ב 5 השנים האחרונות

אומרים לנו הכוהנים אריאלי וכהנמן

שאנו רגישים מדי

ולכן איננו רציונאלים.

לכן אנו מקבלים החלטות שנוגדות את הטוב שלנו.

- באוכל

- בסקס

- בכסף

- בכבישים

בכל דבר

הטעויות שאנו עושים יום יום נוראיות.

באוכל, אנו משמינים כל יום כמו פרים

ואוכלים מעייפות, משעמום, ומתסכול בעבודה ובזוגיות ובהורות שלנו.

בסקס

במיוחד גברים

בוגדים כמו משוגעים ללא הבנה שזה קשור ל 3,000 ש"ח בחודש

וחיים שלמים עם 25% מהילדים שלהם בלבד.

לחלופין, הם אינם מקשיבים לנשים שלהם או נוגעים בהם רגשית

ופיזית בצורה שאינה מתאימה, ומאבדים אותן.

אבל הנושא דו צדדי ואינו מטופל ממש.

בכסף

אנו מוציאים ללא הכרה

רגשית כמובן

או נכנסים למחויבויות נוראיות

שהורגות לנו את היכולת לחיות רגוע.

באוכל, בסקס, ובכסף

אנו לא מקבלים החלטות

ההחלטות מתקבלות עלינו.

המוח/אגו/רגש משתלט עלינו לחלוטין ב 90% מהפעמים.

אי הבנה של זה

רכות בקשר לזה

תמשיך את ה coma ההתנהגותית שאנו חיים בה.

אנו נמשיך להתעלם מהעובדה הבסיסית שאנו seep inside בבעיה הרבה יותר

חמורה ממה שאנו חושבים, ושיש לעבוד על הרוגע והנשימה כבסיס.

ללא רוגע בסיסי דבר לא יעבוד.

שום שיטה או כדור או טיפול לא יפתור את ההתנהגות שלנו

למעט רוגע בסיסי ועבודה על הרוגע הבסיסי

והחזרה חלקית לפחות של יכולת קבלת ההחלטות של האדם.

אי הבנה של שורש הבעיה

תשחק עם הבעיה מלמעלה ולא תעצור את האנושות מהדרך שבה אנו הולכים בה.

אנו מהירים מדי

העולם מהיר מדי

השפע גדול מדי

החינוך נוטה הצידה, ולא עוסק בשורשים של התנהגות האדם.

וגדל ילד, בן 13-18

שהופך לסטודנט שרוצה קריירה בלבד ולא לומד על התנהגות

והוא מתחתן אוטומט, ומוליד אוטומט, ומבזבז אוטומט, ומתגרש אוטומט

ומת אוטומט.

האדם אינו מקבל החלטות בחייו. פשוט ככה. האוטומט מקבל בשבילו.

החוקרים צריכים להיות חדים הרבה יותר בקביעה שלהם.

החוקרים צריכים להרים את הדגל שמתריע על עומק הבעיה.

היהדות, הבודהיזם והרוחניות גילתה את זה כבר מזמן.

אבל המחקר צריך היה להיות יותר בוטה ופחות "נחמד".

החוקרים נחמדים. פופוליסטים. אינם רוצים להפחיד.

אז אנו ניהנים לקרוא ספרים על אי הרציונאליות שלנו

וממשיכים ב 33% גירושין

וכלכלה נופלת. או מלחמות.

צריכים להיות בוטים יותר. צריך להביט לשומן במראה

לבעיית ההשמנה והאכילה ולומר את האמת:

אנו לא בשליטה.

האדם אינו בשליטה.

הכל מתנקז לשניות של ההחלטה

כל הרעיון הדגול של חלופות בבחירה

ועיבוד/ניתוח של התנהגויות שונות

הכול אינו מתממש באותן שניות קריטיות

של SMS בכביש, או היעתרות לחיזור אסור

או נפילה לאכילת לחם/חלה בארוחה משפחתית

או לקנייה של בגדים ומכונית גדולה.

בשניות הקריטיות של ההחלטה, אנו לא מחליטים

אלא נופלים במסגרת הדהירה שלנו. אנו נופלים מתוך עייפות

שעמום ועומס מטורף. בשניות הקריטיות של חוסר ההחלטה

אנו לא שולטים במעשה. רק רוגע בסיסי יכול לשנות את זה.

כי כדי להחזיר שליטה, צריך להודות, שאנו לא בשליטה.

לא על האוכל

לא על הכסף.

הטלויזיה צריכה לעסוק בזה 50% מהזמן

בתי הספר צריכים לעשות שיעור יומי של שעה על תזונה נכונה

ולמדוד הצלחה של תלמידים

או לכוון לתיקון הדרך.

התזונה ושמירה על הכסף

צריכים להיות 50% מתוכנית הלימודים של בתי הספר

אוניברסיטה

ובתקשורת - טלויזיה ועיתונות.

דרכים לשליטה בכסף

דרכים לשליטה באוכל

דרכים לשליטה בפה - בשפה. במילים הפוגעות

דרכים לשמירה על זוגיות

הורדת קצב חיים והגברת שליטה בחיים.

החזרת האדם ליכולת קבלת החלטות.