יש כאלה שאינם זקוקים לתזכורת שהסתיו מגיע. התזכורת שלהם לבואה של עונת המעבר, בסתיו וגם באביב, היא האלרגיה העונתית. התעטשויות, שיעול, נזלת ותרופות למיניהן, הופכים בתקופה זו של השנה לחלק בלתי נפרד מהחיים של אחוז לא מבוטל בקרב האוכלוסייה. מכת האלרגיה הבין עונתית לא נותנת להם מנוחה. ככלל, אלרגיה היא תגובה חיסונית של הגוף לחומרים שבאופן עקרוני אינם גורמים למחלות. בדרך כלל, תגובה חיסונית של הגוף לפתוגנים (חומרים הגורמים למחלות) היא דבר חיובי.

בזכות התגובה הזו, גוף האדם נותר בריא. לעומת זאת, אלרגיה היא מעין תקלה במערכת החיסון. היא לא מסייעת לגוף בשום צורה, אלא להיפך. אחת הסיבות להיווצרותה של אלרגיה היא פעילות יתר של המערכת החיסונית במקומות ובמצבים שהיא אינה נדרשת להם. תגובה מיותרת כזו, עלולה להביא לבעיה רפואית חמורה מזו שהגוף לכאורה מתמודד נגדה. הפעילות הזו נובעת, ככל הנראה, בשל פגיעה בגורמים המעכבים של מערכת החיסון, כגון: קורטיזול, שתפקידם למנוע מצבים של פעילות שאיננה במקומה.

למה זה קורה 

קיימים סוגים רבים של אלרגיות. האלרגיה העונתית היא אחת מהם. הסימפטומים של האלרגיה מן הסוג הזה אינם דומים לשפעת וגם לא להתקררות. מדובר בעיקר בנזלת טורדנית שאינה מרפה. הנזלת היא אחת ממחלות האלרגיה הנפוצות של הסתיו וגם של האביב. הסתיו הוא זמן השלכת וזמן של פריחת צמחים מכל מיני סוגים. באביב, מתחילה פריחה של עצי ברוש, עצי זית ועוד. בזמן חילופי העונות, כמות האבקות המופרשות על ידי הצמחים היא גבוהה. אבקות הפריחה מופצות במהירות באמצעות רוח קלה, וחודרות לדרכי הנשימה, ללחמיות העיניים ולריריות האף. מספר הנחשפים לאלרגיה מאבקות הצמחים גבוה מאוד. כ-30% מכלל האוכלוסייה סובלים מאלרגיה עונתית, המכונה גם "קדחת השחת". הלוקים במחלה האלרגנית, סובלים, כאמור, מנזלת מימית, מהתעטשויות, מגירוי בעיניים ולעיתים אף מקוצר נשימה.

מי שמוצא עצמו סובל מהתסמינים הללו בעונה זו של השנה, סביר להניח כי הוא לוקה ב"קדחת השחת", כינוי מלחיץ למדי למחלה אלרגית פשוטה. באמצעות זיהוי המחלה באופן ברור על ידי מומחה לאלרגיה, ניתן לקבל טיפול המקל את התופעות שלה. כפי שצוין, מקור האבקות שגורמות לאלרגיה, בדרך כלל, הוא בצמחים שהאבקה שלהם מופרשת ומופצת באמצעות הרוח. את הצמחים הללו מבדילים מצמחים שהאבקנים שלהם מופצים באמצעות חרקים. מסיבה זו, רוב הצמחים שגורמים לאלרגיה הם צמחים שחרקים לא מגיעים אליהם. כלומר, הצמחים האלרגניים הם לא פרחים. צמחים שידועים כגורמים לאלרגיה בארץ ישראל הם הערער, זית, פקאן, ברוש, צמחי דגנים מכל מיני סוגים ושיחים עשבוניים. האלרגיה לצמחים תלויה בכמות האבקנים המצויה באוויר.

