0
אדם יקירתי הוא דביל. אבל בואי נודה על האמת, "לא לתת דעתך עוד על אדם" זה קצת קיצוני ועוד מימי גן עדן.. לא לתת את הדעת ועץ הדעת, נחמד. אבל גם כאן בואי לא נישכח, מי נפל קורבן ומי אחר תשוקותיו הלך. אז את הדעת קניתם את ואדם למרות האיסור ומאז אתם כרוכים זה בזו וגם אם הכעס הוא קיומי ובינכם הענין גמור, את הדעת עוד תתני על אדם. אז אולי פשוט תותרי על הכעס הבסיסי? |