוק בסוף, לא שווה את המאמץ של הריצה עצמה, לכן אין לי מושג למה אני ממשיך לרוץ על בסיס קבוע..:)

       

        20/10/11 22:03:
      אני מאוד אוהבת את הכתיבה שלך, היא טובה גם כשאתה סתם משרבט. אל תפסיק.
        20/10/11 17:26:
      אין סיפוק ששווה ערך אחרי אימון ספורט למרות הקושי שבו, ואחרי ...להתענג בהופעה של ארצי ולא לבד.

      ארכיון

      פרופיל

      Mr louis
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין