כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Post שביתה

    הבלוג עוסק בבעיות מערכת החינוך מנקודת מבטה של מורה ומחנכת, החל במאבק המורים במהלך השביתה,בגורמים לשביתה, ובתחושות שעולות במהלכה ולאחריה. הבלוג שינה את שמו מ\"יומנה של מורה שובתת\" ל\" Post שביתה\"

    פוסטים אחרונים

    תגובות (36)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      28/10/11 15:35:

    צטט: גיל גרטל 2011-10-28 10:42:08

    בדברים שאני מבין - אני מציע.. בדברים שאת מבינה - אני שואל. תודה על הקישור. לא הכרתי. (יכולת הקישורים שלך מדהימה)

     

    לגיל,

    דווקא מה שקורה עכשיו הוא התמקדות בכיתה י'. בוחרים "מגמה" בכיתה י', לא יודעים בדיוק מה כדאי, בוחרים מקצוע אחד "קשה" ואחד "קל" ובסוף לא יודעים שום דבר בצורה יסודית יותר. אני מציעה אחרת - לחזור לבחירת המגמות בכיתה יא ולא בכיתה י' כפי שקורה בלמעלה מ 2/3 מבתי הספר היום. עד כיתה י' לתת את האופציות השונות על מנת להתנסות בהן , אבל כאשר מתמקדים במדעים - להתמקד/להתמקצע בהם ולא ללמוד אותם "בערך".

     

      28/10/11 10:42:
    בדברים שאני מבין - אני מציע.. בדברים שאת מבינה - אני שואל. תודה על הקישור. לא הכרתי. (יכולת הקישורים שלך מדהימה)
      28/10/11 06:43:

    צטט: גיל גרטל 2011-10-27 21:06:34

    שושי לא השכנעתי (או לא הבנתי): דווקא בשם ההשכלה הכללית, ואי-הבורות, נראה לי נכון יותר מסלול שבו לומדים בתיכון ביולוגיה ופסיכולוגיה ואחר כך שנה השלמות מדעים בתואר ראשון. זאת על פני התמקדות במדעים בלבד כבר בכיתה י'. אני לא בטוח בזה - אבל כך נראה לי.

    אתה בעצם מציע את מה שעושים בארה"ב ורוצים לעשות גם כאן,

    "על פי התוכנית המתגבשת, האוניברסיטאות יתמקדו במחקר ולימודי תואר ראשון יועברו למכללות, שיפעלו במודל הקולג'ים בארה"ב "

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/297/856.html?hp=1&cat=402&loc=3 

      27/10/11 21:06:
    שושי לא השכנעתי (או לא הבנתי): דווקא בשם ההשכלה הכללית, ואי-הבורות, נראה לי נכון יותר מסלול שבו לומדים בתיכון ביולוגיה ופסיכולוגיה ואחר כך שנה השלמות מדעים בתואר ראשון. זאת על פני התמקדות במדעים בלבד כבר בכיתה י'. אני לא בטוח בזה - אבל כך נראה לי.
      27/10/11 14:03:

    צטט: גיל גרטל 2011-10-27 11:54:35

    הערה ושאלה: 1. הערה: פעם לא היה יותר טוב. גם בשנות השבעים היה משבר נורא בהוראת המדעים, אז הושקעו משאבים עצומים בכתיבת תונכיות לימודים חדשות. הפרופ' המכובדים -(כאמירה כללית, לא מכיר אותם אישית), אם היו מסתכלים על עצמם בכיתה ט' ביושר, היו מודים שהם היו אז בורים למדי. 2. שאלה: יש קושי בכך שמצד אחד צרים על הבורות של הצעירים ומצד שני יוצאים נגד שילוב מגמות כמו ביולוגיה ותיאטרון (על חשבון כימיה). אולי יש גבול כמה ניתן "לדחוס" לתוך שלוש שנות תיכון. אולי עדיף שישארו כלליות, וההתמחות תעשה במסגרת הלימודים לתואר ראשון?

     

    לגיל,

    ראשית כמי שסיימה את לימודי התיכון במגמה ה"ביולוגית" אני יכולה להעיד על עצמי ועמיתי כי היינו מוכנים ללימודי המדעים באוניברסיטה משום שלמדנו גם פיזיקה , גם כימיה וגם מתמטיקה מוגברת (לא ברמה של ה"פיזיקלית") וכאשר נדרשנו ללמוד מקצועות אלו כבסיס ללימודים , במשותף עם תלמידי הרפואה בשנה א', הרגשנו על קרקע בטוחה.

    בשבוע שעבר נפגשתי עם חברה אשר ביתה מתחילה שנה שנייה רפואה בירושלים. היא סיפרה עד כמה היה לה קשה בשנה א' משום שהיא למדה ביולוגיה/פסיכולוגיה, ז"א לא למדה מקצוע מדעי נוסף ולכן הבסיס המדעי שלה היה רעוע. לזה אני מתכוונת. כמדומני לזה מתכוונים גם הפרופ' המכובדים.

