0
רעשי הבוקר חודרים את מעטה השינה איתם מתעוררת תחושת הגוף העירום ליל אמש עוד שוכן בו ענוג, עדין, משכר, התשוקה שסערה לפני שעות מעטות מתעוררת, מציפה, רוצה לשוב ולכבוש את הגוף העירום, מתלטפת בתנועות רכות, תנועות עגולות, משתוקקת להרמוניה שסחפה אל רגע בו הזמן התפוגג והמקום כבר לא ואנחנו שניים שמתנועעים, שניים שלוחשים ורוצים שמתפרקים לתאים שמתערבלים, מתערבבים, זועקים את הכאב והעונג זועקים את הכאב והעונג.. לרגע אחד היקום הסובב על צירו נעצר סופג את עוצם הפריקה.. שבים להיות שניים שהרוח הקריר מצנן את גופם העירום המגיר את שרידי הסערה שהיתה.
הגוף העירום עוד זוכר את מה שהיה לפני שעות מעטות . גם אני.
|