כל פעם שאני יוצא לרחוב אני מחפש אותה

יורד במדרגות הבניין, מבריק את משקפי השמש

4 קומות, ואני מחפש.

את אותה אחת.

את אותו המבט

את אותם הפנים

אותו האף, והאוזניים.

לא אכפת לי כלל כיצד תיראה או תקרא

דנה, יאנה או שושנה.

נוסע באוטובוס ועיני תרות אחריה.

עומד בתחנה ועודני מחפש.

ועוברים הימים, ומתארכים הלילות.

יציאות, פגישות

ארוחות ולילות

ואיני מפסיק לחפש אותך

חלמתי עלייך, לא היו לך פנים

רציתי להביא לך זר של פרחים.

התכוננתי

למדתי לבשל, לעשות כביסה

לנקות, לחתל ולהוריד את האשפה.

רק לא הצלחתי למצוא אותך

איכשהו, נאבדת לי בהמון האנשים

ואני עודני מחפש

כל טלפון אני מקוה, אולי תהיה זאת טעות במספר

כל מייל מאותו האתר, אני פותח בחרדת קודש,

אולי זו היא - למענה אפילו אעבור אל הכפר...

והנה שוב חצות הליל

ומחר שוב המדרגות.

ומחר שוב המחר.