    בעבר תאטרון למדו בחוגים, היו זה עבר לתיכון כך גם מקצועות רבים אחרים.

    אולי צריך לעשות מגמת אמנויות, זה בסדר, אבל בוגר מדעים שיקבל תמונה מלאה על מדעים.

      27/10/11 11:54:
    הערה ושאלה: 1. הערה: פעם לא היה יותר טוב. גם בשנות השבעים היה משבר נורא בהוראת המדעים, אז הושקעו משאבים עצומים בכתיבת תונכיות לימודים חדשות. הפרופ' המכובדים -(כאמירה כללית, לא מכיר אותם אישית), אם היו מסתכלים על עצמם בכיתה ט' ביושר, היו מודים שהם היו אז בורים למדי. 2. שאלה: יש קושי בכך שמצד אחד צרים על הבורות של הצעירים ומצד שני יוצאים נגד שילוב מגמות כמו ביולוגיה ותיאטרון (על חשבון כימיה). אולי יש גבול כמה ניתן "לדחוס" לתוך שלוש שנות תיכון. אולי עדיף שישארו כלליות, וההתמחות תעשה במסגרת הלימודים לתואר ראשון?
      25/10/11 07:48:

    צטט: levana feldman 2011-10-24 07:56:59

    שושי, מאמר חשוב. מקווה שנתעורר בזמן אמת...

     

    מקווה שנתעורר.

      25/10/11 07:47:

    צטט: shabat shalom 2011-10-24 06:08:48

    עוד פרק בו נוחלת הגולה נצחון מוחלט על הציונות הקלסית. האמא היהודיה שולחת את בנה ללמוד "מנהל עסקים". מה עושה המנהיגות של ישראל בענין? מחזקת המגמה הזו בקיצוץ תקציבי ההשכלה המדעית הגבוהה ומרפדת במשכורות ענק את ה"לופט געשעפטן"...

    אין לי אלא להסכים!

    תודה.

     

      25/10/11 07:47:

    צטט: קלועת צמה 2011-10-23 23:22:02

    מערכת זו מוכרת לי היטב מתוך עבודה ארוכת שנים במסגרתה (גם אני בתחום הביולוגיה). מעבר לכל הנקודות החשובות שהעלית, עומד ענין מקומו של בית הספר בתוך החברה. במהלך השנים חל שינוי באופי החברה ובמקביל גם באופיו של בית הספר ביחס לחברה שבה הוא נמצא. החברה הפכה חומרנית יותר, תחרותית יותר, אינדיביסואליסטית, ובתוך כך איבד בית הספר את המקום שהיה לו כמוליך שינויים, כמקום מחנך, כיסוד שמורה דרך. במקום להוביל, הוא מובל (בעצמי חוויתי זאת לא אחת). וכך הוא מוצא את עצמו מתנהל בהתאם לאופנות ולמיני תכניות שמונחתות עליו השכם והערב, עם השקעת משאבים רבים ביותר. לעניות דעתי, רק אם בית הספר ישמש אי של שפיות, שעומד מול פני החברה, שאינו מרכין ראש למולה, יוכל להתרחש שינוי מהותי בכל הקשור אליו.

     

    לקלועת צמה,

    אין שום ספק שגם החברה השתנתה ואיתה גם מערכת החינוך.

     לגבי "שאיפותיה של האמא היהודייה" , גם מערכת החינוך כולל האוניברסיטאות אשר אפשרו בונוס לכל מקצוע, תרמו לאמירה - למה להתאמץ אם אפשר להצליח גם בדרך הקלה?

      24/10/11 07:56:
    שושי, מאמר חשוב. מקווה שנתעורר בזמן אמת...
      24/10/11 06:08:
    עוד פרק בו נוחלת הגולה נצחון מוחלט על הציונות הקלסית. האמא היהודיה שולחת את בנה ללמוד "מנהל עסקים". מה עושה המנהיגות של ישראל בענין? מחזקת המגמה הזו בקיצוץ תקציבי ההשכלה המדעית הגבוהה ומרפדת במשכורות ענק את ה"לופט געשעפטן"...
      23/10/11 23:22:
    מערכת זו מוכרת לי היטב מתוך עבודה ארוכת שנים במסגרתה (גם אני בתחום הביולוגיה). מעבר לכל הנקודות החשובות שהעלית, עומד ענין מקומו של בית הספר בתוך החברה. במהלך השנים חל שינוי באופי החברה ובמקביל גם באופיו של בית הספר ביחס לחברה שבה הוא נמצא. החברה הפכה חומרנית יותר, תחרותית יותר, אינדיביסואליסטית, ובתוך כך איבד בית הספר את המקום שהיה לו כמוליך שינויים, כמקום מחנך, כיסוד שמורה דרך. במקום להוביל, הוא מובל (בעצמי חוויתי זאת לא אחת). וכך הוא מוצא את עצמו מתנהל בהתאם לאופנות ולמיני תכניות שמונחתות עליו השכם והערב, עם השקעת משאבים רבים ביותר. לעניות דעתי, רק אם בית הספר ישמש אי של שפיות, שעומד מול פני החברה, שאינו מרכין ראש למולה, יוכל להתרחש שינוי מהותי בכל הקשור אליו.
      23/10/11 17:52:

