מדיי פעם שואלים אותי למה אני קשה,
ומדיי פעם אני משיבה שאני בתקופת התרעננות ושיצאתי מקשר בדיוק.
מדיי פעם אני גם לא מציינת.
אני דיי מאושרת יחסית לשנים הקשות, חופשיה.
(אני מקווה שהמילה מאושרת לא גדולה מדיי עליי)
הניתוק עושה לי רק טוב,
כן גם אני בשוק.
אני יודעת שקשה לך,
אבל ביחד היה קשה יותר. היום האסימונים נופלים, אך הגעגוע והחיבור הנפשי לא.
יש פה עדיין טריות,
שמרגישה נצח.
לפעמים אני כל כך רוצה שהזמן יעבור,
בימים בחודשים, ובשנים.
כדי לראות אותך,
לדבר איתך, לחייך איתך,
היום זה לא זמן טוב.
אני רוצה לדבר על הנפש שבך.
מעבר לתארים, הפאסון,
הקור שאת משדרת.
לא באלה התאהבתי,
זה מיותר לציין שאני לא אוהבת "תחפושות",
את לא תחפושת,
את אהבה ללא גבולות, אלף מלאכים בנשמה אחת.
מעולם לא איבדתי חברת נפש,
מאהבת זה רק שם תואר,
הייתי זורקת אותו כמו עצם לכלבים.
כשאני שומעת את השם שלך, כל פעם מחדש,
אני מתמלאת בהתרגשות,
שמעולם לא חוויתי,
החיוך הממולא שקיפות בעיניים, מוצפת.
ראבק!
אני מתאמצת לחשוב שטוב לך,
אני מרגישה שקשה.
זיונים תמיד יהיו לך. ואולי גם לי.
בעצם, בטוח שגם לי..
"הייתי מוכנה למות בשבילך, אבל הפחד למות בגללך גמר אותנו".
יש בך אור שאין לא מתחרים.
מה שבחרנו טוב לשתינו,
שהשנים יעברו,
כן שיעברו,
כדי שהכל יהיה מאחורינו,
ונוכל להיות קרובות בנוסחא אחרת,
כתף אל כתף,
ולצעוק כמה שטוב,
כמה שכיף,
משתפות בחיבוקים,
כל אחת על החיים,
כשאושר נסוך על פנינו,
ולא מדלג על אף אחת מאיתנו... |
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
את כותבת חבל הזמן
כתיבתך יפה ומרגשת .
מאחלת לך אושר ושמחה אהבה והצלחה .
אני
רק חיבוק
ההבדל הקטן הזה בין 2 המילים "בשביל" ו"בגלל",
הוא ההבדל הגדול שבין היש לאין.
לא יודע מי אמרה למי את המשפט, אך זה בעצם לא משנה.
שווה לחיות כדי למות בשביל מישהו.
לא שווה לחיות כדי למות בגלל מישהו.
את יודעת (אני בטוח שאת יודעת) - עכשיו, כשהכל טרי,
התחושה היא שהאוטופיה אליה את שואפת רחוקה אלפי קילומטרים מכאן,
אבל בפועל, היא קרובה הרבה יותר ממה שנראה.
זה תלוי רק בגישה של שתיכן למצב, וממה שאני קולט בין השורות, יש לי תחושה שימי האושר והחיבוקים קרובים משנדמה כרגע.