| אז הבוקר, תסלחו לי רבותי, אני עומד להוריד את הזבל. הפעם בשבילי, לא בשביל "אישתי". פתאום הבנתי כמה אנרגיה אני שופך לריק על "עשיית חשבון" או כמו שאומרים בלשון פשוט "דופק חשבון".
וואלא, איזו גישה חכמה להגיד, "אני לא דופק חשבון לאף אחד". אבל עם היד על הלב, לא מספיק להגיד. מדהים אותי לגלות כמה חשבון אני עושה לעולם, גם לעצמי. כמה אנרגיה מתנדפת לחלל האויר סביב מחשבות ורגשות, כעסים תחושות והרבה הרבה רגשות אשם. על רחמים עצמיים עוד לא התחלתי לדבר בכלל. הכל בא לו מעשיית חשבון.
אם בתורה היה כתוב במקום או בנוסף ל "לא תשפוך זרעך לשוא גם לא תבזבז את האנרגיה שלך לשוא, הייתי חוטא גדול, גדול מאוד. הרבה יותר גדול בגלל העיניין השני מאשר הראשון. אז כמו שפתחתי, הרבה זבל יש פה לפנות בעניין הזה. למשל משפחה, חברים, ילדים, אחים, אישה, עבודה ומה לא, הרשימה פשוט מפחידה באורכה. חיים שלמים של עשיית חשבון. זה החומר ממנו עשויות הלביבות של טשרנחובסקי. שלא אטעה את עצמי לחשוב שזה כתב האשמה לחברה או לאישה או בכלל רק תדהמה.
כשקצה החבל מונח בידי ואני בעקבותיו, נחשפת בפני העמדה המוזרה הזאת שבה אני מבזבז כל כך הרבה זמן ואנרגיה על מחשבות של מה הם יחשבו ומה הם ירגישו ומה נכון או לא נכון בעיני כל העולם וגם בת זוגו ועוד ועוד.. עולם שלם, שרק אגו מנופח וחשיבות עצמית במימדים מדהימים, יכולים היו להביא אותי למחשבה שהוא באחריותי או כפי שנאמר על ידי מאן דהו, "אני אחראי רק לעצמי וגם זה בקושי".
אז כמו אדם שמשתדל להיות רציני צריך להתחיל בעצמי ולומר ביושר שכאן שורש התופעה. כמה דברים אני עושה או לא עושה כי זה קשה לי, כואב לי, נעים או לא נעים לי וכו'? ומה? למה בכלל לעשות משהוא אם לא מהסיבות הללו. באמת? מה עם רצון למשל, איפה הרצון שלי משתלב בתמונה? מה בין רצון לכל השאר?
אז כך, רצון מגדיר מטרה. רצון מתווה מסלול או קו ישר בין המקום בו אני עומד עד למטרה. וכל השאר? כל השאר מייצרים את הסיבובים.
לא מדובר כאן על "על אדם" אלא על מודעות. זה בסדר לסטות לאן שאני רוצה מתוך שאני מודע. אבל בגלל שאני מרחם על עצמי? בגלל שנהיה לי פנצ'ר באגו? בגלל זה אני מתחיל לנוע במעגלים, מפזר את האנרגיה הכל כך יקרה ומעטה שזמינה לי כאילו היתה חול ים שצריך להפטר ממנו.
שיקולים צריכים להישקל ומוסר ואתיקה ואגו של אחרים ובלה בלה בלה.... אבל בסוף, הגשמתי את המטרה שהגדיר לו הרצון שלי או לא. כל השאר זה תרוצים למה לא.
|