    צטט: rina53 2011-10-23 00:38:45

    מצער מאוד לשמוע על תכניות חדשות במדעים (של משרד החינוך) שמהוות כדבריך "תפשת מרובה לא תפשת"... אני רק חושבת ....כמה כספים מבוזבזים על התכניות האלה..והן מחטיאות את המטרה לבסוף.

     

    סכומי הכסף אדירים. באמת! והם בהחלט מחטיאים את המטרה. חבל.

      23/10/11 17:46:

    צטט: נדב דנקמפ 2011-10-23 17:25:20

    אני חושב שזו טעות להסתכל על בעיות מערכת החינוך מהזוית של פרס נובל עתידי. בתקופה שהפרופסורים שכטמן וצ'חנובר למדו בתיכון, האוכלוסייה בישראל הייתה קטנה ביותר ממחצית ממה שהיא היום. מערכת החינוך, על כל מגרעותיה, יודעת גם היום להעניק חינוך נאות לפחות מחצי מהאוכלוסייה, ואולי באותה אליטה ימשיכו לצמוח חתני פרס נובל עתידיים, בעוד כל השאר ימשיכו להתדרדר. כלומר, זכייתם של ישראלים בפרס נובל לא בהכרח מעידה על בריאותה של מערכת החינוך. או במילים פשוטות - הבעיה המרכזית היא חוסר השוויון. אני כמובן לא מזלזל במה שאת אומרת על החינוך המדעי, אני רק חושש שיבוא מישהו ויהגה את הרעיון המבריק - ליישם את השיפורים הנדרשים בחינוך המדעי רק על אוכלוסייה מצומצמת של תלמידים מצטיינים, וכך להינות משני העולמות: גם השקעה מינימלית בחינוך וגם המשך הבולטות הישראלית במדע.

     

    לנדב,

    כפי שכתבתי זה עתה לד"ר מיקי ארליך, אני לא חושבת באמת שפרס הנובל הוא העניין, הפרופ' המכובדים מנצלים את חלון ההזדמנויות שניתן להם בעקבות הזכיה כדי להתריע על מצב החינוך ולימודי המדעים. הם מזדרזים לעשות זאת כי אחרת מי היה באמת מקשיב להם בעת אחרת?

    בהקשר לדבריך, בדיוק אתמול הייתה בערוץ 10 כתבה על "הילדים הגאונים של ישראל - מדוע הם לא זוכים לתמיכה של המדינה?"

    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=839900

      23/10/11 17:42:

    צטט: קוכליאה 2011-10-23 17:10:23

    למרות שהתכנים של הפוסט רחוקים מלעורר שמחה, אני מודה לך מקרב לב על המידע. לא היה לי מושג שהמצב כל כך גרוע בלימודי המדעים! אבוי למדינה שלנו עם חינוך שכזה! טוב שקיימים אכפתניקים כמוך שמתריעים ומוחים! אני איתך!

     

    לאיריס,

    ראשית תודה,

    אני חושבת שצריך לומר את הדברים , כדי שיחלחלו.

    האוניברסיטאות כבר עשו צעד כדי לשנות את העניין - החלטה של ועד ראשי האוניברסיטאות לשנות את הבונוסים למקצועות המדעיים (ולמקצועות הרוח), כדי לעודד את הלימוד שלהם.

    גם בתיכונים נעשה צעד ראשון להחזיר לימוד מדעים. כרגע צעד קטן של לימוד "אוריינות מדעית", אני מקווה שהצעד הזה רק יגדל.

      23/10/11 17:40:

    צטט: דני נ נגריה 2011-10-23 15:31:40

    כנראה שמה שמר בלס ודומיו ציפו לשמע הוא שעם הראש היהודי, תמיד נהיה אור לגויים...התקפות על מערכת החינוך לא מתאימה להם...קיבלת פרס נובל? תודה שזה בזכות הראש היהודי והחינוך המופלא בארץ או סתום את הפה...

     

    לדני,

    אני חושבת שהטעות של מר בלס הוא ההתמקדות בנתונים המספריים אשר כפי שכתבתי לעיתים לא משקפים דבר באשר לאיכות.