אבחון וטיפול מתאים

ללוקים באלרגיה יש דרכים להתמודד עמה. קודם כל, יש צורך לאמת ו/או לשלול האם מדובר באלרגיה. לצורך כך, נערך למטופלים טסט אצל מומחה למחלות אלרגיה. מדובר למעשה בבדיקה בסיסית ופשוטה מאוד. במסגרתה, מוחדרת מחט לזרוע, מתחת לעור, ובה תמיסה של אבקנים. התמיסה יכולה לכלול כמה סוגים של עשבי בר, דשא, ברוש וכדו´, או כל מין בנפרד. היא בודקת האם לחולה יש רגישות מסוימת לאחד הזנים. התשובה לבדיקה מתקבלת בתוך דקות אחדות. במידה שהטסט חיובי, יש להניח כי הנבדק סובל מאלרגיה. אך על מנת להגיע למסקנה חד משמעית באשר לנזלת אלרגית, אי אפשר להסתפק רק בתוצאה חיובית של טסט. כדי לבדוק האם החולה סובל מאלרגיה עונתית, יש לקחת בחשבון את הטסט יחד עם התסמינים עליהם הוא מדווח. רק על ידי שני המרכיבים האלה יחדיו, ניתן לאבחן אלרגיה עונתית.

לאחר תהליך האבחנה, מגיע שלב הטיפול. הרפואה הקונבנציונאלית מציעה כל מיני דרכים להתמודד עם אלרגיה עונתית. אופן הטיפול המוכר, וככל הנראה גם הפופולארי ביותר, הוא באמצעות כדורים. מדובר בנטילה של כדורי אנטיהיסטמיניקה- אנטי היסטמין. היסטמין הוא התגובה של הנוגדן המיוצר על ידי הגוף נגד האלרגן החודר מן החוץ. כתוצאה מהמפגש בין הנוגדן לבין האלרגן, משתחרר היסטמין ברקמת האף וגורם לכל התופעות המתוארות לעיל. כדורי האנטיהיסטמיניקה פועלים נגד ההיסטמינים המשתחררים כתגובה לאלרגנים. כיום, מדובר בכדורים מסוג חדש יחסית, כזה שנעשה בו שימוש מזה שני עשורים לערך. בניגוד לעבר, הכדורים שניתנים היום אינם גורמים לתופעות של פגיעה בערנות. פעם, אכן הייתה לכדורים שניתנו לאותה מטרה השפעה מרדימה, ולכן יש לא מעט הסבורים שהשפעה כזו קיימת גם כיום. אולם, כאמור, הכדורים שניתנים כיום אינם בעלי השפעה מרדימה ולכן אין כל סיבה לחשוש מלעשות בהם שימוש.

אמצעי טיפול מגוונים

אפשרות נוספת לטיפול באלרגיה היא על ידי ספריי- תרסיס. התרסיסים שנועדו לטפל בתסמיני אלרגיה מבוססים על סוג של קורטיזון. פעילות התרסיס היא נגד דלקת הרירית של האף. הטיפול נחשב יעיל, אולם הבעיה היא שההשפעה שלו אינה מיידית. הוא משפיע רק לאחר כמה ימים. לכן, מומלץ לאלרגיים להתחיל את הטיפול בתרסיס בשלב מוקדם יותר. מי שמכיר את עצמו, ומאובחן באופן ודאי כמי שסובל מאלרגיה עונתית, יכול להתחיל להשתמש בזה מבעוד מועד. באופן הזה, ההשפעה של התרסיס תגיע בזמן הנכון.

