בחודשים האחרונים קשה לצלוח ידיעה, כתבה או מאמר בעיתון מבלי להיתקל באותיות גדולות ומושחרות היטב באמצע מה שאתם קוראים:

"איפה שמעתם על ... בלה, בלה, בלה ... ספרו לנו בפייסבוק."

או

"מה אתם חושבים על ... בלה, בלה, בלה ... דברו על זה בפייסבוק שלנו."

או

"כיצד ... בלה, בלה, בלה ... חוו דעתכם בפייסבוק שלנו."

או 

עשו לייק לעמוד פלוני אלמוני בפייסבוק וקבלו מנת פלאפל. 

ואני, גרוטאה ישנה בשני דורות לפחות, חושב לעצמי: מה כבר יש בפייסבוק הזה, ששמעתי כבר מזמן את נכדי הצעירים מדברים עליו ודרכו אל חבריהם והחלטתי שזה אחד הדברים שזקנים כבר לא אמורים. בדיוק כפי שהורינו אמרו לנו בילדותנו כששאלנו איך נולדים תינוקות - "כשתגדל תבין, עכשיו זה עוד מוקדם." אבל לאחרונה ראיתי בעיתון מעונב ומכופתר היטב, עיתון שחושב שכותב במיוחד ל-"אנשים חושבים", זרוקים בכל אייטם משפטים מהסוג שמזמינים את הקורא להיכנס לפייסבוק וסקרנותי הבלתי נסבלת התעוררה ללא אפשרות מרפא. אז נכנסתי גם אני לפייסבוק תמורת מסירת פרטים אישיים עד לרמה של מספר נעליים. ומה אני מוצא שם? אוסף של קשקשנים רושמי קלישאות לרוב, מדברים זה עם זה, זו עם זו או זה עם זו. הכל במשפטים קצרים וחסכניים להחריד. ושוב התעוררה בי הסקרנות, שהביאה אותי לנבירה מעצבנת בנושא ובסוף הבנתי שלכל קשקשן כמוני מוקצים מספר תווים מוגבל כדי להביע את הרהוריו בכל נושא שהעיתון מעלה. ונתקלתי פה ושם גם בפרסים המובטחים לקשקשן המצטיין. וכאן התעורר הנושא את הרוע שבתוכי ושאל: מדוע?! מדוע שואלים איפה היית כשהודיעו על עסקת גלעד שליט? אולי שמעת זאת מהרדיו המרעיש כשעשית פיפי בשירותים? מה, את זה תענה להם? ואז נזכרתי באותו עיתונאי ששלח את ריצ'ארד ניקסון לעזאזל מן הכיסא המרופד היטב בבית הלבן. עיתונאי שעבד על פי העיקרון: לך אחרי ריח הכסף! (אל תאמינו לקלישאה שלכסף אין ריח). והלכתי גם אני אחרי ריח הכסף ומצאתי כך (כפוף לכלל שעל כל מחשבה כדאי להטיל ספק): ממה מתקיימים הפייסבוקים למיניהם? - מכסף, אני חושב. וכיצד נוצר הכסף? מהפרסומות הנלוות אל כל פייסבוק, אני חושב. וכיצד נקבעת כמות הכסף שמשלם כל מפרסם לפייסבוק? ממספר הכניסות לפייסבוק. כניסות רבות יותר, פרסום יקר יותר. אבל אם בכל כניסה כל קשקשן כמוני יתחיל לפטפט ללא הגבלה, יתקע הפייסבוק המסכן והכניסות אליו יתמעטו. אז קבעו מספר תווים מוגבל לכל כניסה. ומי שמרגיש צורך לשפוך את כל הרהוריו - יכנס הרבה פעמים ויגביר את הרייטינג שקובע את רווחי הפייסבוק או הטוויטר. וכל המרבה, הרי זה משובח לפייסבוק.

זהו. הבנתי. כניסה אחת הספיקה לי. רק חבל שמסרתי להנהלת הפייסבוק את מספר הנעליים שלי. בשביל מה בעצם?