      23/10/11 17:38:

    צטט: רפי גליק 2011-10-23 08:24:09

    ביטול החינוך המקצועי מדעי היה קוו השבר בהדרדרות החינוך בישראל יחד עם הקמת חטיבות הביניים.

     

    לרפי גליק.

    ביטול החינוך המקצועי הביא למציאת פתרונות חליפיים והצעות במגוון אפשרויות כמו מחול, תקשורת , פרסום ועוד ועוד ועוד (150 מקצועות!), רק שיקבלו "זכאות" לבגרות.

    אני מסכימה איתך לגבי נקודות השבר.

      23/10/11 17:35:

    צטט: ד"ר מיקי ארליך 2011-10-23 06:16:02

    שלום שושי, זוכי פרס נובל אינם תוצרי המערכת, בשום תקופה שהיא. מערכת החינוך אינה מיועדת "להפיק" חתני פרס נובל, וטוב שכך. היא מיועדת להקנות מידע וכלים לילדים שלומדים בה. חתני פרס נובל "גדולים" על המערכת, כל מערכת שהיא, בכמה סדרי גודל. במידה מסוימת הם זוכים בפרס למרות המערכת ולא בגללה, ואין זה משנה לאיזו מערכת חינוך מתכוונים. תפקידה הכמעט יחיד של מערכת החינוך כשיש בה תלמידים מוכשרים באופן חריג הוא לאתר אותם ולאפשר להם ללמוד ברמה אחרת. למיטב ידיעתי, מערכת החינוך עכשיו עושה טוב יותר מאשר בעבר, אם כי יש עוד הרבה מאוד מה לשפר. לא אכנס כאן לשאלה האם תכנית הלימודים במדעים הנוכחית טובה מהקודמת אם לאו. אין לי מומחיות במדעים, אולם אני יכול לומר שכמי שמלמד היסטוריה, המדעים "לא לבד". אני נתקל בבורות איומה של תלמידים. נקודה אחרונה היא איכות ההוראה בשנים עברו. נחשפת לכימיה כשהבן שלי התחיל לעסוק בתחום. חשיפה זו גרמה לי לכעס עצום על המורה שלי בכימיה. הוא רצח בדם קר את המקצוע. משום מה, דווקא את השיעור הראשון שהוא העביר אני זוכר באופן מפורט כדוגמה לאופן שבו אסור להעביר שיעור. נכנס אדם לכתה, אפילו לא הציג את עצמו, לא אמר מילה על כימיה והתחיל להסביר על איזון משוואות. אני מרשה לעצמי להניח שאת מעבירה שיעורים באופן יותר מקצועי מהאיש הזה, שאולי היה מומחה בתחומו. האם כתוצאה ממוחיות זו תלמידיו ידעו יותר כימיה ממה שיודעים תלמידיך שכלל אינם לומדים כימיה באופן רשמי? שנה טובה, מיקי

    לד"ר מיקי ארליך,

    אני לא חושבת שחתני פרס נובל עסוקים באמת בשאלה האם יהיו חתני פרס נובל או לא. לדעתי הם עסוקים יותר בבעיה שאתה מציג ושאני מציגה - הבורות האויומה של התלמידים המגיעים לאוניברסיטאות.

    כפי שכתב פרופ' "צ'חנובר" - "שאלה זו מקורה בהידרדרות הנמשכת במערכות החינוך והמחקר". הם לדעתי מנצלים את הבמה ובצדק לצעוק את צעקת לימודי המדעים, והם עושים זאת כאשר "הברזל הוא חם" - מיד לאחר זכייתם, וכפי שעשה זאת פרופ' צ'חנובר גם לאחר זכייה של עמיתו פרופ' שכטמן.

    אני גם לא טוענת שהמורים של היום לא טובים והמורים של "פעם" היו נפלאים. הבעיה שאני מציגה היא שהדרישות מתלמיד המדעים פחתו, משום שפתחו בפניו אפשרויות אינסופיות אחרות ולכן הוא לא מזה ולא מזה.

     השטחיות והבורות שאתה מציג נובעים מכך שמלמדים כדי להצליח בבחינות ולא כדי לדעת. ממש כך. טכנאים של בחינות.

     

      23/10/11 17:28:

    צטט: הטרמילר 2011-10-22 18:45:45

    מרשים.

     

    תודה!