מטבע הדברים, קיימת התלבטות באשר לסוג הטיפול המועדף: כדורים או תרסיס. על פי רוב המחקרים, לתרסיס עשויות להיות תוצאות טובות יותר. יחד עם זאת, העובדה שעד שמתחילה ההשפעה של התרסיס עובר זמן ארוך יחסית, היא חיסרון די משמעותי. החיסרון הזה גובר משום שבדרך כלל אנשים שוכחים, או שהם אינם מודעים מספיק, לצורך להשתמש בתרסיס מבעוד מועד כדי שההשפעה שלו לא תתעכב. כשהסימפטומים מתחילים, הכדורים הרבה יותר יעילים מהתרסיס, בעיקר מבחינת המהירות של ההשפעה. טיפול מוכר נוסף, בעיקר נגד הנזלת האלרגית, הוא שימוש בטיפות אף. טיפות אף יכולות להועיל למטופל, אם כי בטווח הארוך יותר הן עלולות להיות מסוכנות אם תילקחנה ללא בקרה. הטיפות, שסוגים רבים מהן נמכרים לכל דורש בלא מרשם רופא, לא מומלצות לשימוש יומיומי.

היערכות מבעוד מועד

ויש גם אפשרות נוספת לטיפול באלרגיה של חילופי העונות: חיסון. בדומה לחיסונים רגילים אחרים, חיסון נגד אלרגיה מורכב מגורם האלרגיה עצמו, כמו: אבקת עץ ברוש וכו´. רכיבי החיסון לאלרגיה נחשבים לחומרים טבעיים ולא לתרופה. זריקות חיסון נגד אלרגיה אמורות להגביר את עמידות המערכת החיסונית ולהפחית את תופעות האלרגיה. עיקר ההשפעה של חיסונים כאלה היא על קדחת השחת והנזלת האלרגית. חיסון נגד אלרגיה חייב להינתן תחת מעקב קפדני במרפאות המיוחדות לטיפול בה. החיסונים ניתנים על ידי רופאים המתמחים באלרגיה, והם שמחליטים אלו סוגים של אלרגנים יהיו בחיסון. בשנים האחרונות האיכות של החיסונים לאלרגיה השתפרה וכיום הם יעילים הרבה יותר מבעבר.

החיסון ניתן בדרך כלל נגד אחד הגורמים לאלרגיה, כזה שזוהה על ידי הרופא בוודאות. במקרים של עקיצות דבורים, אז הגורם לאלרגיה מוכח ב-100%, יעילותו של החיסון מגיעה ל-95%. גם ברגישות לאבקות צמחים החיסון הנו בעל יעילות גבוהה למדי. לעומת זאת, לאלרגיה למזון אין עדיין חיסון שהוכח כיעיל. מידת ההצלחה של חיסון נגד אבקות צמחים מגיעה לשני שלישים לערך מהמטופלים, אם מתקיים תנאי בסיסי: יש צורך בטיפול סדיר, שנמשך שלוש שנים לכל הפחות. יש כדורים שניתנים לטיפול באלרגיות, לא כחיסון. בדרך כלל, לא צפוי נזק כתוצאה משימוש ממושך בתרופות כאלו ממשפחת האנטי-היסטמינים, שכיום אינן גורמות כמעט לתופעות לוואי. אך כל שימוש ארוך טווח בתרופה אינו מומלץ, ולכן עדיף לאבחן את הסיבה לאלרגיה ולנסות לטפל בבעיה באמצעים נוספים.

המעורבות של הגנטיקה

בדרך כלל, התקפי האלרגיה הבין עונתיים מסתיימים ללא נזקים בריאותיים. אולם, יש סוגים של אלרגיה שעלולים להביא לסכנת חיים אמיתית. כך לדוגמא: התקפי אסטמה קשים, שקיימים גם בסתיו וגם באביב; רגישות אלרגית לתרופות; אלרגיה שמקורה בתזונה; עקיצות דבורים וצרעות, ואפילו תגובות לחומרי ניגוד בצילומי רנטגן. כל הגורמים הללו עלולים לגרום לבן אדם הלם אלרגי חריף ומיידי. במידה שהוא לא יטופל מייד, הוא עלול חלילה למות. יש חשיבות רבה לאבחון הגורם לאלרגיה, מיד כשההתקף האלרגי מתרחש. לצורך כך, יש מומחים מיוחדים לאלרגיה בקופות החולים ובבתי החולים, המיומנים לאבחן בו במקום את הגורם להלם האלרגי ממנו סובל החולה, מה שמאפשר להעניק לו טיפול הולם שבמקרים מסוימים הוא מציל חיים במלוא מובן המילה. במקרים קיצוניים, יש טיפול שמפחית את הרגישות ואפילו מונע לחלוטין את התקף האלרגיה הבא.

