ואם יבוא איש ללמד חובה עליי, כי הפרזתי בגנות העריצים ומעשי הרצח אשר עשו, או גדשתי את הסאה בקינותי על אסונות מולדתי, ישא־נא פנים למכאובי, אשר קלקלו את שורת ההיסטוריה... ואם יישקלו כל האסונות שהיו מימות עולם כנגד הפרענות אשר עברה על היהודים, תכריע את כולם." ~ "תולדות מלחמת היהודים ברומאים",

אלף פעמים מאז בריאתו הסתכל אדם בעולם: בארץ, בשמים, בים, בעצים, בבעלי החיים, באנשים. אלף פעמים ראה ארץ. שמים. ים. צמחים. חיות. אנשים. ובוקר אחד הכל השתנה. פתאום כל הפרטים נצטרפו לתמונה. בהירה , מובנת... או כמעט מובנת.

פתאום הבין האדם שיש לו דרך וסיפר עליה ... ושיתף בה ... למרבה התדהמה  העניין הזה מצא חן בעיני עוד כמה אנשים ... ועוד כמה ... ועוד כמה ... לפתע הפך קומץ לקבוצה וקבוצה ללאום. לאום שתחילתו ברעיון שבסיסו בערכים , בהכרה שיש טוב ויש רע .ו.. כן , הם אבסולוטיים . וחלום אחד מאחד של קבוצה שכל שרצתה היה טוב. על אמת...

עברו עשרות שנים והתפוררנו. שיא אחרי שיא של התפוררות - חברתית, כלכלית, פוליטית, מדינית... ובעיקר ערכית

וחברה המתפרקת לקבוצות העוסקות רק בעצמן. לחרדים ישיבותיהם יותר חשובות מן המדינה. למתנחלים ההתנחלויות  יותר חשובות מהמדינה. לליברלים זכויות הפרט יותר חשובים מהמדינה. ליאפים הקריירה יותר חשובה מהמדינה והילדים. לפוליטיקאים הכיסא יותר חשוב מהחיים. אבד היסוד המאחד. שידע לתבוע מהקבוצות השונות ריסון מסויים. אבדו מערכות הערכים שניהלו את הכלל. שאמרו מהי חברה, . ומהו האיזון הנכון בין דאגת איש לעצמו וביתו ואחריותו לקהילתו ולעולם כולו.אנחנו נסמכים על אותם נדבנים שאנחנו מוקיעים בשלטי ההפגנות. אנחנו בוחרים שלא לבחור כי אין במי. אנחנו תורמים 5 שקלים בסמס ומרגישים טפיחת שכם עצומה- מאיתנו...אנחנו חיים נס קפה... לא טוחנים פולים, לא מבשלים אפילו בוץ... בעצם - בבוץ אנחנו מומחים.

לסיכום: אין קיצורי דרך. אין טכניקות. אין מומחים למציאת ייעוד. ישנו מסע ארוך, שהתרבות האנושית מנהלת  כבר

 כמה אלפי שנים. אנו מצטרפים למסע, לומדים אותו, מקבלים על עצמנו להשתייך לקבוצה או מורשת בתוכו, ומחדשים מתוכו יסודות העונים לשאלה איך אדם צריך לחיות היום. מה הם עיקר תפקידיו. איך הם משתנים לפי שלבי החיים, הנסיבות והמשברים. וזרים לשאלה הראשונה - להבדל הראשון בין טוב לרע ... שם זה מתחיל - שם מתחיל שינוי אמיתי

ייעודנו לעולם לא עושה אותנו גדולים או חשובים יותר משאר בני האדם. לפעמים הוא מטיל עלינו אחריות כבדה יותר, עם אפשרות להיות קצת יותר בני אדם