      23/10/11 17:25:
    אני חושב שזו טעות להסתכל על בעיות מערכת החינוך מהזוית של פרס נובל עתידי. בתקופה שהפרופסורים שכטמן וצ'חנובר למדו בתיכון, האוכלוסייה בישראל הייתה קטנה ביותר ממחצית ממה שהיא היום. מערכת החינוך, על כל מגרעותיה, יודעת גם היום להעניק חינוך נאות לפחות מחצי מהאוכלוסייה, ואולי באותה אליטה ימשיכו לצמוח חתני פרס נובל עתידיים, בעוד כל השאר ימשיכו להתדרדר. כלומר, זכייתם של ישראלים בפרס נובל לא בהכרח מעידה על בריאותה של מערכת החינוך. או במילים פשוטות - הבעיה המרכזית היא חוסר השוויון. אני כמובן לא מזלזל במה שאת אומרת על החינוך המדעי, אני רק חושש שיבוא מישהו ויהגה את הרעיון המבריק - ליישם את השיפורים הנדרשים בחינוך המדעי רק על אוכלוסייה מצומצמת של תלמידים מצטיינים, וכך להינות משני העולמות: גם השקעה מינימלית בחינוך וגם המשך הבולטות הישראלית במדע.
      23/10/11 17:10:
    למרות שהתכנים של הפוסט רחוקים מלעורר שמחה, אני מודה לך מקרב לב על המידע. לא היה לי מושג שהמצב כל כך גרוע בלימודי המדעים! אבוי למדינה שלנו עם חינוך שכזה! טוב שקיימים אכפתניקים כמוך שמתריעים ומוחים! אני איתך!
      23/10/11 15:31:
    כנראה שמה שמר בלס ודומיו ציפו לשמע הוא שעם הראש היהודי, תמיד נהיה אור לגויים...התקפות על מערכת החינוך לא מתאימה להם...קיבלת פרס נובל? תודה שזה בזכות הראש היהודי והחינוך המופלא בארץ או סתום את הפה...
      23/10/11 08:24:
    ביטול החינוך המקצועי מדעי היה קוו השבר בהדרדרות החינוך בישראל יחד עם הקמת חטיבות הביניים.
      23/10/11 06:16:
    שלום שושי, זוכי פרס נובל אינם תוצרי המערכת, בשום תקופה שהיא. מערכת החינוך אינה מיועדת "להפיק" חתני פרס נובל, וטוב שכך. היא מיועדת להקנות מידע וכלים לילדים שלומדים בה. חתני פרס נובל "גדולים" על המערכת, כל מערכת שהיא, בכמה סדרי גודל. במידה מסוימת הם זוכים בפרס למרות המערכת ולא בגללה, ואין זה משנה לאיזו מערכת חינוך מתכוונים. תפקידה הכמעט יחיד של מערכת החינוך כשיש בה תלמידים מוכשרים באופן חריג הוא לאתר אותם ולאפשר להם ללמוד ברמה אחרת. למיטב ידיעתי, מערכת החינוך עכשיו עושה טוב יותר מאשר בעבר, אם כי יש עוד הרבה מאוד מה לשפר. לא אכנס כאן לשאלה האם תכנית הלימודים במדעים הנוכחית טובה מהקודמת אם לאו. אין לי מומחיות במדעים, אולם אני יכול לומר שכמי שמלמד היסטוריה, המדעים "לא לבד". אני נתקל בבורות איומה של תלמידים. נקודה אחרונה היא איכות ההוראה בשנים עברו. נחשפת לכימיה כשהבן שלי התחיל לעסוק בתחום. חשיפה זו גרמה לי לכעס עצום על המורה שלי בכימיה. הוא רצח בדם קר את המקצוע. משום מה, דווקא את השיעור הראשון שהוא העביר אני זוכר באופן מפורט כדוגמה לאופן שבו אסור להעביר שיעור. נכנס אדם לכתה, אפילו לא הציג את עצמו, לא אמר מילה על כימיה והתחיל להסביר על איזון משוואות. אני מרשה לעצמי להניח שאת מעבירה שיעורים באופן יותר מקצועי מהאיש הזה, שאולי היה מומחה בתחומו. האם כתוצאה ממוחיות זו תלמידיו ידעו יותר כימיה ממה שיודעים תלמידיך שכלל אינם לומדים כימיה באופן רשמי? שנה טובה, מיקי
      23/10/11 00:38:
    מצער מאוד לשמוע על תכניות חדשות במדעים (של משרד החינוך) שמהוות כדבריך "תפשת מרובה לא תפשת"... אני רק חושבת ....כמה כספים מבוזבזים על התכניות האלה..והן מחטיאות את המטרה לבסוף.
      22/10/11 21:27:

    צטט: יוליסס 2011-10-22 17:53:31

    שושי אני יכול להצטרף לדברייך ולהעיד שהבעיות שאת מציגה קיימות כבר ביסודי. תחושת ניכור גדול מתחום המדעים, חוסר במורים מקצועיים שמומחים בתחומים אלה (יש תחושה שביסודי אפשר לחפף ולתת למורים שאינם מתמחים במדעים ללמד את המקצוע בעוד שדווקא בגילאים הללו יש חשיבות רבה להקניית יסודות מדעיים נכונים), תכניות לימוד גרנדיוזיות וספרי לימוד עבים שדוחסים כמיות גדולות של חומר (בדיוק כמו שאמרת "בבחינת תפשת מרובה לא תפשת"). יש תחושה שכל המאמר של בלס הזוי ולא רציני, מבחינת אופן הכתיבה שלו והצגת הנתונים שלו. כמוך, הדבר הראשון שקפץ לי זה ההסבר התמוהה שלו על כך ש"זה לא שאנחנו גרועים, זה הם שנהיו יותר טובים" (צורה אחרת לומר שאנחנו צועדים אחורה).