אחת השאלות לגבי האלרגיה העונתית, ואלרגיה מכל סוג שהוא, היא האם מדובר בבעיה תורשתית. התשובה היא חיובית. על פי רוב, אלרגיה היא נטייה תורשתית שמועברת בגנים, אך לא רק. היא מושפעת גם מגורמים סביבתיים. כך למשל, הפחתת החשיפה לגורמי אלרגיה אצל ילדים מפחיתה את הסיכוי להתפתחות מחלות אלרגיה, גם אצל ילדים בעלי נטייה תורשתית למחלה אלרגית כזו או אחרת. חשוב לציין, כי הנטייה התורשתית של רגישות לאלרגיה לא חולפת סתם כך בדרך כלל, אלא רק באמצעות חיסון או טיפול יעיל אחר. יש אף מקרים שהחולים מפתחים כושר עמידה נגד המחלה, ואינם סובלים ממנה כמו שסבלו קודם לכן.

הדוגמא הבולטת לכך היא רגישות לחלב או לביצים, שיכולה לחלוף עם הזמן. בגילאי 40-50 תופעות האלרגניות מתמעטות ואפילו חולפות אצל חלק ניכר מהאוכלוסייה, בעקבות ירידה ברמת נוגדני האלרגיה בגוף. במידה שאחד ההורים סובל מאלרגיה מסוימת, יש סיכוי גבוה למדי, של מעל ל-45 אחוז, שאחד מהילדים יסבול מתופעה אלרגית כלשהי. כששני ההורים אלרגיים וסובלים ממחלה אחת לפחות, הסיכוי שאחד מהילדים יסבול מתופעה אלרגית לאותה מחלה הוא מעל 72%. שיעור האלרגיה בכלל באוכלוסייה עומד על כ-15%. מדובר באחוז מחלות אלרגיה בכלל, ולא באלרגיה העונתית, ששיעורה, כפי שצוין, עומד על 30%.

הזמן כרופא הטוב ביותר

למרות הניסיונות הרבים, אין אמצעי חד משמעי שעשוי למנוע לחלוטין את האלרגיה העונתית, ומחלות אלרגיה בכלל. מתן חיסון נגד אלרגיה עשוי לגרום לשינוי משמעותי במערכת החיסונית, ולהביא להפחתה משמעותית של התגובה האלרגית במגע ובחשיפה לאלרגנים. אולם התגובה היא רק לחומרים הספציפיים הניתנים בחיסון. חוקרים ואנשי מדע תרים כל העת אחר פתרונות אפשריים למתן מענה מוחלט למחלות האלרגיה. מטרת החוקרים היא להגיע למיצוי מלא של האלרגנים, ובאמצעותם ליצור שינוי גנטי מתוכנן שיפחית את התגובות האלרגיות של האדם באופן גורף יותר.

מכל מקום, ועד שלא יימצא פתרון חדש, ימי הסתיו הם ימים של אלרגיה עבור אלה שלוקים בה. חרף השימוש באמצעי הטיפול והמניעה הקיימים, חלק ניכר מהאוכלוסייה ממשיך לסבול מהתסמינים הייחודיים לאלרגיה העונתית. בסופו של דבר, הסובלים מהאלרגיה העונתית יכולים להתנחם בעובדה הפשוטה: בתוך כמה שבועות, ככל שיתקרב מועד החורף, האורחת העונתית הבלתי רצויה תסתלק כפי שבאה. עד לעונת המעבר הבאה.

http://www.facebook.com/Yated.madorim?sk=wall