קשה היה לי לפתוח את ליבי בפני אנשים,ובמיוחד בפני זרים.ובראשי עלתה שוב האימרה,שאדם זר טוב מאדם קרוב.
לא ייחסתי לכך חשיבות.
אני בת 40 פלוס,מתגוררת בישוב קטן ונחמד.עוסקת בחינוך.איני פנויה לאהבה,אני מחפשת ידיד בכדי להנעים את זמני.כתבה בהודעתה.
אני לא פנוי לשיחות עתה..השבתי
אני מבינה,אני רק מקווה שתוכל שוחח עימי.
לא הבנתי את פשר עקשנותה,לשוחח עימי,והרי אינה מכירה אותי.
אני עובר משבר בחיי,משבר שמאד מפריע לי,.כתבתי.
מצטערת לשמוע,התרצה לשתף?
איני יכול..מצטער.
ספר לי על עצמך...ביקשה.
ההודעות הבאות היו בסימן הכרות.ביני לבין ש'.אט אט למדתי להכיר אותה,וליבי עדיין סגור.
לא יכולתי להיפתח,כאבה לי העובדה שאיני מסוגל לאתר את א',וליבי אמר אומר לחדול מהנסיונות לחפש,כי א' פתחה בדף חדש...
ש' אט אט החלה להכנס אל ליבי,ולהתיר את שעריו.
השיחות עברו בהנאה כה רבה...חשתי שמצאתי הקלה,שמצאתי שותף להנאה שלי,חשתי שאני מאושר.
לא רציתי לצאת מהחלום שאליו נכנסתי...חלום נפלא שאותו בקשתי הרבה ימים,ההגשמה כאן,לפתחי רק עליי להכנס אליו,ולבסס את מקומי שם...בתוך ההוויה היפה הזו.
רגשותיי נפתחו אל ש',חבקו אותה בחום רב.והעצב שבי פינה מקומו לרגעים נפלאים,
ש' פתחה את שערי ליבי,ונכנסה לשם כקסם שהיה חסר בתוכי,ניקתה את מכאובי,והקימה את גן אהבתה בתוך נשמתי.
ואני כסומא,אחריה הלכתי,נותן בין השיטין את ליבי,למען תוביל היא את דרכי.
אני רוצה שנפגש,אמרה לי ש' לאחר כחודשיים.
איני מוכן,השבתי,אני רוצה עוד זמן..בבקשה.
סרבתי כמה פעמים לש',ואהבתי אליה התגברה,היא הייתה כל עולמי,אליה יצאה נפשי.
אך הייתי חייב לנקוט בסירוב למענה ולמעני.
החלטתי להיעתר לבקשתה לאחר 4 חודשים...
כבשרתי לה זאת...אני מתרגשת מאד.לחשה.אני מתגעגעת כל כך.מה תרצה שאביא לך?
לא צריך דבר
באיזו שעה תגיע?
בשעות הבוקר..
התישאר?
איני יודע....ייתכן שכן.
אשמח שתישאר..
אנחנו צריכים להיות ערים לכך שאולי הדברים לא ייראו כפי שאנו רוצים.
איני מאמינה בכך.דחתה את דבריי.
כשאגיע,אם דלתך לא תפתח...אלך לדרכי.
הדלת תפתח,לא אשאיר אותך בחוץ.
נתראה מחר? סיכמתי את השיחה.
מחכה לך כבר מעכשיו.
והלילה.....איחד פעימות ליבי להתרגשות עצומה..."
****חלק 6 ואחרון,יבוא בהמשך... |