    אני יכולה לומר לך שמה שאתה מספר עצוב, עצוב ביותר.

    לגבי דברי נחום בלס, האמת היא שהופתעתי!

     

      22/10/11 18:45:
    מרשים.
      22/10/11 18:03:

    צטט: Avivit Agam 2011-10-22 17:31:36

    זה מתחבר "נפלא" עם הפוסט האחרון שלי

    כן אביבית, שמתי לב!

     

      22/10/11 18:02:

    צטט: אלומית ישי 2011-10-22 17:02:51

    וחשוב להזכיר שמאות מדענים ישראלים מצטיינים עובדים בחו"ל ואין להם לאן לחזור. אין תקנים, אין תקציבים. בעשרים השנים הבאות יהיו ישראלים שיקבלו פרס נובל -- ישראלים שאינם חיים בארץ.

     

    אלומית,

    אין שום ספק שזו בעיה אקוטית ממנה סובל המדע בארץ. נדמה לי שבנושא הזה התעוררו - אפרופו טרכטנברג שמונה לטפל בעניין. אין לי מידע מה היקף הטיפול בנושא.

    אשמח אם תרחיבי .

      22/10/11 17:54:

    צטט: forte nina 2011-10-22 13:45:56

    מדענים אלה למדו בבתי ספר שלא סבלו מהפרטה ובוודאי עיסוק ההוראה היה על תקן אידאל והצורך של הילדים היה עז ללמוד ולא רק על מנת לסמן v לגבי ציונים. ימים אלה אינם עוד והם לא נעלמים מזוכי פרסי הנובל.  הם מקבלים משנה לשנה עתודה עם סטנדרטים אחרים.  הם בוחנים את תכניות הלימודים הנוכחיות ותוהים איך יצלח הדור הבא את הלימודים הגבוהים ואיך יוכלו להתבלט בכישורים מעל לממוצע. מיקומה של ישראל בטבלת ההישגים העולמית מעוררת חששות כל שכן במצטיינים שאינם בטוחים איזו מערכת לימודים תישאר אחרי לכתם ומה יהיה על מורשתם?!

     

    אני חושבת שהעניין היה העמקה רבה יותר בתחום מסויים. במקרה זה מדעים.

    תודה.

      22/10/11 17:53:
    שושי אני יכול להצטרף לדברייך ולהעיד שהבעיות שאת מציגה קיימות כבר ביסודי. תחושת ניכור גדול מתחום המדעים, חוסר במורים מקצועיים שמומחים בתחומים אלה (יש תחושה שביסודי אפשר לחפף ולתת למורים שאינם מתמחים במדעים ללמד את המקצוע בעוד שדווקא בגילאים הללו יש חשיבות רבה להקניית יסודות מדעיים נכונים), תכניות לימוד גרנדיוזיות וספרי לימוד עבים שדוחסים כמיות גדולות של חומר (בדיוק כמו שאמרת "בבחינת תפשת מרובה לא תפשת"). יש תחושה שכל המאמר של בלס הזוי ולא רציני, מבחינת אופן הכתיבה שלו והצגת הנתונים שלו. כמוך, הדבר הראשון שקפץ לי זה ההסבר התמוהה שלו על כך ש"זה לא שאנחנו גרועים, זה הם שנהיו יותר טובים" (צורה אחרת לומר שאנחנו צועדים אחורה).
      22/10/11 17:31:
    זה מתחבר "נפלא" עם הפוסט האחרון שלי
      22/10/11 17:02:
    וחשוב להזכיר שמאות מדענים ישראלים מצטיינים עובדים בחו"ל ואין להם לאן לחזור. אין תקנים, אין תקציבים. בעשרים השנים הבאות יהיו ישראלים שיקבלו פרס נובל -- ישראלים שאינם חיים בארץ.
      22/10/11 15:52:

    צטט: יהודית מליק שירן 2011-10-22 13:25:57

    מאמצת יקירה את טיעונך."הטיעון הזה תמוה – בעולם מתקדם דריכה במקום היא הפסד ומהווה סיבה לדאגה. בעידן של גלובליזציה ושינויים גיאופוליטיים וטכנולוגיים תכופים, מדינה קטנה כמו ישראל תוכל לשמור על התקדמותה המדעית רק אם תשאף ותתמיד לעמוד בראש מבחינה איכותית.". תודה לפוסט מאיר עיניים ומחשבה.

     

    תודה לך יהודית

    ושבת שלום.

      22/10/11 13:45:

    מדענים אלה למדו בבתי ספר שלא סבלו מהפרטה ובוודאי עיסוק ההוראה היה על תקן אידאל והצורך של הילדים היה עז ללמוד ולא רק על מנת לסמן v לגבי ציונים. ימים אלה אינם עוד והם לא נעלמים מזוכי פרסי הנובל.  הם מקבלים משנה לשנה עתודה עם סטנדרטים אחרים.  הם בוחנים את תכניות הלימודים הנוכחיות ותוהים איך יצלח הדור הבא את הלימודים הגבוהים ואיך יוכלו להתבלט בכישורים מעל לממוצע. מיקומה של ישראל בטבלת ההישגים העולמית מעוררת חששות כל שכן במצטיינים שאינם בטוחים איזו מערכת לימודים תישאר אחרי לכתם ומה יהיה על מורשתם?!

    מאמצת יקירה את טיעונך."הטיעון הזה תמוה – בעולם מתקדם דריכה במקום היא הפסד ומהווה סיבה לדאגה. בעידן של גלובליזציה ושינויים גיאופוליטיים וטכנולוגיים תכופים, מדינה קטנה כמו ישראל תוכל לשמור על התקדמותה המדעית רק אם תשאף ותתמיד לעמוד בראש מבחינה איכותית.". תודה לפוסט מאיר עיניים ומחשבה.

    למה חתני פרס נובל לכימיה לא מרוצים?

    36 תגובות   יום שבת, 22/10/11, 12:31

    למה הם לא מרוצים?  איך ייתכן שברגע המאושר בחייהם המקצועיים, רגע לאחר הזכייה, הדבר הראשון שעושה פרופ' שכטמן וחתני פרס נובל לכימיה הקודמים הוא להביע את חוסר שביעות רצונם ממערכת החינוך ומלימודי המדעים? והם לא מרפים ומזהירים: "מקצוע המדעים בישראל במשבר"...

     

    במקום לשאול את השאלה הפשוטה הזו, ובמקום שתדלק לו נורה אדומה (אפילו זרקור), תוקף מר נחום בלס, חוקר חינוך בכיר את דבריהם של  חתני פרס הנובל ואנשי אקדמיה נוספים ומכנה אותם (במידה מסוימת של גנאי?) "דברי קינה על מצב לימודי הכימיה בהווה ומצבנו המדעי בעתיד".

     

    במאמר  "האם יהיו לנו בעתיד יותר חתני פרס נובל?"  מראה מר בלס באמצעות נתונים מספריים כי בניגוד ל"דברי הקינה" על ה"התדרדרות לכאורה של מערכת החינוך" , השתפר מצבה של מערכת החינוך מאז שנות השישים ולמעשה מצבנו מעולם לא היה טוב יותר - עליה ב % נבחני הבגרות, עליה ב % הזכאים לבגרות ובמספר הנבחנים במדעים השונים, כולל המצטיינים. גם מעמדם של האוניברסיטאות לא הורע.

     

    בפוסט זה אנסה להגיב  למאמרו של נחום בלס.

     

    ראשית, הנתונים על % מסיימים או אחוז זכאים לבגרות לא מראים דבר וחצי דבר על איכות תעודת הבגרות, מה גם שהעלייה במספרים נובעת בין השאר מביטול החינוך המקצועי, בעיה חמורה בפני עצמה (ראו סרט חשוב "לאן נעלמו המחרטות"/מוטי קירשנבאום).

     

    מר בלס טוען שמחצית מהתלמידים הלומדים מדעים, מצטיינים בהישגיהם. 

    השאלה מהו "מדד האיכות" של אותה "הצטיינות"?  התלמיד המצטיין של היום הוא לא התלמיד המצטיין של "פעם" לא בגלל יכולות פחותות, גם לא בגלל מורים פחות טובים, אלא בגלל הדרישות והתכנים המשתנים -  "המערכת" לא מכינה כראוי את התלמיד המצטיין ללימודי מדעים באוניברסיטה.

     

    המחקר המדעי היום הוא רב תחומי, אולם הבוגר החדש של התיכון הוא לעיתים קרובות "חד מימדי". אקח לדוגמא את המקצוע המדעי שאני מלמדת – ביולוגיה. בעוד שתלמיד ה"ביולוגית" בעבר היה מחויב ללמוד מתמטיקה מוגברת בנוסף ללימודי כימיה ופיזיקה, הרי שהיום הוא יכול להתחיל ולסיים את לימודי הביולוגיה בהצטיינות, עם רמת מתמטיקה בסיסית ומבלי ללמוד אפילו שעה אחת של כימיה או פיזיקה!

     

    בלית ברירה השתנו גם  תוכניות הלימודים - למרות שלימודי הביולוגיה "דורשים" לעיתים הבנה בכימיה או בפיזיקה ולעיתים הבנה מתמטית, נאלצו מתכנני תוכנית הלימודים להוריד העמקות בתחומים אלו, ו"להסתגל" לתלמידים הלומדים בנוסף לביולוגיה מקצועות לא מדעיים כמו תיאטרון, מוזיקה, תקשורת ואחרים. התוצאה, גם אם התלמיד סיים את הבגרות בהצטיינות, ההבנה המדעית שלו השתנתה.

     

    פרופ' קינן, יו"ר ועדת מקצוע הכימיה, טוען כי "רק 8% מתלמידי ישראל לומדים כימיה ברמה כלשהי".  מר בלס תוקף את דבריו בטענה כי כל תלמידי ישראל נחשפים לכימיה כבר בחטיבת הביניים. האומנם? הטיעון הזה של מר בלס מדגיש במיוחד את הפער הגדול בין מי שחווה את מערכת החינוך דרך התכנים לבין מי שרואה את המערכת דרך המספרים. תלמידי חטיבות הביניים לא יודעים כימיה וגם לא ידעו כימיה בעקבות התוכנית החדשה.

     

    את פרופ' קינן ציטטתי בפוסט "ההישגים במדעים ילכו ויתרחקו מאלו של פינלנד", כאשר תקף את תוכנית הלימודים החדשה במדע וטכנולוגיה בחט"ב. במאמר מי יציל את הוראת המדעים ממשרד החינוך? מתבטא פרופ' קינן בצורה קשה מאוד נגד התוכנית החדשה.  "פיתרונות קסם פופולאריים" "ישראבלוף" "תוכניות יומרניות ופופוליסטיות" "תוכנית שרלטנית" הם רק חלק מהדברים הקשים שכתב אודותיה. מעיון מעמיק בתוכנית אני יכולה רק לחזק את דבריו של פרופ' קינן ולהוסיף שמדובר בתוכנית הזויה בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת" שרק תטמיע בתלמיד תפיסות שגויות. (את השגותיי בנדון כתבתי ליו"ר המזכירות הפדגוגית).

     

    בעבר כל תלמיד בכיתות ט' ובעיקר י' היה מחויב ללמוד 9 שעות מדעיות, 3 שעות לכל אחד מהמקצועות – כימיה, פיזיקה, ביולוגיה. את כל אחד מהמקצועות הללו לימד מורה מקצועי מומחה בתחומו. את התוכנית החדשה בחטיבת הביניים מלמדים מורי "מדעים" אשר אמורים להיות מומחים בכל (כימיה, פיזיקה, ביולוגיה וטכנולוגיה).  ואילו בכיתה י' – השעות המדעיות  נעלמו כלא היו בעקבות הקיצוצים בשעות. רוב בתי הספר עברו לבחירת "המגמה" כבר בכיתה י'. (היום מתחילים להחזיר אותם כ"אוריינות מדעית").

     

    מר בלס מצטט בהקשר את רוני פיזם , מורה לכימיה מטבעון המצביע על ירידה במספר התלמידים הבוחרים בכימיה "כי היום הם רוצים ללמוד את מה שיעשו בו כסף קל ולא מקצוע מאתגר עם עבודה סיזיפית. רוצים מקצוע "יוקרתי" עם סיפור מיידי ולצערי ההורים מעודדים את העניין". אגב, מר בלס כועס מאוד על האמירה של רוני פיזם כי הירידה היא בעיקר במגזר היהודי, למרות שמדובר בנתון שניתן לגבות סטטיסטית. (בשינוי טעמה של ה'אימא היהודייה' עסקתי גם אני בפוסט "ההתדרדרות במדעים - גם האוניברסיטאות אשמות")

     

    ולבסוף התייחסות לאחת הטענות המרכזיות אך הפחות ברורות -

    במאמרו טוען מר בלס כי, לא אנחנו אלו שצועדים לאחור, אלא מערכות החינוך בארצות אחרות מתקדמות בקצב מהיר יותר ומשקיעות יותר מאשר ההשקעה הפרטית והממשלתית במערכת החינוך שלנו.  גם ההתדרדרות במבחנים הבינלאומיים לא נובעת מירידה בציונים שלנו, אלא  מכך שהצטרפו מדינות חדשות למבחנים...

     

    הטיעון הזה תמוה – בעולם מתקדם דריכה במקום היא הפסד ומהווה סיבה לדאגה. בעידן של גלובליזציה ושינויים גיאופוליטיים וטכנולוגיים תכופים, מדינה קטנה כמו ישראל תוכל לשמור על התקדמותה המדעית רק אם תשאף ותתמיד לעמוד בראש מבחינה איכותית.

     

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      שושי פולטין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון